להנדס מחדש את הכישורים לשגשוג כלכלי בעולם המשתנה

כישורים הפכו למטבע הגלובלי של כלכלות המאה ה-21. ללא השקעה הולמת במיומנויות, ההתקדמות הטכנולוגית אינה מתרגמת לצמיחה כלכלית, ומדינות אינן יכולות להתחרות יותר בחברה גלובלית המבוססת על ידע. מדדים חדשים שפרסם ה-OECD, מזהים מספר אתגרים מהותיים בתחום זה עבור ישראל.

מאת: ד"ר לאורה בראון

כישורים הם הגורם החיוני בהתקדמות כלכלית וחברתית. מגמות כמו גלובליזציה, והמהפכה הדיגיטלית משנות את מקומות העבודה ואת האופן שבו חברות מתפקדות, וגם את האינטראקציה בין אנשים. בהקשר לנושאים אלה, תחום הכישורים הופך להיות קריטי להבטחת רווחה וקידום צמיחה כלכלית מקיפה וברת קיימא. בכדי לשגשג בעולם של מחר, יידרשו רמות גבוהות וסוגים שונים של מיומנויות ("קשות" ו"רכות") – על מנת להגיב לאתגרים אלו, מדינות רבות יצטרכו "להנדס מחדש" את המערכות שלהן לבניה וחיזוק של כישורים. נכון להיום, במדינות רבות המחסור במיומנויות הפך לאחת המגבלות העיקריות לפריון ולצמיחה כלכלית מכלילה – וזה עלול להיות רלוונטי גם לישראל.

אסטרטגיית הכישורים של ה- OECD לשנת 2019 מציגה ראיות על מדיניות מרחבי ה-OECD – היא מעדכנת את האסטרטגיה המקורית משנת 2012, וכוללת לקחים חשובים שנלמדו מיישום האסטרטגיה ב-11 מדינות ה-OECD (ישראל לא הייתה ביניהן). האסטרטגיה המעודכנת גם מציגה ראיות חדשות לגבי השלכות של מגמות-על כגון גלובליזציה, דיגיטציה, הזדקנות האוכלוסייה או הגירה. דו"ח הארגון מזהה את החשיבות של ממשל הולם למערכות כישורים יעילות ואת הצורך במדיניות עקבית בתחומים שונים – למידה לאורך החיים, עבודה, מס, הגירה או פיתוח אזורי. האסטרטגיה גם מציגה למדינות הערכה השוואתית של ביצועי מערכות הכישורים שלהן.

לוח המדדים לעיל מספק תמונת מצב של ביצועי הכישורים ההשוואתיים של ישראל (לחצו כאן לדו"ח המלא על ישראל).

בהשוואה למדינות ה-OECD, לישראל יש מקום לשיפור במספר לא מבוטל של ממדים – במיוחד בהעלאת רמת המיומנויות, בחיזוק של מערכת חינוך והכשרה מכלילה ובהעצמת השימוש במיומנויות. לפי הדו"ח החדש של בנק ישראל, התוצר לשעת עבודה בישראל (פריון עבודה) נמוך ב-24% מהממוצע במדינות ה-OECD, והפער לעומתן אינה מצטמצם בעשורים האחרונים (לחצו כאן לדו"ח המלא של בנק ישראל).

תובנות חשובות בתחום זה עולות ממבחני PISA ו-PIAAC של הארגון (PISA – השוואה בינלאומית של מערכות החינוך לילדים ונוער, PIAAC – תכנית ההערכה הבינלאומית של כישורים למבוגרים). ציוני פיזה ממוצעים של כישורים עבור תלמידים בני 15 בארץ , וציוני כישורים ממוצעים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בכללותה , היו ב- 20% התחתונים בקרב מדינות ה-OECD. תוצאות אלו משקפות במידה רבה את ההטרוגניות החברתית והכלכלית הקיימת בישראל. ציוני פיזה ממוצעים שונים באופן משמעותי בין המערכות החינוכיות: המערכת העברית מתפקדת מעל הממוצע של ה-OECD בזמן שהמערכת הערבית מופיעה ב-20% התחתונים מתוך 72 המדינות המשתתפות בדו"ח. באופן דומה, שיעור האוכלוסייה הבוגרת בעלת רמות גבוהות של מיומנויות הינו קרוב לממוצע ה-OECD, אך יש שיעור יחסית גבוה באוכלוסייה של בעלי כישורים נמוכים, בעיקר בשל תוצאות המבחנים בקרב ערביי ישראל. לדברי ה- OECD, אי-השוויון בתוצאות מערכת החינוך מתואם עם ההבדלים הגדולים בהשתתפות של אוכלוסיות שונות בשוק העבודה, שנותרה נמוכה יחסית בקרב ערבים ישראליים וחרדים. ה- OECD מדגיש שמצב זה מדאיג במיוחד לאור העובדה ששתי הקבוצות הללו צפויות לעלות משליש למחצית מאוכלוסיית ישראל בחמישים שנים הקרובות.

הארגון מציין לטובה שישראל נקטה צעדים להתמודד עם אתגרים אלו. כך למשל, בסוף שנת 2015 הממשלה השיקה תכנית חומש שנתית (2020-2016) לסיוע למגזר הערבי על מנת להגביר את השילוב הכלכלי והחברתי של ערביי ישראל. במסגרת התוכנית קיבל משרד החינוך מימון נוסף לשיפור ההישגים הלימודיים ואיכות ההוראה במערכת הערבית. התוכנית גם הובילה לפתיחה של 21 מרכזי תעסוקה מיוחדים המספקים שירותי one-stop-shop לערביי ישראל, כולל הדרכה והכשרה מקצועית. ה-OECD ממליץ לישראל לחדש את החזון האסטרטגי, על מנת להבטיח בעתיד שיש לאזרחיה את היכולת להגיב לאתגרים ולהזדמנויות של עולם מורכב ומשתנה במהירות. להשגת מטרה זו, יש צורך בגישה ממשלתית הוליסטית ועקבית (whole-of-government approach).

המלצות המדיניות של ה-OECD לכלל מדינות הארגון עודכנו במסגרת "אסטרטגיית הכישורים לשנת 2019" ומאורגנות סביב שלושה נדבכים:

skills strategy key recommendations

אסטרטגיית הכישורים מספקת למדינות בסיס איתן לבנות מחדש את מערכות הכישורים שלהן על מנת להיענות לצרכי העתיד. כישורים אלו יהיו חיוניים לישראל על מנת לשגשג בעולם מורכב, מקושר, המשתנה במהירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *