ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
הכלכלה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום- חינוך, תחבורה, אנרגיה, בריאות ועוד. למרות זאת, ישנם תחומים רבים, בהם עדיין ניתן למקסם את הפוטנציאל הגלום של דיגיטציה לשם חדשנות וצמיחה מכלילה ולשם כך הוציא ה-OECD את הדו”ח הדו-שנתי שלו בשם OECD Digital Economy Outlook 2015.
כבר כיום משתמשי האינטרנט המהיר במדינות ה-OECD עברו את קו מיליארד משתמשים, מדינות רבות התקינו כבר סיבים אופטיים לשימוש ביתי ורשתות סלולר של G4 הן התקן ברוב מדינות האזור. בשוק העסקי, רובן המוחלט של החברות משתמשות בחיבור מהיר לאינטרנט, אך רק 31% משתמשות ב-ERP (מערכת מידע לעיבוד נתוני הארגון), 22% משתמשים בשרותי מחשוב ענן ו-21% עושים שימוש בהזמנות אלקטרוניות. בשנת 2015 העולם העסקי פיתח מודלים חדשים, שהרגולציה עדיין לא יודעת בהכרח להתמודד עמם, כגון מימון המונים (crowdfunding) וכמובן כלכלה שיתופית כמו Uber ו-Airbnb, שזכתה בארה”ב לשם Gig jobs או בעברית, חלטורה. הילארי קלינטון, מועמדת הדמוקרטים לנשיאות, יצאה כנגד סוג עבודות אלו, שאמנם מאפשרות “כסף קל”, אך יוצרות עובדים ללא פנסיה ושאר הטבות סוציאליות.
האנשים החדשים
אם אתם קוראים את הפוסט הנוכחי אזי אתם בין 82% מהאוכלוסייה הבוגרת באזור ה-OECD, המשתמשים באינטרנט ו-75% מכם עושים זאת כל יום. המספרים אולי נראים גבוהים, אך זה עדיין לא מספק וכאשר בוחנים את אופן ותדירות השימוש לפי רמת החינוך, מתגלים שוב הפערים החברתיים, כיוון שבעלי השכלה גבוהה משתמשים יותר באינטרנט וכמובן צעירים פעילים הרבה יותר מאשר מבוגרים. בישראל למשל, למרות היותה מעצמת היי-טק ויזמות, הפערים גדולים מאוד ורק 84.6% מהצעירים (16-24) משתמשים תדיר באינטרנט, לעומת מעל 95% ממוצע ה-OECD. בקרב המבוגרים דווקא, מצבה של ישראל דומה לממוצע ה-OECD וכ-49% מהמבוגרים (מעל גיל 65) משתמשים תדיר באינטרנט.
משימה לאומית
מדינות רבות הגדירו חיבור לאינטרנט כמשימה לאומית ובקנדה, למשל, ישקיעו בחמש שנים הקרובות 305 מיליון דולרים קנדים לחיבור כלל הקנדים לאינטרנט מהיר, בעיקר אלו הגרים באזורים המרוחקים של מדינת הענק. בשבדיה, המטרה היא לחבר 90% מכלל משקי הבית והעסקים באינטרנט מהיר של 100Mbps עד 2020. מדינות רבות משקיעות גם בתוכניות דיגיטציה אזרחית, כלומר: לתת לכל אזרח ישות וירטואלית, דרכה הוא יכול לפעול באופן וירטואלי מול הממשלה, כמו התכנית היפנית לאפשר לכל אזרח ועסק לקבל מספר ולעבוד מול הממשלה באופן דיגיטלי בלבד, או התכנית של ספרד, המאפשרת לכל אזרח גישה וירטואלית לחשבון הפנסיה שלו.
בשנת 2013 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על הקמת המיזם “ישראל דיגיטלית“, שמטרתו פריסת רשת תקשורת כלל ארצית מתקדמת, במטרה לקדם צמיחה כלכלית, להגדיל את הרווחה החברתית ולצמצם פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת. בין יתר מטרותיו של המיזם: פריסה כלל ארצית של תשתית הסיבים האופטיים, מדיניות ההגנה על המרחב הקיברנטי, התאמת התשתית החקיקתית לעידן הדיגיטלי, הגדלת הפריסה של מכשירי קצה, הרחבת החיבור לאינטרנט וקידום האוריינות הדיגיטלית בקרב אוכלוסיית הפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
מעצמה דיגיטלית?
כדי לחזק את הכלכלה הדיגיטלית בעסקים יש להשקיע רבות במחקר ופיתוח, המאפשר חדשנות ואחת הסיבות, שישראל הינה מעצמת הייטק היא אחוז ההשקעה מהתמ”ג במחקר ופיתוח, למעשה מקום ראשון בעולם. מצד שני, לעומת רוב מדינות ה-OECD, מספר משתמשי האינטרנט המהיר בישראל נמוך ממוצע ה-OECD, חיבור סיבים אופטיים עדיין לא התממש ורק כ–1,000 משקי בית חוברו עד כה למיזם של חברת החשמל. כתוצאה מכך, קצב ההורדה נמוך לעומת ממוצע ה-OECD ועומד על46Mbps, לעומת 109Mbps, בצרפת למשל. למרות הנתונים הטכנולוגיים הבעייתיים, הממשלה הורידה חסמים ומחיר האינטרנט בישראל הוא מהנמוכים ביותר מבין מדינות ה-OECD, בחישוב כוח הקנייה. חסמים טכנולוגיים ורגולטיביים עדיין קיימים בישראל וחברות אינטרנט גדולות עוד לא פועלת בישראל כמו שירות המוזיקה הגדול בעולם, סופטיפיי (Spotify) ושירות השכרת הסרטים, נטפליקס (Netflix).
המלצות ה-OECD לכלכלה דיגיטלית
לשם יצירת צמיחה מכלילה יותר, ה-OECD קורא לממשלות לאמץ את הצעדים הבאים בנוגע לכלכלה דיגיטלית:
- תשתיות: על המדינה לעודד ולהשקיע בתשתיות דיגיטליות, שיאפשרו מסחר אלקטרוני (e-commerce) ובסיס למודלים כלכליים חדשים במחירים תחרותיים לכלל האוכלוסייה.
- הגנה: האינטרנט הוא עולם פתוח, אך על הממשלה להגן עליו שיישאר פתוח ולעודד תחרות בתחומים אלו. בתחום זה ישראל כבר הכריזה לפני כשנה על הקמת קריית סייבר לאומית בבאר שבע, שתקרא Cyber Spark ואשר תכלול: תעשייה מובילה בתחום הסייבר, מחקר אקדמי פורץ דרך בתחום, גופים ביטחוניים מובילים בתחום, מסגרות חינוך והון אנושי, המתמחות בתחום הסייבר וגופים ממשלתיים לאומיים בתחום.
- כישורים דיגיטליים: שימוש בכישורי ICT, בעיקר על-ידי הממשלה ועסקים קטנים ובינוניים (SME).
- אמון: להגביר את האמון ברשת על-ידי הגברת הביטחון בתשלומים והבטחת פרטיות. ה-OECD קורא לממשלות לאמץ אסטרטגיה רחבה של ניהול סיכונים דיגיטליים כחלק מהאסטרטגיה הכלכלית שלהם.
- חינוך דיגיטלי: חיזוק הכישורים הדיגיטליים אצל האזרחיים לא נועד רק לשימוש בסביבת העבודה אלא כחלק מחיי מהאזרח, שיאפשר לו לבצע פעולות מגוונות באינטרנט ובסופו של דבר פעולות יזמיות, כמו קנייה ומכירה באמצעות האינטרנט.
