להעז לשתף – המאמץ של גרמניה לחברה שוויונית יותר

מה אתם יודעים על הכלכלה הגרמנית? רבים מודעים לכך שהיא הכלכלה הגדולה באיחוד האירופי, שיש לה תעשייה מרשימה ושהגרמנים הם כלכלת ייצוא מרהיבה. יחד עם זאת, יש תופעה נוספת בכלכלה הגרמנית המסורתית שלא רבים מודעים אליה – חוסר שוויון מגדרי שחלק מסיבותיו הן היסטוריות. עד לאחרונה היה נהוג בגרמניה שמקומה של אישה עם ילדים הוא בבית ולא בשוק העבודה אך ממשלת גרמניה הציבה לה כיעד לשנות יחס זה ולהפוך את החברה והכלכלה הגרמנית לשוויונית יותר.

מקומה של האמא בבית

בחלק ממדינות אירופה כמו אוסטריה, שוויץ וגרמניה, באופן מסורתי, אימהות עם ילדים קטנים עזבו את שוק התעסוקה וחזרו אליו אם בכלל רק כאשר הילד התבגר ונכנס למסגרות החינוך. גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, החליטה לשנות יחס זה ואם ב-2002 כמחצית מהגרמנים חשבו שאימא עם ילדים קטנים לא אמורה לעבוד, כיום רק 21.8% חושבים כך.

המודל הגרמני

שוק התעסוקה הגרמני מוטה לטובת הגברים בכך שהוא מצריך רבים מהם לעבוד שעות רבות ומשאיר את הטיפול בילדים לאימהות. למרות ההתקדמות הרבה בנושא, נטל הטיפול בילדים עדיין נופל ברובו על האימהות אך אם בעבר הן היו יוצאות משוק התעסוקה, כיום הן חוזרות לעבוד במשרה חלקית.

בשנים האחרונות, כמו במדינות מערביות רבות, שיעור הנשים בעלות תואר אקדמי, עקף את שיעור הגברים ולכך יש השפעה על שוק התעסוקה ונכון להיום שיעור תעסוקת נשים בגרמניה עומד על 70%, הגבוה ביותר ב-OECD, להוציא המדינות הנורדיות.

חופשת לידה כמלכודת דבש

החל משנות ה-2000, עם איחוד גרמניה שבה נשים במזרח גרמניה היו שותפות שוות בשוק העבודה לעומת מערב גרמניה שבה שוק התעסוקה היו מוטה לטובת הגברים, הממשלה הגרמנית העבירה מספר חוקים לעידוד תעסוקת נשים. אחת מההחלטות הראשונות הייתה, באופן מוזר, לקצר את חופשת הלידה שגרמה לנשים להעדר זמן רב מדי משוק התעסוקה וכך לייצר תמריץ שלילי לחזרה. בנוסף, הממשלה תמרצה גברים לקחת חופשת לידה ואף חוקקה חוק ב-2015 המעניק בונוס מכובד לזוג הורים העובדים כ-25-30 שעות בשבוע בארבעת החודשים לאחר הלידה. מעבר לחופשת הלידה, הממשלה השקיעה כספים רבים במעונות יום לילדים, אחוז מהתמ”ג ומעל ממוצע ה-OECD.

שוק עבודה משתנה

במהלך 15 השנים האחרונות, תעסוקת נשים עלתה ב-11% לסביבות 70% תעסוקה בעוד ממוצע העלייה במדינות ה-OECD היה באותה תקופה רק 4.7%. למעשה, שיעור תעסוקת נשים בגרמניה הוא הגבוה ביותר במערב להוציא את המדינות הנורדיות ושוויץ. יחד עם זאת, רוב המצטרפות לשוק התעסוקה הן במשרה חלקית ולמעשה להוציא את הולנד – 70% משרה חלקית, שיעור זה הוא הגבוה במערב והפער במשרה מלאה בין גברים לנשים עדיין גבוה ועומד על 24.6%.

אבות בגרמניה עובדים כ-42 שעות בשבוע ובסקרים שנערכו בגרמניה, רוב האבות ציינו שהיו מעדיפים לעבוד פחות שעות כדי לבלות זמן רב יותר עם ילדיהם. אימהות, בגילאי 25-45, עובדות את מספר השעות הנמוך במערב עם 17 שעות בשבוע. ההגדרה של ה-OECD להורות משותפת היא מספר שעות עבודה של 30-39 בשבוע של שני בני הזוג אך הורות כזו נדירה בגרמניה ופחות מ-2% מהזוגות עונים עליה לעומת יותר מ-25% בדנמרק ובנורבגיה. מספר שעות העבודה הגבוה של הגברים הופך אותם למרוויח העיקרי ונשים בגרמניה, עם ילד אחד לפחות, מספקות פחות מרבע ההכנסות של משק בית לעומת מעל 35% בצרפת.

קידום האישה לקידום החברה

חלק ממאמצי גרמניה לקדם חברה שיוונית יותר נובע גם מסיבות דמוגרפיות כיוון ששיעורי הפריון בגרמניה צנחו בשנים האחרונות ולמעשה גרמניה בסכנת התכווצות. כיום, מספר הילדים לאישה בגרמניה עומד על 1.47, נמוך הרבה יותר מאשר מספר התחלופה – 2.1 ילדים לאישה (המספר המינמלי לגידול האוכלוסייה ללא התייחסות להגירה).  ה-OECD מציין שפעמים רבות, כאשר אין מערכת תומכת לאימהות צעירות כמו מעונות לילדים, הורים יביאו פחות ילדים. ב-2012, 36% מהנשים בגרמניה בגילאי הפריון (25-49) לא הביאו ילדים לעולם לעומת 28% בצרפת שבה מעונות יום מסובסדים נפוצים מאוד. צרפת היא מקרה מעניין בהשוואה לגרמניה כיוון שבעוד באחרונה, שיעור הילודה יורד ככל שרמת ההשכלה עולה, בצרפת המקרה הוא הפוך. בנוסף בצרפת, הבאת ילדים תלויה פחות בשעות העבודה של האישה בזכות מערך תמיכה הנרחב באימהות.

השינוי הוא עכשיו

הרפורמה המשמעותית בתחום השוויון המגדרי עברה בשנת 2007 שמטרתה העיקרית היא להקל על נשים לחזור לשוק התעסוקה לאחר לידה, בעיקר לנשים בעלות כישורים גבוהים על ידי קיצור חופשת הלידה. מטרתו של השלב השני היה להפוך את האבא לפעיל יותר בגידול הילד, בעיקר בשלב הראשוני. המטרה המוצהרת של ממשלת גרמניה הייתה ״לחלק את הסיכונים״ בין ההורים כיוון שמעסיקים רבים מפלים נשים בגלל שהן הנושאות בעיקר הנטל לגידול הילדים. מנגנון נוסף שהפעילה הממשלה הגרמנית היא עידוד עבודה גמישה לנשים ולגברים שתתאים לגידול ילדים והיא עשתה זאת באמצעות פנייה לאיגודים המקצועיים והתאחדויות מעסיקים.

אחת מהסיבות להצלחה הגדולה של המדינות הנורדיות בשילוב מגדרי הוא בזכות מערך נרחב של טיפול בילדים לאחר בית הספר (גילאי 6-10) ו-80% מהילדים בדנמרק ושבדיה נמצאים בשירותים אלו לעומת 15% בלבד בגרמניה. כיום בגרמניה, בוחנים הצעה חדשנית שעדיין נמצאת בדיון והיא הבטחת הכנסה להורים שיפחיתו את שעות העבודה, עד 3 שנים אחרי הלידה.

המקרה הישראלי

בניגוד למודל הגרמני, שוק התעסוקה הישראלי תמיד התבסס על תעסוקת נשים ואף עודד נשים לצאת לעבודה. שיעור התעסוקה של נשים בישראל נמוך יותר מאשר של הגברים אך נמצא בעלייה תמידית כאשר הממשלה מנסה לתמרץ כיום תעסוקת נשים ערביות הנמצאות בשוק התעסוקה בשיעורים נמוכים מדי. חופשת הלידה בישראל קצרה יחסית בהשוואה למערב אך היא מושלמת במלואה והזמן הקצר יחסית מאפשר חזרה מהירה לשוק התעסוקה. נשים עם ילדים בישראל אף מקבלות נקודות זיכוי והמס על משכורת שנייה הוא מהנמוכים ב-OECD. יחד עם זאת, מודל של הורות משותפת עדיין נמצא בחיתוליו ורק לאחרונה התקבל חוק חדש המאפשר לאבות לקבל חופשת לידה ייעודית במשך של שישה ימים לאחר הלידה על חשבון מניין ימי החופשה והמחלה.

כתבה זו היא חלק מסדרת כתבות על מדינות ה-OECD השונות. לכתבות האחרונות בסדרה: אוסטריה, דנמרק, סקוטלנד