לחזות את העתיד – מהפכת הייצור הבאה

רבים משערים שאנחנו בסיפה של מהפכה טכנולוגית נוספת התשנה לחלוטין את הכלכלה ואת אופני הייצור והמדינות שיצלחו מהפכה זו אלו המדינות שיתכוננו לכך. למרות שחז"ל אמרו שהנבואה ניתנה לשוטים , ה-OECD מנסה לחזות את העתיד ולייצר כלי מדיניות. מה צופה העתיד לכלכלה העולמית?

מה מיוחד בתקופה שבה אנו חיים שרבים משערים מבשרת מהפכה טכנולוגית? שילוב הטכנולוגיות כמו BIG DATA, מחשוב ענן והאינטרנט של הדברים מאפשרים לאנושות לצעוד לעידן אינטליגנציה מלאכותית שתאפשר לשנות באופן רדיקלי את הדרך שבה אנחנו עובדים וחיים החל ממכוניות ללא נהג, מפעלים ללא עובדים אנושיים ומחשב שיכול לבצע פעולות יצירתיות. המהפכה לא מסתיימת רק בעולם המחשוב אלא בכל תחום כמו שיטת ייצור ביולוגית שתאפשר סוללות פוטו-סינתטיות ודלק ביולוגי המיוצר על-ידי מיקרו-אורגניזמים.

המכונית האוטונומית של גוגל – המהפכה כבר כאן. מקור: גוגל

מה תפקיד הממשלה? כאשר שואלים היסטוריונים כיצד מדינות הופכות לעשירות וחדשניות, אחת מהסיבות היא להיות בצד הנכון של ההיסטוריה כאשר מגיעה מהפכה תעשייתית  כיוון שלהדביק פערים קשה הרבה יותר. ממשלות שרוצות ליהנות מפרות המהפכה ואף להתגונן מההשלכות שלה חייבות להשקיע כבר היום.

עתיד הפרודוקטיביות

פרודוקטיביות העובדים במערב לא מבשרת טובות לצמיחה הכלכלית ובמדינות רבות היא אינה גדלה בקצב המצופה ויש פער גדול בין החברות הגלובליות לבין חברות קטנות יותר. לפי מחקר שביצע מכון הולנדי בשם the conference board, גם אם הפרודוקטיביות תצמח מהר יותר, היא לא תוכל להתחרות בקצב הזדקנות האוכלוסייה וכתוצאה מכך רמת החיים הגבוהה במערב בסכנה. חוקרי ה-OECD מאמינים שהתשובה נמצאת בטכנולוגיות החדשות שיפתרו את קיפאון הפרודוקטיביות כמו מעבר לרובוטים שיעשו את העבודה מהר ומדויק יותר והערכה הארגון עומדת על עלייה בפריון של בין 5%-10%.

עתיד העובדים

כמו בכל מהפכה תעשייתית, העובדים הם אלו העומדים בחזית ונמצאים בסכנה לאיבוד כור מחייתם. במהפכה התעשייתית, רבים חשבו שמכונות המופעלים על-ידי מנוע הקיטור יחליפו את העובדים אך התוצאה הייתה צורך בידיים עובדות רבות, אך אין לשכוח שרבים מהעובדים סבלו מתנאי עבודה קשים. כבר כיום העולם המערבי מתמודד עם אבטלה גבוהה וחוסר יכולת של המשק לייצר עבודות, מביאה למסקנה שתעסוקה מלאה הינה תסריט שלא יחזור על עצמו. טכנולוגיות חדשות לא גורמות רק לאיבוד עבודות אלא גם יוצרות לא מעט אחרות אך התאמת שוק התעסוקה יהיה כואב לרבים ואם בתוך חמש שנים מכונות אוטונומיות יהפכו מחזון למציאות, 3 מיליון עובדים באיחוד האירופי יהפכו למובטלים. לא קל לצפות מראש אלו עבודות ייעלמו או ייווצרו אך רוב המחקרים מרמזים שעבודות ייצור רבות ייעלמו, עבודות שניתן לבצעם על-ידי מכונות יקטנו ועבודות המשלימות עבודה של מכונה יגדלו.

מחקר ידוע שערכו צמד חוקרים בשם Frey and Osborne ציין ש-47% מכלל העבודות בארה"ב בסכנה עקב אטומיזציה. מרכז טאוב ערך מחקר דומה ומצא ש-40% משעות העבודה בישראל יוחלפו ע"י מחשבים. יחד עם זאת הכלכלה הדיגיטלית מייצרת תעסוקה ובשנות ה-90, 8.2% מהעובדים הועסקו בעבודות חדשות אך הבשורה הרעה ששיעור זה יורד ועמד על 4.4% בשנת 2000.

כדי לחזות את מהפכת הייצור הבאה יש לבדוק את הטכנולוגיות הקיימות וכיצד הן משפיעות על הכלכלה:

העולם הדיגיטלי: החידוש הטכנולוגי המוכר והוא למעשה שילוב של מספר טכנולוגיות כמו האינטרנט של הדברים, BIG-DATA ומחשוב ענן המאפשרות מכונות אוטונומיות, ניהול עיר חכמה, ניהול חכם יותר של מפעלים ועוד. בארה"ב למשל יש כבר שדות חקלאיים ממוחשבים לגמרי המאפשרים מעקב אחר כלל תנאי האדמה והמים, מזג אוויר ועוד המאפשר לחזות בדיוק מרבי את התפוקה החקלאית. טכנולוגיות אלו דוחפות את התעשייה להיות דומה מאוד למגזר השירותים כיוון שחברות רבות לא מוכרות מוצר אלא שירות באמצעות מחשוב ענן והתשלום הוא פר שימוש.

ייצור ביולוגי וביוטכנולוגיה: בתחילת המאה ה-20 תעשיית הפטרו-כימקלים שינתה לחלוטין את תהלכי הייצור וכיום אנחנו נמצאים בעידן הייצור הביולוגי. כבר כיום מעבדות יכולות לייצר ביו-סוללות וייצור דלקים באמצעות תהליכי פוטוסינתזה מלאכותיים ומיקרו-אורגניזמים. כבר כיום יש מוצרים רבים המבוססים על ייצור ביולוגי כגון: צמיגים, קוסמטיקה, תרופות, אריזות מתכלות, דלקים ועוד.

תלת ממד: אחת הטכנולוגיות המתקדמות והמוכרות ביותר ומשנת 2005-2011 מספר מדפסות תלת-הממד שנמכרו הוכפל, לפי דוח של מקינזי. כיום, הטכנולוגיה השתכללה עוד יותר וכבר ניתן להדפיס בחומרים נוספים כמו זכוכית ומתכות ואף להדפיס אובייקטים מחומרים שונים כמו סוללות ואף מל"טים. בעתיד הלא רחוק צופים שמדפסות אלו ישנו את תחום הרפואה וניתן יהיה להדפיס דנ"א ואף חלקי גוף. כיום, מדפסות תלת-מימד משמשות את התעשייה בקיצור תהליכי ייצור, בעיקר של דגמי אב-טיפוס ורק 15% מההדפסות נמכרים כמוצרים סופיים.

מדפסת תלת מימד – כבר היום אפשר להדפיס תאים ובקרוב אברים אנושיים

המלצות ה-OECD למדינות 

  • עידן הנתונים: על המדינות להבין שנתונים (data) ולא רק מידע הם כוח וכיום יש ריכוזיות אדירה ו-50% מכלל האתרים הגדולים הנמצאים במדינות ה-OECD, ממוקמים בארה"ב. השלב הבא הוא השקעה בדיגיטציה של הכלכלה ולכן מדינות חייבות להפנות משאבים למחקרי ופיתוח בתחום האינטרנט של הדברים ומניתוח המידע שוב מגלים ריכוזיות אדירה בתחום הפטנטים בתחום זה כאשר ארה"ב, קוריאה, יפן וצרפת מובילות תחום זה.
  • חלול החדשנות: הכלכלות שיעברו בהצלחה את המהפכה הבאה ואף ייהנו מפירותיה אם אלו שישכילו לחלחל את החדשנות מהחברות הגדלות לקטנות יותר ובעיקר ל-SME's (עסקים קטנים ובינוניים). ברוב המדינות, אימוץ ענן המחשוב על-ידי חברות אלו איטי מדי.
  • כישורים: המטרה היא שכלל העובדים בעתיד הקרוב יצטרכו כישורים טכנולוגיים אך עדיין בין 7%-27% מהעובדים ב-OECD חסרים כישורים טכנולוגיים בסיסיים ורק ל-6% יש כישורים טכנולוגיים גבוהים. מערכות החינוך ובעיקר מערכות ההכשרה המקצועית חייבות לפתור בעיה זו, בעיקר עקב צפי פיטורים לעובדים ללא כישורים טכנולוגיים בסיסיים. ה-OECD מציע לפתח ביחד עם המגזר העסקי אסטרטגיית כישורים שתתאים לשוק התעסוקה.
  • אבטחת סייבר: חברת גוגל פנתה לרגולטורים האמריקאים בבקשה למכור מכוניות אוטונומיות אך ארגון הבולשת הפדראלי (FBI) העלה חששות שהאקרים יוכלו להשתלט על המכוניות מרחוק. על הממשלות לייצר תשתית לביטחון סייבר להגנת הטכנולוגיות החדשות וגם לאפשר להם לייצר כלכלה חדשה וחדשנית כי רבים יצטרכו מוצרים אלו. מצד שני, מזהירים חוקרי ה-OECD, ניסיון לפגוע בניטרליות הרשת או בפתיחותה, יקשה על המדינות לממש את היתרונות של הטכנולוגיות החדשות.
  • מיסים: גם אחרי מהפכת הייצור הבאה, המיסים יישארו עמנו וגם הפרצות שחברות גדולות ינסו להשתחרר דרכם מלשלם מיסים. ה-OECD קורא למדינות לאמץ את רפורמת המס של הארגון BEPS שחלק מעיקריה הוא מניעת אי תשלום מס של חברות אינטרנט המוכרות שירותים.

האם ישראל מוכנה?

ישראל היא אחת מהמדינות החדשניות בעולם וכדי להישאר כזו היא חייבת להשקיע בטכנולוגיות החדשות. ממשלת ישראל מבצעת מספר פרויקטים טכנולוגים מרשימים כגון הפארק לטכנולוגיות מתקדמות וחממת הסייבר שהוקמו בבאר שבע, הקמת המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" שהוקם במטרה לקדם צמיחה כלכלית, להגדיל את הרווחה החברתית ולצמצם פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת. גם חברות הסטרטאפים לא נחות על זרי הדפנה ולפי נתונים המעודכנים ל-2014, בישראל פועלות 330 חברות הזנק בתחום האינטרנט של הדברים ולמעשה אחת מכל 20 חברות ממוקדות בתחום זה. גם בתחום הננו-טכנולוגיה ישראלית משקיעה רבות ואף אחת מהראשונות בעולם לזהות את הפוטניציאל ועוד ב-2001 נחנכה יוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה בשיתוף מספר משרדי ממשלה, אקדמיה והמגזר הפרטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *