ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
ה-OECD השיק את אסטרטגיית צמיחה ירוקה ב-2011. ה-OECD טוען שצמיחה ירוקה היא קריטית לצמיחה בת קיימא וארוכת טווח. אילו כלים והמלצות מציע הארגון לשם השגת צמיחה כלכלית ופיתוח במשק הישראלי, תוך מניעת נזק סביבתי יקר ושימוש לא יעיל במשבים?
בשנת 2011 השיק ה-OECD את האסטרטגיה לצמיחה ירוקה. מטרת מאמץ זה הייתה לספק מסגרת עבור מדינות לשם השגת צמיחה כלכלית ופיתוח, תוך הקפדה על שמירת משאבי טבע לשם סיפוק צרכים חברתיים ורווחה אישית. אסטרטגיה זו כללה דו”ח סינתזה שבו סיכום התקדמות OECD עד כה, מסגרת מדיניות לצמיחה ירוקה, וזהוי צעדים הכרחיים לביצוע מעבר לצמיחה ירוקה תוך כדי מדידה והערכה. לבסוף, דו”ח מדדים הופק שכלל קבוצה של מדדים לשם העלאת המודעות, מדידת ההתקדמות וזיהוי הזדמנויות פוטנציאליות וסיכונים.
לאחרונה, פרסם ה-OECD דו”ח התקדמות בנושא הצמיחה הירוקה. דו”ח זה מעריך את התקדמות המדינות מאז 2011 ביצירת סדרי עדיפויות כלכליות סיבתיות. הדו”ח גם מנסה למדוד את ההתקדמות. בדו”ח ניתן למצוא מספר רב של לקחים מניסיונן בעיקר כיצד ממשלות יכולות למקסם את המוסדות הקיימים לנצל הזדמנויות כלכליות סביב המעבר לכלכלה ירוקה.
בכל מה שקשור לישראל, ה-OECD המליץ להרחיב עוד יותר את השימוש במיסוי ירוק ומכשירים כלכליים אחרים, ועל מנת לקדם חדשנות ירוקה. ה- OECD גם המליץ לישראל להכפיל את המאמצים בביצוע חקיקה בנושא פסולת לשם התקדמות גדולה עוד יותר בנושא הצמיחה הירוקה.
מסיבה זו, ה-OECD מתייחס לכשלי שוק ונטל כלכלי הקשורים לשמירה על איכות הסביבה. כיצד מחקרי ה-OECD יכולים לעזור לישראל בנושא זה ולייצר צמיחה ירוקה?
ארגון ה-OECD פרסם לאחרונה מחקר הבודק את ההשפעה של מדיניות סביבתית על תחרותיות היצוא. מחקרים בתחום זה מראים כי מדיניות סביבתית אינה יוצרת נטל משמעותי של דפוסי סחר בינלאומיים, גם אם יש כלי מדיניות זו המשפיעים באופן משמעותי על תחומים רחבים או התמחות. מחקרים הראו כי להחמרת מדיניות הסביבתית אין השפעה גדולה על המסחר הכולל של סחורות. מדיניות סביבתית נוקשה יותר מצליחה לבטל את היתרון היחסי שיש לתעשיות מזהמות ולהעביר אותו לתעשיות נקיות. מדיניות סביתית מחמירה פחות מאפשרת יתרון לתעשיות מזהמות על חשבון תעשיות נקיות. יחד עם זאת, יש לזכור שההשפעות הכוללות של שינויי החמרת המדיניות סביבתית קטנות בהשוואה להתפתחויות הכלכליות במסחר.
חברות קטנות ובינוניות (SME) נתפסות כגורם ראשי ליצירת כלכלה ירוקה. ארגון ה-OECD פועל ככוח משימה במדינות מזרח אירופה על מנת לשפר את הביצועים הסביבתיים של חברות קטנות ובינוניות בשוק המקומי שלהם. מה ישראל יכולה ללמוד מניסיון זה כדי לשפר את ביצועי SME תוך התחשבות בהיבטים סביבתיים? לדוגמא, אלו תמריצי מיסוי ירוקים עשויים להיות כלי מדיניות יעילים לשם השגת צמיחה ירוקה והגדלת הפרודוקטיביות?
ארגון ה-OECD פיתח לאחרונה ערכת כלים עבור צמיחה ירוקה של חברות קטנות ובינוניות (SME), המבוסס על סקרים שנערכו במדינות מזרח אירופה (ארמניה, אזרבייג’ן, בלארוס, גאורגיה, מולדובה ואוקראינה) בחברות העוסקות בחקלאות, דיג וייעור, תעשיות כרייה וחציבה, מזון, בנייה ומגזרי אירוח. ערכת הכלים נותנת עצות כיצד לעצב וליישם מדיניות לקידום צמיחה ירוקה ושיטות עסקיות ירוקות בקרב SME באמצעות הניסיון של האיחוד האירופי ומדינות OECD אחרות. אני מאמינה שערכת כלים זו מכילה שיעורים רבים רלוונטיים למדינות באזורים רבים כולל ישראל.
ערכת הכלים כוללת שלוש קטגוריות של כלי מדיניות סביבתיים: פישוט ותמריצים רגולטורים, כלים מבוססי מידע (שניהם מאפשרים ייעוץ והכוונה לעסקים קטנים ובינוניים וכן מידע על הביצועים הסביבתיים שלהם עבור הציבור), ותמריצים כספיים וכלכליים. בערכת הכלים ניתן למצוא המלצות עיקריות כולל, כיצד ניתן לייצר רגולציה חכמה יותר. אנחנו רואים שקיימת מגמה ניכרת במדינות ה-OECD לפשט דרישות רגולטוריות סביבתיות עבור SME’s בעלות סיכון סביבתי קטן. כמו כן, הממשלות צריכות להשקיע מאמצים רבים יותר בהנגשת המידע, ייעוץ והכוונה לכלול מאמצים גדול יותר לעידוד שיטות עסקיות ירוקות. היתרונות העסקיים של מעבר לייצור ירוק צריכים להיות “נקודת המכירה” הראשית. גופים ממשלתיים, לרבות משרדי כלכלה ואיכות הסביבה, צריכים לעבוד בשיתוף פעולה עם ארגוני סחר וארגוני תמיכה עסקית לשם יצירת אמון רב יותר.
דרך נוספת של תמיכה בעסקים ירוקים היא באמעצות תמריצים כספיים אך יחד עם זאת, ממשלות לא אמורות לספק סובסידיות לעסקים לשם עמידה בדרישות הגנת בסביבה
דרך נוספת של תמיכה בעסקים ירוקים היא באמעצות תמריצים כספיים. ממשלות רבות מאפשרות תמריצי מס ומדיניות הלוואה נוחה באמצעות מוסדות פיננסיים ציבוריים לעסקים קטנים ובינוניים המוכנים להשקיע בטכנולוגיות ירוקות. יחד עם זאת, ממשלות לא אמורות לספק סובסידיות לעסקים לשם עמידה בדרישות הגנת בסביבה. על רשויות המדינה לעודד את הבנקים הפרטיים לספק תמריצים לביצועים סביבתיים טובים של עסקים קטנים. ממשלות יכולות גם להציע תמריצים לאורך שרשרת הייצור לשם עידוד ספקים וחברות חדשות בשוק.
ישראל היא מדינה שבה חדשנות וטכנולוגיה במגזר העסקי הטכנולוגיה משחקות תפקיד מרכזי. לדוגמא, ישראל מובילה בטכנולוגיית מים יעילה וירוקה. האם לדעתך ישראל יכולה להיות שותפה מרכזית בתחום זה ב-OECD?
תחום פיתוח טכנולוגיות מים בהחלט תורם לצמיחה ירוקה ופיתוח בר קיימא ויכול להיות רלווונטי למדינות רבות בהן אזור מזרח אירופה ומרכז אסיה ובוודאי שלישראל יש תפקיד ראשי בשיתוף מידע ומכירת טכנולוגיות. ישראל פיתחה יכולות טכנולוגיות חדשניות דווקא עקב האתגרים הטבעיים שמולם ניצבה: מזג אוויר מדברי, שטח קטן וחשיבות המגזר החקלאי. מדינות רבות הן בעלות מאפיינים דומים ויכולות ללמוד מהחדשנות הישראלית.
כדי לייצר צמיחה ירוקה על מדינות לייצר טכנולוגיות שיאפשרו השקיה חכמה וטיהור מים; מים ממוחזרים; שימוש במי תהום מלוחים בייצור דגי ים; שימוש בפני המים במאגרים הגדולים לייצור אנרגיה סולרית; שימוש באנרגיה סולרית לחימום; שימוש חכם יותר לשם הקטנת תצרוכת המים בתעשייה. רוב הדברים הללו ישראל כבר עושה בזכות הטכנולוגיות החדשות שלה והיא יכולה להיות לעזר רב באמצעות ה-OECD למדינות אחרות.
