להתכונן לעתיד – פנסיה ותעסוקה

היחס בין מבוגרים מעל גיל 65 לאוכלוסייה עובדת הולך ומצטמצם, תופעה המדירה שינה מעינהם של רבים במערב. מדינות רבות מעלות את גיל הפרישה כדי להתמודד עם תופעה זו אך כיצד זה משפיע על הפנסיה?

בניגוד לסוגיות אחרות בכלכלה, נושא הפנסיה הוא אחד מהנושאים הרגישים ביותר, שקשה למצוא לו תשובות ברורות, אלא רק בחירה בין אפשריות מוגבלות. כל המדינות מובילות גישה של 'מה שהיה לא יכול להיות', כיוון שבעקבות עלייה בתוחלת החיים וירידה בשיעורי הילודה, הפנסיה נמצאת בסכנה. רובן המוחלט של המדינות ביצעו בשנים האחרונות רפורמה במערכת הפנסיה, שכללה כמעט תמיד העלאת גיל הפרישה, אך להחלטה זו יש השלכות לא פשוטות, בעיקר לגבי עוני ואי-שוויון וחשוב לא פחות, לעתים קרובות זו מהווה מעין פלסתר על עורק מדמם, כיוון שהשינויים הדמוגרפיים חזקים יותר. ה-OECD חוקר נושא זה במסגרת הדוח השנתי בשם Pensions at a Glance ובודק דרכים שונות להבטחת פנסיה לדור העתידי.

ההיסטוריה והעתיד

הביטוח הפנסיוני מקורו במאה ה-19 בגרמניה של ביסמארק, שהבטיחה גמלה לכל מי ששפר עליו מזלו להגיע לגיל 70, אתגר לא פשוט באותה תקופה. מאז, אין כמעט מדינה בעולם, שלא התקינה בחוק פנסיה לאדם העובד בהגיעו לגיל פרישה, אך בשנים האחרונות נושא זה הפך לאחד הנושאים הכלכליים-חברתיים המדוברים ביותר, בעיקר בגלל מגמות חברתיות, כמו: עלייה בתוחלת החיים, שמגיעה במדינות ה-OECD מעל גיל 80 ויחד עם זאת הזדקנות האוכלוסייה, עקב ירידה בשיעורי הילודה. בחלק ממדינות ה-OECD, המצב כה חמור, עד שביפן, על כל מבוגר בפנסיה יש רק 2 אנשים בגיל העבודה.

שיעור התלות

כיום, מדינות רבות מבקשות להקל על מערכת הפנסיונית ולכן מעלות את גיל הפרישה העומד במדינות ה-OECD על גיל 64 וצפוי לעלות לגיל 65.5 ב-2050. ישראל, למרות שיעור ילודה גבוה ואחוז קשישים נמוך יחסית, העלתה את גיל הפרישה לגברים ל-67, הגבוה במערב, אך נשים פורשות בגיל מוקדם יותר, 62, נמוך ממוצע ה-OECD. הרפורמות האחרונות מתמרצות ואף מחייבות תעסוקת מבוגרים.

תעסוקת-מבוגרים-1024x638
תעסוקת מבוגרים

העלאת גיל הפרישה אמנם מעלה את שיעור תעסוקת המבוגרים, אך היא יוצרת בעיה אחרת, סבוכה לא פחות. כאשר מסתכלים על האוכלוסייה בכללותה, העלאת גיל הפרישה הינה הגיונית לחלוטין, אך לא כולם נכנסים לשוק התעסוקה באותו גיל והפערים בין עשירים לעניים רק מתחדדים. עובד בעל כישורים נמוכים, שאינו למד באוניברסיטה, יכנס לשוק התעסוקה בגיל 18-19 ובישראל בגיל 21-22 עקב הצבא ואילו אלו הלומדים בתואר ראשון ואף שני, יכנסו לשוק העבודה שלוש וארבע שנים אחרי ובכל זאת יפרשו באותו גיל. הנתונים מראים, שעשירים מקבלים פנסיות גבוהות לאורך זמן רב יותר בזכות שיעורי הפרשה גבוהים ותוחלת חיים ארוכה יותר ועניים מקבלים פנסיות נמוכות יותר לאורך זמן מועט יותר. בישראל, אחוז המבוגרים העניים הוא בין הגבוהים ביותר ב-OECD- מעל 24%.

לצאת כדי לחזור

העתיד הפנסיוני של רובנו תלוי בהפרשה הכספית השוטפת שלנו לקרן הפנסיה, אך רבים מאתנו לא עובדים ברציפות מצעירותנו ועד זקנתנו ולכן ה-OECD בדק את ההשפעה של קריירה לא רציפה על פנסיה במדינות השונות. בתרחיש הראשון, בדקו אישה, שלקחה הפסקה של חמש שנים מהקריירה שלה עקב הבאת 2 ילדים לעולם ובממוצע ב-OECD, הפנסיה תהיה 95% ביחס לאישה, שלא לקחה הפסקה ובישראל היא 90%. בתסריט השני, בדקו השפעת אבטלה של שלוש שנים. ההשפעה על הפנסיה היא קטנה יותר ועומדת בישראל על כ-95% מתוך פנסיה ללא הפסקה.

אישה עם ילדים
אישה עם שני ילדים שלקחה הפסקת עבודה לחמש שנים

אלו תסריטים חשובים, שרק יתגברו, כיוון שבכלכלה הנוכחית, אנשים רבים ובעיקר נשים, עובדים חצאי משרות ובאירופה אישה עובדת 13 שנה פחות מאשר גבר. המגמה הקריטית לא פחות לעתיד היא כלכלת השיתוף ומה שהאמריקאים מכנים "עבודות חלטורה", כמו אובר ודומיהם. אנשים העובדים באובר הם מעין עובדי פרילנס ולא זכאים לפנסיה. בסופו של יום, ענייו זה יעלול ליצור נטל כבד על מדינת הרווחה העתידית.

פנסיה בישראל 

פנסיה בישראל

כאמור, גברים בישראל פורשים בגיל 67 ונשים בגיל 62, אך התוכניות הן לעלות את גיל הפרישה ל-64. למרות גיל הפרישה הקבוע בחוק, גיל הפרישה בפועל בישראל שונה וגברים, למשל, עובדים עוד כשמונה חודשים ופורשים בממוצע בגיל 67.8 ואילו הנשים עובדות בפועל עוד ארבע שנים ופורשות בפועל בגיל 66.4.

בישראל יש הגבלות על הכנסות משכר עד גיל 70 לגברים ועד גיל 67 לנשים. הפנסיה הבסיסית בישראל עומדת על 18,368 ₪ בשנה ו-19,404 ₪ לאלו מעל גיל 80. מעבר לכל אלו, המדינה מספקת תוספות ורשתות הבטחת הכנסה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *