כישורים לעתיד: הישרדות המסתגלים

כישורים הם המפתח למציאת עבודה ולקריירה מצליחה ורבים תוהים האם הכישורים של היום יהיו רלוונטים בעוד עשור. אנשים צוברים כישורים במערכת החינוך, בעבודה ובאופן פרטי אך מהפכת הייצור הבאה מאיימת להפוך חלקים גדולים מכוח העבודה לבעל כישורים מיותרים. בפורום ה-OECD שנערך בפריז בסוף מאי, התקיים פאנל בנושא “כישורים לעתיד”, הקהל המשתתף נשאל “האם אתם מאמינים שהכישורים שיש לכם כיום יעזרו לכם למצוא עבודה בעוד 10 שנים מעכשיו?” התשובות היו מפתיעות כאשר 61% ענו כן, 33% ענו לא ורק 6% לא היו בטוחים. אופטימיים או לא מודעים?

המעבר מידיעה לעשייה

אנדראס שלייכר, Andreas Schleicher, מנהל אגף החינוך ב-OECD טען שהטכנולוגיה של היום עלולה לבוא על חשבון חלק מהעבודות הנפוצות בשוק התעסוקה (רובוטים, משאיות ללא נהג וכו’) אך על העובדים לא לפחד מההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה וזה יקרה רק אם העובדים יאמינו שהכישורים שלהם מספיקים לשוק התעסוקה העתידי. לפי שלייכר, כישורים עומדים במרכז “דילמת הטכנולוגיה” כיוון שאת הטכנולוגיה אין דרך או רצון לעצור אבל את רמת הכישורים בהחלט אפשר ללמד ולהתאים. מנהל אגף החינוך הוסיף שהעולם כיום אינו מתגמל אותנו על מה שאנחנו יודעים כיוון שגוגל כבר יודע הכל, אלא על מה שאנחנו מסוגלים לעשות וזה מצריך שינוי תפיסתי ושינוי תפיסת העבודה.

תעודה שווה כישורים?

עם פרוץ המהפכה התעשייתית, הכלכלה שמה את הטכנולוגיה לפני אנשים ורבים מאוד נפגעו מתהליך התיעוש ועבדו ברמת עבודות. עם התקדמות מדינה הרווחה, המדינות המתקדמות הנהיגו מערך של חינוך אוניברסאלי ששם את האנשים לפני טכנולוגיה ומטרתו היה הפצת ידע לכלל האוכלוסייה, מה שהוביל לשגוג המערב. בעשורים האחרונים מערכת החינוך נוהגת “עסקים כרגיל” וכמעט אינה מקנה כישורים לעתיד ובלי לייחס חשיבות כלשהי לסוג הידע או סוגי הכישורים אותם המערכת מעניקה לאוכלוסייה, וזה לפי שלייכר הטעות הגדולה ביותר של מערכת החינוך.

בזמן שבוגרי אוניברסיטאות מובטלים ומחפשים עבודות, מעסיקים טוענים שאינם מוצאים אנשים עם היכולות הנדרשות

דוגמה לכך היא התופעה הקיימת ברוב החברות המערביות כיום – בזמן שבוגרי אוניברסיטאות מובטלים ומחפשים עבודות, מעסיקים טוענים שאינם מוצאים אנשים עם היכולות הנדרשות. אך קורה שיותר ויותר אנשים לומדים תארים “נחשבים” ובכל זאת מתקיים הפער הזה? מחקרים רבים של ה-OECD מראים שקיימת אי התאמה חד משמעית בין התארים אותם אנו לומדים והתעודה שאנחנו מקבלים לבין היכולות הנדרשות בשוק התעסוקה הקיים. תעודות אלו בעצם לא אומרות הרבה לגבי היכולות או הכישורים של אנשים. כלומרץ תארים אינם שווים לכישורים.

כישורים לעתיד

אז אילו כישורים אנחנו צריכים כדי להתמודד עם העתיד? לטענת מומחי הפאנל חשוב לתת לאנשים סוג של מצפן, על מנת לאפשר את היכולת ליצור ולהסתגל לעתיד. חשוב לעודד את האוכלוסייה לכישורים כגון: חשיבה מערכתית, חשיבה עיצובית, אוריינות גלובלית, אוריינות דיגיטלית ועוד. כמו כן היכולת להבין ולהתחבר עם תרבויות שונות ואנשים אחרים הם כישורים חשובים ביותר בעולם הגלובאלי הנוכחי. ישנם כישורים שגם בעבר היו חשובים אך תופסים מקום עיקרי יותר כיום כגון: חשיבה ביקורתית, חדשנות, שיתוף פעולה, פתרון בעיות, איסוף מידע ואף יכולת חברות. כישורים אלו מעידים על תכונות חשובות ביותר לעולם הנוכחי: סקרנות, אמפתיה, גמישות, אכפתיות, אתיקה, אומץ, מנהיגות,  כישורים אשר אינם נלמדים במערכות החינוך, אך מעסיקים רבים מחפשים. השאלה הגדולה שנשאלה בפאנל היא האם אנחנו יכולים לבנות מערך חינוך המסוגל עם האתגרים של המאה ה-21? לפי חברי הפאנל, האדם שיצליח לשרוד את עין הסערה הטכנולוגית הוא לא החזק או החכם ביותר אלא זה המסוגל להסתגל לשינויים.

כישורים הם המפתח לתעסוקה

מחקרי ה-OECD מראים שקיים קשר ישיר בין תעסוקה ושכר לכישורים. בנוסף, כישורים חשובים לא רק בהיבט החומרי אלא גם הרגשי והנפשי ואנשים בעלי כישורים ויכולות גבוהות, מרגישים חזקים יותר מבחינה מנטלית, בריאים יותר ובעלי השפעה. רמת הכישורים משפיעה על תחושת העובד לשנות ולהשפיע, כלומר, רמת הכישורים משפיעה באופן ישיר על הרווחה האישית.

מורים רבים מעידים שהם מכינים את התלמידים בשביל עבודות שאינן קיימות בשוק התעסוקה כיום או שלא יתקיימו בעוד מספר שנים ולכן רבים כיום מבקשים לא רק ללמד אלא גם לשים דגש על פיתוח של תוכנות אופי. בפאנל התארחה מנהלת בית הספר חדשני מיפן המדגיש הקניית תוכנות אופי ולפי המנהלת תכונות אלו הן “היכולות לקבל את השונה ולעבוד בסביבת עבודה מגוונות ובעיקר היכולת לקחת סיכונים. לטענתה “בעולם כמו של היום, לא לקחת סיכון, הולך להיות סיכון”. כל מומחי הפאנל טענו שצריך לפתח חשיבה אחרת ושהרפורמה במערכות החינוך צריכה להיעשות דווקא אצל המורים ואנשי החינוך ולא אצל התלמידים. מנהלת בית הספר מזכירה שביפן מערכת החינוך אפקטיבית מאוד ביצירת כישורים קוגניטיביים אצל ילדים, אך נכשלת בעידוד לקיחת סיכונים וביצירתיות. אנדראס שלייכר הציג סקר שבו 3 מתוך 4 מורים ענו שהם מרגישים שבית הספר בו מלמדים אימץ “סביבה עוינת לחדשנות” ושרוב הסיכויים שיענשו ולא יתוגמלו מהאחראים עליהם אם יעודדו חשיבה וצורת למידה שונה, החורגת מן המקובל.

כסף פותר הכול?

כל המומחים הסכימו שיש להשקיע משאבים רבים יותר במערכת החינוך אך יש לעשות זאת בחוכמה ולהפנות את זה דווקא למורים כי בסופו של דבר המפתח לעיצוב התלמיד נמצא בידם. בפינלנד, מערכת החינוך מהטובות בעולם, מורה לא רק מרוויח שכר מכובד אלא גם נהנה מסטטוס חברתי גבוה.  בישראל, בשנים האחרונות יש עלייה בתקציב החינוך ואף בשכר המורים אך במבחני פיז”ה של ה-OECD שנערכו ב-2012, ציוני התלמידים הישראלים נמוכים מאוד בהשוואה לשאר מדינות המערב.

לצפייה בפאנל: