ישראל-OECD והמהפכה בנתונים הרפואיים האישיים

עידן חדש של אבחון רפואי בהתאמה אישית או עידן של סכנה לפרטיות הנתונים הרפואיים?

מאת: ד”ר לאורה בראון

ארגון ה-OECD הינו הפורום הנכון לשיתוף פעולה בין מדינות על מנת להקים מנגנון מדיניות בינלאומי עקבי לניהול נתונים רפואיים. מגפת ה-COVID-19 משקפת את הדחיפות למציאת פתרון לנושא ברמה הכלל עולמית. מסגרת בינלאומית של כללים עשויה ליצור גם הזדמנויות כלכליות עבור חברות ישראליות ממגזר הבריאות הדיגיטלית.

בשנים האחרונות, ה-OECD שם דגש רב על נושאים דיגיטליים – השימוש בבינה מלאכותית (AI), ביג דאטה ובלוקצ’יין. לאור המגפה העולמית הנוכחית, פרטיות נתונים ואבטחת סייבר הפכו להיות אתגרים מרכזיים של תחום בריאות הדיגיטלי. מהפכת הבריאות הדיגיטלית מסייעת להילחם בפנדמיה הנוכחית והיא גם יכולה להוביל לעידן חדש של רווחה גופנית בהתאמה אישית (personalized well-being). עם זאת, מבקרים מזהירים מפני חשיפת נתונים של מידע רפואי רגיש, טעויות בפרשנות של נתונים רפואיים כמו גם התקפות סייבר על מערכות נתונים רגישות. ה-ecosystem של חברות חדשניות בישראל עומד בחזית מהפכת בריאות דיגיטלית זו. על קובעי המדיניות להשיג איזון של תמריצים נכונים לחיזוק מגזר הבריאות הדיגיטלית תוך הבטחת זכויות האזרח הבסיסיות.

משבר הבריאות העולמי משמש מאיץ למגזר הבריאות הדיגיטלי התוסס בישראל

באמצע משבר כלכלי עולמי (שבא בלוויית ירידות משמעותיות בייצור תעשייתי), סטארט-אפים ישראליים חדשניים משגשגים בתחום הבריאות הדיגיטלית. ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בהתייחס לכלל החברות הפעילות בתחום AI (אחרי ארה”ב וסין). בזכות של יותר מ-550 חברות חדשניות, ה-ecosystem הישראלי התוסס הכפיל את עצמו משנת 2011 עד 2019. לדוגמה, טכנולוגיות כגון אבחון מהיר של COVID-19, ניטור וירטואלי של טיפול ביתי ופתרונות רפואיים שמותאמים אישית נכנסו למשק בקצב מהיר ויוצא דופן. בשנת 2018 אישרה ממשלת ישראל תקציב של כמיליארד שקל לתמיכה בבריאות דיגיטלית כמנוע הבא לצמיחה כלכלית. בין יעדי היוזמה הממשלתית ניתן למצוא תמריצים כספיים לעידוד השימוש בטכנולוגיות ישראליות במערכות בריאות זרות. Startup Nation Central  מדווח כי AI היא הטכנולוגיה הצומחת ביותר בתחום הבריאות בישראל -85% מסך ההשקעות בתחום עברו לחברות המשתמשות בפתרונות AI. ההיסטוריון יובל נח הררי במאמרו שהתפרסם FT מזכיר שקיימים סיכונים רבים לפרטיות הנתונים ולזכויות האזרח הבסיסיות, אך הוא מאמין כי משבר עולמי זה יכול להיות הזדמנות ייחודית  עבור יזמים מישראל (“A ONCE-IN-PLAGUE-TIME opportunity“). נח הררי ממשיך  במאמרו ואומר כי “החלטות שבזמנים רגילים עשויות לארוך שנים של התלבטות עוברות תוך שעות ספורות…בדרך כלל ממשלות, עסקים או מועצות חינוך לא יסכימו לערוך ניסויים כאלה לעולם”.

וירוס COVID-19 מעורר שיתוף פעולה בינלאומי בנתונים רפואיים דיגיטליים

משבר הקורונה הוא הפנדמיה העולמית הראשונה שאנו נלחמים בה באמצעות טכנולוגיות חדשניות שמצליחות לספק פתרונות רפואיים. בזכות טכנולוגיות אלה (לדוגמה, שיחות ועידה מקוונות שמאפשרות עבודה מרחוק) הצלחנו לאפשר לשווקים להמשיך לפעול במהלך המשבר. בפעם הראשונה, מדינות מתכנסות כדי ומשתפות נתונים ומדיניות לצורך פיקוח על התפשטות הנגיף ברחבי העולם. ה-OECD השיק אתר ייחודי שמרכז המלצות מדיניות כיצד להתמודדות עם המשבר. באופן דומה, משרד הבריאות הישראלי מאפשר לכל העולם גישה למאגר המידע הישראלי על נגיף. דרום קוריאה פרסמה פורטל חדש לתמיכה בשיתוף פעולה מחקרי בינלאומי בנושא COVID-19. גם חברות ישראליות נלחמות בקורונה: בשת”פ עם משרד הבריאות, הסטארט-אפ “Diagnostic Robotics” מצליח לחזות מגמות זיהום לאורך הזמן, כולל התפשטות גיאוגרפית יומית של חולי קורונה. סטארט-אפ ישראלי נוסף פיתח אלגוריתם שמסייע לספקי בריאות לגלות מצבים של סכנת חיים בשלב מוקדם של המחלה (לדוגמה סוכרת וסרטן מעי הגס). מערכי הנתונים של Medial EarlySign מבוססים על הקונספט של “רפואה בהתאמה אישית” (personalized healthcare). האלגוריתם של Medial EarlySign להתריע בפני קופ”ח על מחלה קשה בשלב מוקדם מספיק לתת סיכויים טובים יותר להתערבות רפואית מוצלחת.

למי יש גישה לנתונים הרפואיים שלנו?

בחדשות אנו שומעים הרבה על חשיפה של רשויות על מידע ונתונים פרטיים כמו על התקפות סייבר על מדינות או חברות. לאחרונה, ספקי בריאות היו בין היעדים המובילים להתקפות סייבר. בהקשר לטכנולוגיות חדשות, חשוב לעקוב למי יש גישה לנתונים ולכמה זמן יש לו גישה לנתונים אלה. האם טכנולוגיות אלה יכולות להבטיח הגנה על זכות הפרטיות של הנתונים? במיוחד ביחס לאתגרים החדשים שהווירוס מייצר לשיתוף נתונים? למרות שהמגבלות על זכות פרטיות הנתונים השפיעו בצורה חיובית על צמצום התפשטות הנגיף, התפתחויות חדשות אלה מעוררות מספר חששות. כיצד אפשר להבטיח ניהול אחראי של נתונים אישיים בעידן שהפרטיות שלנו ממשיכה להיות מאותגרת על בסיס יומי? אחד מהפתרונות האפשריים הוא הקמת מנגנון של סטנדרטים בינלאומיים (בהתייעצות עם קובעי מדיניות ובעלי עניין רלוונטיים) שיכול להצליח ולמצוא את האיזון בין פרטיות הנתונים לבין המציאות המורכבת של עידן COVID-19.  וזה אחד מהדברים שארגון ה OECD יודע לעשות היטב.

מנגנון בינלאומי להבטחת נתוני הבריאות יכול לייצר יתרון כלכלי עבור החברות בישראל

חשוב להגיע לקונצנזוס בינלאומי בנוגע לאיסוף נתונים רפואיים אנונימיים. ה-OECD כבר הוכיח בעבר שיש באפשרותו להוביל בתחומים דיגיטליים: כארגון בינלאומי ראשון, בשנת 2019 ה-OECD הצליח להחתים את המדינות החברות בארגון ומדינות נוספות על עקרונות AI שהם חדשניים, אמיניים ומכבדים את זכויות האדם וערכים דמוקרטיים. עבור חברות ישראליות פורצות דרך בתחום הבריאות הדיגיטלית, סטנדרטים בינלאומיים לשיתוף פעולה בנתונים בין מדינות, יכולים להקל על קידום חברות ישראליות בתחום ה- AI והבריאות בחו”ל. כאחת המדינות המובילות בעולם בתחומי אבטחת סייבר, יש לישראל אינטרס רב לקדם את השיח הבינלאומי ולעבוד על אסטרטגיות משותפות כיצד לשמור על עקרונות שמירת זכויות הפרטיות עם השימוש המוגבר של נתונים אישיים. כמו כן, השימוש בטכנולוגיות ישראליות חדשניות לאבטחת נתונים, מקדם חברות ישראליות בשווקים העולמיים.

מדובר בהזדמנות שאסור לפספס.

כותבת הפוסט, ד”ר לאורה בראון, היא קצינת מדיניות במשלחת הכלכלית של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה שיושבת בנציגות הקבועה של ישראל לארגון ה-OECD שמקום מושבה בפריס