ישראל 2015 – הטוב הרע והטעון שיפור

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

בשנת 2011, השיק ארגון ה- OECD אינדקס מרתק וחשוב בשם OECD Better Life Index, המאפשר להבין אלו הם ההיבטים, אשר גורמים לרווחה בחייהם של אנשים. האינדקס מתייחס לאינדיקטורים מכל תחומי החיים כגון הכנסה, תעסוקה, דיר, בריאות, חינוך, איזון בין פנאי ועבודה ועוד. בנוסף לאינדקס, מידי שנתיים מפרסם הארגון דוח בשם how's life?, אשר מצייר תמונה מלאה על רווחת החיים במדינות ה-OECD על ידי השוואה בינלאומית של מדדי איכות חיים. הארגון בודק רווחה באמצעות 11 ממדים, המחברים את איכות החיים עם תנאים חומריים יותר: הכנסה ועושר, עבודה ורווחים, דיור, סטטוס בריאותי, איזון עבודה בין ופנאי, השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, איכות סביבתית, בטחון אישי ואיכות חיים סובייקטיבית.

אז איך החיים בישראל 2015?

הממד החיים הטובים הינו מדד יחסי ומדרג את המדינות ביחס למדינות אחרות. באופן יחסי, התחומים שישראל מדורגת בהם גבוה הם: תעסוקה- בזכות שוק התעסוקה, ששרד את המשבר הכלכלי האחרון בהצלחה יחסית ושמר על שיעורי אבטלה נמוכים ביחס לרוב המדינות; תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות במערב; הרפואה- למרות שהפער בין ההשקעה הפרטית לציבורית מתרחב, מערכת הרפואה הישראלית עדיין נחשבת בין היעילות בעולם מבחינת מדדי בריאות מובילים; אפשרות להשכלה גבוהה וכמובן סיפוק מהחיים. הישראלים, למרות ואולי בגלל המצב הביטחוני הלא פשוט, מדרגים את אושרם גבוה יותר ממדינות רבות ב-OECD. מצד שני, התחומים בהם נמדדה רמת החיים נמוכה הם: גובה השכר, שעדיין נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD; דיור שתופס חלק נכבד מיוקר המחיה הישראלי; שעות עבודה– הישראלים עובדים כ-100 שעות יותר ממוצע ה-OECD וכמעט 500 שעות יותר מהגרמנים וההולנדים, הנמצאים בתחתית הרשימה; רמת כישורי עבודה וכישורי תלמידים במבחני פיז"ה; תמיכה ברווחה ונושאי איכות סביבה- איכות המים ואיכות האוויר הם בין הנמוכים במדינות ה-OECD.
ישראל-2015-755x1024

אי-שוויון: הבעיה החברתית הגדולה במערב

בשנים האחרונות הדגיש ארגון ה-OECD את נושא אי-השוויון בהכנסות, שהפך להיות לבעיה החברתית-פוליטית הגדולה בדורנו. הפערים הולכים וגדלים ובשנים האחרונות הפער בין העשירים לעניים ביותר עומד על פי-10. בישראל המצב קיצוני עוד יותר והפער עומד על פי-14 וישראל, יחד עם ארה"ב, טורקיה ומקסיקו הן מהמדינות הלא-שוויוניות ביותר ב-OECD. מצד שני, פעולות של הממשלה שנעשו בשנים האחרונות מתחילות להראות תוצרים ומדד הג'יני, המודד אי-שוויון, ירד קלות מ-0.371 ל-0.360 (מעודכן לשנת 2013).

שוק התעסוקה: בדרך למעלה

בעוד מדינות רבות באירופה סבלו משיעורי אבטלה גבוהים, בעיקר בקרב צעירים, ישראל הצליחה לעבור את המשבר הכלכלי ללא זעזועים גדולים ואף הגדילה לעשות ושיפרה את הנתונים בשוק התעסוקה. אחוז התעסוקה עולה בשנים האחרונות בזכות הצטרפות אוכלוסיות נוספות כגון: נשים, ערבים וחרדים ועומד על 67.86%, עלייה של 3% הנקודה משנת 2009 ולא פחות חשוב, נתון זה מעביר את ישראל מעל לממוצע ה-OECD. למרות הנתונים המחמיאים, השכר בישראל עדיין נמוך לעומת ממוצע ה-OECD והוא עומד על 28,817$ בשנה (9,336 ₪ בחודש). הנתון מחמיא עוד פחות, כיוון שכמעט ולא חל שיפור מאז 2009. לשם השוואה הגרמנים מרווחים פי 1.5, בנורבגיה פי 1.75 ובארה"ב פי 2.
משכורת-ממוצעת-שנתית-683x1024

חינוך וכישורים: מרבה תארים מרבה כישורים?

הישראלים אוהבים ללמוד או לפחות אוהבים תארים, כיוון ש-85% מהישראלים הם בעלי 12 שנות לימוד ומעלה. למרות זאת, רמת הכישורים בישראל נחשבת נמוכה יחסית לעומת ממוצע ה-OECD ובמבחני פיז"ה התלמידים הישראלים מצליחים פחות מהממוצע, אך יש לציין שחלה התקדמות בשנים האחרונות. כדי שהכישורים יגדלו יש להשקיע בילדים ונתון מעניין מגלה, שההכנסה הפנויה לילד בישראל היא נמוכה ממוצע ה-OECD ולא השתנתה בשנים האחרונות. נתון נוסף, שלא מבשר טובות הוא אחוז הילדים העניים בישראל, שהוא הגבוה ביותר ב-OECD ועומד על 28.5%.

השקעה-בילדים
הכנסה פנויה פר ילד

כיצד ישראלים תופסים את איכות החיים?

למדדים כלכליים מדעיים יש יתרון של אובייקטיביות, אך חיסרון גדול ביכולת לתפוס את הרווחה של האזרחים, כיוון שצמיחת התמ"ג לעתים קרובות לא מתורגמת לכסף שיש לנו בארנק ולכן ה-OECD משלב בשנים האחרונות מדדים סובייקטיביים, המנסים ללכוד את תחושת האזרחים לגבי מצבם הכלכלי. כיצד הישראלים תופסים את החיים? כידוע, הישראלים נחשבים למאושרים יחסית ותופסים את החיים בהעדר מילה יותר מתאימה "די סבבה". במדד האושר, ישראל מודרגת גבוה עם ציון של 7.4 (בין 0-10), בנקודה אחת יותר ממוצע ה-OECD. כאשר בודקים לעומק את מדד האושר, מגלים שעם הניסיון האושר יורד והקבוצה המאושרת בישראל הם הצעירים עם ממוצע של 7.63 והקבוצה המאושרת פחות הם בעלי 50 ומעלה עם ממוצע של 6.9.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *