הרשת החליפה מקצועות רבים - האם זה נרשם בתמ"ג?

כישורים דיגיטליים לעתיד שכבר כאן

בעבר הלא רחוק מעטים נדרשו לכישורים טכנולוגיים או דיגיטליים אך כיום לשלוח מייל או לגלוש באינטרנט כבר אינו מספיק לעבודות רבות מאוד. במדינות ה-OECD ובישראל יכולות הכישורים הדיגיטליים של הציבור לא מספקות והחשש שאלו הם האנשים שישארו מאחור במפנה הדיגיטלי המרתחש כבר קיום. ה-OECD קורא למדינות להתעורר

אנחנו דנים לא במעט בנושא כלכלה דיגיטלית והמפנה הדיגיטלי המשנה את הכלכלה כולה ושוק התעסוקה בפרט. רבים מנבאים שחורות לגבי העתיד לבוא, בעיקר בכל מה שקשור לאוטומציה התגרום לאיבוד עבודות לטובת מכונות ורובוטים. למען האמת, העתיד כבר כאן וכבר כיום, 95% מהעובדים בחברות הגדולות ברחבי מדינות ה-OECD משתמשים בכישורים טכנולוגיים הכוללים אינטרנט, תקשורת וטכנולוגיה ו-85% בקרב החברות הבינוניות ו-65% בקרוב החברות הקטנות. סקר PIAAC להערכת כישורי בוגרים מאפשר למדינות לקבל תמונה יחסית ברורה האם האוכלוסייה הנוכחית מותאמת לעידן הדיגיטלי.

עובדים מן הזן החדש

רבים מאיתנו נדרשים בעבודתם לסט רחב של כישורים אך עדיין רבים מהעובדים עוסקים בעבודות רוטיניות ולפי ה-OECD, בעידן הדיגיטלי, שיעור גדול מכוח העובדה יידרש לבצע משימות אוטומטיות פחות כגון פיתרון בעיות בסביבה טכנולוגית הדורשות כישורי קריאה, מתמטיקה וטכנולוגיה גבוהים וכמו כן כישורים רכים של אוטנומיה ושיתוף פעולה. אחד מהתכונות החשובות ביותר לעובד בעידן הדיגיטלי הוא היכולת להתאים עצמו וללמוד טכנולוגיות חדשות ומתפתחות. בעבר, עובדים היו נדרשים להיות מצטיינים במשימה אחת ספציפית אך כיום עובדים רבים נדרשים להצטיין במשימות רבות. בסדרה מד מן אנשי הקריאטיב נדרשו לייצר קמפיינים יצירתיים אך לא ידעו כלל לבצע פעולות שהמזכירות שלהם ביצעו כגון הקלדה או הדפסה. כיום, אנשי הקריאטיב נדרשים לידע גדול במחשבים.

האם אתם מוכנים?

נתוני PIAAC האחרונים מעלים חששות רבים מהמוכנות של העובדים במדינות ה-OECD לכלכלה הדיגיטלית ולמעשה 50% מהאכולוסיה הבוגרת בממוצע מסוגלת לבצע אך ורק משימות פשוטות בתפעול מחשבים כגון לכתוב אי-מייל ולגלוש באינטרנט וחלק לא קטן מהם לא יכול לבצע אפילו משימות אלו.

כישורים בסיסיים

בישראל המצב חמור עוד יותר כאשר 57% מהאוכלוסייה ממוקמת ברמה 1 או אפילו נמוך יותר ביכולות דיגטליות. סקר PIAAC מוצא שלמרות שרבים באוכלוסייה נעדרים כישורים דיגטליים ברמה מספקת, 40% מהם עדיין עובדים במשרות הדורשות כישורים אלו.

העולם (הדיגיטלי) שייך לצעירים

פערי הדורות הולכים וגדלים ואמנם לא לדעת מהי אפלקציית סנאפצ'ט אינה משפיעה על איכות החיים, אבל פערי הכישורים בין קבוצות הגיל הם עצומים. בממוצע, 42% מאוכלוסיית ה-OECD בגילאי 25-34 מסוגלים לבצע משימות טכנולוגיות מורכבות (רמה 2 או 3) אך רק אחד מתוך עשר מבוגרים בגילאים 55-65 מסוגל לבצע משימות אלו. הנתונים של ישראל מהסקר שנערך ב-2015 כמעט זהים לממוצע ה-OECD.

מבוגרים צעירים

למרות שהעולם שייך לצעירים ונראה שהם נולדו עם מכשיר סלולרי ביד, ברבית ממדינות ה-OECD וגם בישראל, רבים מהם לא השיגו את הרמות הגבוהות במבחן הכישורים של ה-OECD. לפי חוקרי הארגון הפערים נובעים עקב פערים בחינוך וברמה ההשכלה ובמדינות רבות בין מהגרים לילידים.

פער גילאי קיים אך למרבה המזל פער מגדרי לא נמצא בכישורים דיגטליים, בעיקר בקבוצה שהשיגה את רמות הכישורים הגבוהות. למרות זאת, כאשר בוחנים מומחי ICT ברחבי מדינות ה-OECD, רוב הסיכויים שהמומחים יהיו גברים ולא נשים.

כישורים משתלמים

הכישורים הדיגטליים חשובים לא רק לעתיד לבוא אלא לכאן ועכשיו ולמשכורת החודשית וכישורים אלו הם מנבאים טובים בנוגע לשכר. ברחבי ה-OECD, עובדים בעלי כישורים דיגיטליים גבוהים (רמה 2 עד 3) מרוויחים 27% יותר מאשר אלו ברמה 1 או נמוך ממנה. גם ברמה הנמוכה יש הבדלי שכר ואלו ללא ידע במחשבים מרוויחים 10% פחות מעובדים בעלי כישורים דיגיטליים בסיסיים. בישראל, פערי השכר הם בין הגבוהים במדינות ה-OECD ועובדים בכלי כישורים ברמה 2 או 3 מרוויחים כמעט 50% יותר מאלו ללא ניסיון במחשבים.

ארבעת הפתרונות לעתיד טוב יותר

ה-OECD מונה ארבעה נושאים שקובעי מדיניות צריכים לשים לב אליהם כדי לקדם צמיחה מכלילה:

  1. החינוך הבסיסי במדינות ה-OECD חייב להבטיח לכל התלמידים כישורים דיגיטליים בסיסיים כמו כן כישורים קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות ברמה מספקת. המדינה צריכה גם להגדיל את ההיצע של מומחי ICT ולהשקיע מעבר לתכנות בסיסי כמו ניסיון בלמידת מכונות ועוד.
  2. מערכות החינוך צריכות לעבור מתוכנית לימודים מגיבה לתכנית לימודים אקטיבית שבה ילמדו את כישורי העתיד. יש לתת דגש להכוון מקצועי כבר בגיל צעיר, הכוון שיאפשר לתלמידים להבין את דרישות השוק ואפשרות השתכרות. מערכות החינוך צריכות לעבוד עם כלל בעלי העניין ולייצר תכנית אסטרטגית להערכת כישורים ולתרגם זאת לפרקטיקה.
  3. זה לא מספיק שלעובדים יהיו כישורים דיגיטליים מספקים אלא הם צריכים לקבל סביבת עבודה שתנצל כישורים אלו לשם פרודוקטיביות גבוהה יותר. שיטות העבודה החדשות צריכות לתת דגש לאוטנומיה של העובד, עבודה צוותית, הדרכה, שעות עבודה גמישות וכו'.
  4. הצורך בכישורים משתנה תדיר ולכן לא רק למערכת החינוך יש תפקיד חשוב בנושא אלא גם לשוק העבודה ולמדינה להציע תמריצים למעסיקים כדי שיכשירו עובדים בטכנולוגיות חדשות. כלכלת החלטורה החדשה דורשת מהעובד אחריות רבה יותר כיוון שהוא זה שיהיה אחראי על שיפור ופיתוח הכישורים. במרבית מדינות ה-OECD, דווקא אלו בעלי כישורים בסיסיים ובינוניים, הם אלו שסביר יותר שלא יקבלו הכשרה נוספת למרות שהם כנראה יעמדו בפני סכנה של איבוד עבודות עקב המפנה הדיגיטלי. ה-OECD אף קורא למדינות לאמץ את היוזמה של האיחוד האירופי בשם "הזדמנות שנייה" לנושרים ממערכת החינוך ולאפשר להם ללמוד כישורים טכנולוגיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *