כלי חדש של ה-OECD לבחינת ליברליזציה בסקטור השירותים

אינדקס מגבלות הסחר בשירותים (Services Trade Restrictiveness Index) הושק השבוע (רביעי, 7/5/2014) ב-OECD במהלך כנס שרים הארגון (MCM) שהתקיים בפריז.

אינדקס מגבלות הסחר בשירותים (Services Trade Restrictiveness Index) הושק השבוע (רביעי, 7/5/2014) ב-OECD במהלך כנס שרים הארגון (MCM) שהתקיים בפריז. באירוע השקת האינדקס השתתפו שר הכלכלה המקסיקני, שר הסחר הבינלאומי של קנדה, שר הסחר וההשקעות האוסטרלי וכן נציגי הסחר האמריקאי והאירופי. האינדקס ממפה את האמצעים המגבילים את הסחר בשירותים ב-34 חברות הארגון ושש שותפות המפתח (ברזיל, רוסיה, אינדונזיה, הודו, דרום אפריקה וסין) לפי חלוקה ל-18 ענפי שירותים וכן מדרג את המדינות לפי מידת סגירות השוק שלהן לספקי שירותים זרים בענפים השונים. 40 המדינות הכלולות באינדקס מייצגות כ-80% מהסחר הבינלאומי בשירותים. מיפוי הרגולציה המקיף ודירוג המדינות היה חסוי עד כה וברביעי הפך המידע זמין לציבור הרחב בממשק האינטרקטיבי, המאפשר השוואה ונעניק גישה לכלל הדו"חות בנושא.

"זה לא מתכון לפתרון, זה אבחון לבעיה", כך אמר באירוע ההשקה יו"ר אגף סחר וחקלאות בארגון, קן אש. אמירה זו נובעת מתוך התפיסה, כי אין פתרון במידה זהה לכל המדינות וכי מדינות צריכות ליצור את המנגנון הרגולטורי להסדרת ענפי השירותים בהתאם למידותיהן. ה-STRI יכול לסייע בהקשר זה לאתר את צווארי הבקבוק או החסמים המונעים כניסת ספקי שירות זרים לשוק המקומי, אך הדרכים להסרת החסמים ועיצוב ההסדרה באופן שאינו מגביל עשויים להיות מגוונים. בהתייחסותו לשאלת ההשפעה של התרחבות הסחר בשירותים על הפערים בחברה ועל מקומות עבודה השיב אש שבכלכלות מפותחות כמו ארה״ב, הכלכלה ״הפסידה״ מקומות עבודה בתעשייה לטובת ייצור שעבר למדינות אחרות, אבל כנגד הרוויחה הרבה מקומות עבודה בענפי השירותים.

הארגון מוצא, כי לענפי השירותים פוטנציאל אדיר להאצת הצמיחה ויצירת מקומות עבודה ברחבי העולם, אולם נותרה עבודה רבה להסרת החסמים הקיימים לסחר הבינלאומי בשירותים. נמצא כי בימינו ערכם של השירותים מהווה שני-שליש מה-GDP העולמי והם מהווים המקור העיקרי של מקומות עבודה במרבית הכלכלות הגדולות. יחד עם זאת, במונחי ערך מוסף חלקם של השירותים בסחר העולמי נמוך בהרבה ועומד על קרוב ל-40%, וזאת בשל רגולציה מקומית שמגבילה סחירותם של שירותים בין מדינות.

״האינדקס יסייע למדינות להשוות את ביצועיהן תוך שיאפשר למנהלי משא ומתן להתמקד בצווארי הבקבוק של הסחר. הוא גם יסייע לממשלות לזהות חסמים ואת היקף הרפורמה והוא גם יסייע לעסקים לזהות טוב יותר דרישות כניסה לשווקים זרים״, כך אמר בנושא מזכ״ל ה-OECD, אנחל גוריה.

למעשה, מדובר במאגר מידע עצום של אלפי רגולציות במדינות השונות (חוקים, תקנות, והנחיות למיניהן). מעבר לאינדקס – מדובר בבסיס ידע נרחב מאוד ומראה עצמית עבור המדינות כדי להבין את המגבלות הקיימות במשק וההגבלות על סקטור השירותים. העבודה על הפרוייקט נמשכה כ-5 שנים, והיא כלכלה אמות מלא של מאגר הנתונים ע"י המדינות.

היכן עומדת ישראל בהשוואה ליתר המדינות?

ענפי השירותים הינם נדבך מרכזי בכלכלת ישראל, כך לדוגמא בשנת 2011 הסתכם ייצוא השירותים מהמדינה בסך כולל של כ-26 מיליארד דולר ומנגד יובאו שירותים בכ-19 מיליארד דולר. ענפי השירותים העסקיים ומחקר ופיתוח אחראים לנתח הגדול ביותר מתוך הייצוא הישראלי ואילו שירותי התובלה הימית הינם המובילים מצד הייבוא. מתוך 18 ענפי השירותים הכלולים כיום באינדקס, ישראל נמצאה הכי פתוחה בשירותי האודי-ויזואל ומחשוב; ואילו הרגולציה הישראלית כלפי ספקי שירות זרים נמצאה כסגורה יותר מממוצע יתר המדינות בכמחציתם. רגולציה רוחבית מגבילה החלה על כלל הענפים אחראית לחלק ניכר מהניקוד שקיבלה ישראל בכלל הענפים, כגון חובת תושבות ישראלית מיו"ר הדירקטוריון בתאגיד, מגבלות על רכישת קרקע על-ידי אזרח זר וכן קיימת חברה גדולה בבעלות ממשלתית בענפי השידור, דואר, רכבות משא ושינוע ימי. יחד עם זאת, הדו"חות ציינו לחיוב את היעדר הרגולציה על סינון השקעות זרות, אי הפליית חברות זרות במיסוי וסובסידיות, שוק הרכש הממשלתי פתוח ברובו לחברות זרות וכן הרגולציה הישראלית מתאפיינת בשקיפות והליך הוגן לזרים.

מאגר המדי הינו הוא  כלי עבור הרגולטורים בישראל, כמו גם במדינות אחרות, למינוף רפורמות וכן לגיבוש מדיניות סחר החוץ ובפרט במו"מ על הסכמי אזור סחר חופשי, בכל הנוגע לענפי השירותים. למרות מגבלותיו המתודולוגיות, מדובר בפרויקט שאפתני אשר ללא ספק יתרום רבות לספקי השירותים ולקובעי המדיניות במדינות.

בצד הישראלי העבודה על ידי מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, אשר אמון בין היתר על משא ומתן בתחום השירותים.

stri post

הרחבה על מתודולוגיית הפרויקט, מתוך בלוג הנספחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *