ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
זו השנה הראשונה בה ישראל מצטרפת לפרסום השנתי של קבוצת העבודה לעסקים קטנים ובינוניים של ה- OECD – Financing SMEs and Entrepreneurs 2014: An OECD Scoreboard. הפרסום, שזוהי הוצאתו השלישית, נולד מתוך ניסיון לתת מענה לבעיות המימון מולן מתמודדים עסקים קטנים ובינוניים (SME) ויזמים בעקבות המשבר הכלכלי. הגברת המימון ל- SME הינה הכרחית על מנת לייצר עבודות נוספות, להגביר את החדשנות ולהגדיל את הצמיחה הכלכלית. בעוד שקובעי מדיניות במדינות רבות מנסים לעצב את המדיניות המתאימה שתענה על אתגר זה, בפני רובם עומד אתגר אחר- מחסור אמיתי במידע וראיות.
על מנת למלא חלל זה, יזמה קבוצת עבודה ל- SMEs את הפרויקט המקיף הנ”ל, המאגד את תנאי המימון של SMEs על פי מדינות (הפעם הפרסום כולל 31 מדינות), אשר מורכבים מאינדיקטורים של חוב, הון, תנאי שוק כלליים וסקירה של אמצעי המדיניות בהם נקטו הממשלות בשנה החולפת. כמו כן, כולל הדוח ניתוח של מגמות בתחום מימון SMEs ויזמים ופרק על מכשיר מימון אלטרנטיבי. מערכת האינדיקטורים בפרסום אמורה לספק לקובעי המדיניות ובעלי עניין אחרים מסגרת עבודה להערכת הצרכים הפיננסיים של SMEs ואת מידת המענה על צרכים אלו.
שלושה עשר האינדיקטורים שנבחרו עונים על שאלות ספציפיות הקשורות למימון SMEs וביחד מספקים את תמונת המצב של המימון העסקי בכל מדינה ואת השינויים על פני הזמן. רשימת האינדיקטורים כוללת את: חלקן של הלוואות SMEs מסך ההלוואות; חלקן של הלוואות SMEs קצרות מועד מסך ההלוואות; ערבויות ממשלתיות להלוואות, ההלוואות המאושרות ל- SME לעומת כמות ההלוואות המבוקשות; חובות מסופקים כחלק מסך ההלוואות (בקרב SME); שיעורי הריבית ל-SME; מרווחי אשראי בין חברות גדולות וקטנות; שיעור ה SMEs אשר נדרשים לספק בטחונות עבור ההלוואות מהבנקים; הון סיכון והצמיחה בהון; עיכובי תשלום; פשיטות רגל.
מגמות בתחום המימון
בעקבות המשבר החמור בשנים 2008 – 2009 וההתאוששות הבלתי אחידה בשנת 2010, התנאים הכלכליים נותנו קשים גם בשנים 2011-2012. הסביבה המארקו כלכלית המאתגרת, הצמיחה והביקוש האיטיים תורגמו לרווחים נמוכים יותר בקרב ה- SMEs ולירידה באשראי המקומי הזמין. כמו כן, שנים אלו תרמו לשנאת סיכון בקרב הבנקים. נתוני הסקורבורד חושפים, כי ההתאוששות הכללית מהמשבר בשנים 2010 – 2011 הייתה חלשה ובחלק מהאיזורים המצב הכלכלי אף הלך והחמיר.
בסוף 2012, צבר ההלוואות הפתוחות ירד ב- 9 מדינות, בעיקר במדינות אשר חוו את משבר החוב באירופה, כגון יוון ופורטוגל. לעומתן, חלק מהמדינות וביניהן ישראל, מקסיקו וצ’ילה, ראו גידול בהלוואות ל- SMEs. ברוב המדינות שהשתתפו בדו”ח, פרט להונגריה, פורטוגל, אנגליה וארה”ב, צבר ההלוואות נכון לסוף שנת 2012 היה גבוה יותר מרמתו טרום המשבר בשנת 2007.
בין השנים 2007 ל- 2012 חלקן של ההלוואות ל- SMEs מסך ההלוואות העסקיות צמח בתשע מהמדינות שנבחנו וירד ב- 14 מהן. חברות קטנות תלויות הרבה יותר במימון החובות שלהם מאשר החברות הגדולות, אשר באפשרותן לגייס הון והלוואות מהציבור. המערכת המצומצמת של מקורות המימון הזמינים ל- SMEs גורם להם להיות חשופים יותר לשינויי התנאים בשוק האשראי. על כן, הירידה בשיעור ההלוואות ל- SMEs ב- 14 מדינות יכולה להעיד על כך ששוק האשראי מקצה חלק קטן יותר להלוואות SMEs. יחד עם זאת, גידול בשיעור זה אינו בהכרח מעיד על כך שכמות ההלוואות לעסקים קטנים אכן עלתה, אלא יכול לנבוע מפניה של חברות גדולות למקורות מימון חילופיים. בישראל, דנמרק, צרפת והונגריה הגידול בשיעור ההלוואות ל- SMEs במהלך התקופה המדוברת אינו בהכרח מעיד על גישה טובה יותר לשוק האשראי, כיוון שסך ההלוואות העסקיות ירד במהלך אותה תקופה.
תנאי האשראי ל- SMEs הושפעו בצורה ניכרת מהמשבר הכלכלי. בין השנים 2007- 2010, SMEs ברוב המדינות התמודדו עם תנאי אשראי חמורים יותר מהחברות הגדולות, בצורות של שיעורי ריבית גבוהים, תקופות אשראי קצרות יותר, ועליה בביקוש הבטחונות. זאת למרות המגמה הכללית לירידה בשיעורי הריבית כחלק מהמדיניות של בנקים מרכזיים. תנאי הגישה למימון של SMEs נותרו מוגבלים בשנת 2011 ברוב המדינות שנבחנו ואף מדינות אשר חוו שיפור בהלוואות ל- SMEs ראו הדרדרות מסוימת בתנאי האשראי. יחד עם זאת, בשנת 2012 רוב המדינות ראו שיפור בתנאי האשראי, עם ירידה של שיעור הריבית להלוואות ל- SMEs ב- 18 מדינות. למרות זאת, ברוב המדינות צמחו הפרשי הריבית בין עסקים קטנים וגדולים, מה שמעיד על כך שהבנקים ממשיכים לייחס להלוואות לעסקים קטנים סיכון גבוה יותר ומתרגמים זאת לתנאי אשראי מחמירים יותר עבור עסקים אלו.
בגרף ניתן לראות, כי בישראל קטנה גם הריבית בגין הלוואות ל SMEs וגם מרווחי הריבית בין החברות הגדולות והקטנות.
המשבר לא פסח גם על מימון האקויטי וירידה חדה נרשמה בהון סיכון והון לצמיחה ב- 17 ממדינות הסקורבורד בשנים 2008-2009. שנת 2012, ראתה התאוששות במימון האקויטי ב- 12 מדינות (כולל ישראל, בלגיה, פינלנד, הונגריה, פורטוגל ורוסיה) שאף הגיע לרמה גבוהה יותר משנת 2007. במדינות בהם נצפתה ירידה כללית בהון סיכון, השקעות בשלבים הראשוניים של העסק נפגעו בצורה החמורה ביותר.
תגובת הממשלות למשבר
הממשלות השונות הגיבו למשבר הכלכלי ולהשפעה שלו על מימון SMEs בעזרת מכשירים שונים, הפופולרי שבהם הינו תוכניות ערבות הלוואות ל- SMEs, אשר הורחבו באופן משמעותי בין השנים 2007 – 2012 (ראו פירוט לגבי קרן הערבות להלוואות לעסקים קטנים, אשר יוסדה בישראל בהמשך הפוסט).
השימוש בערבויות ממשלתיות על מנת לגרום לבנקים להלוות ל – SMEs ממשיך כיום להיות הכלי הנפוץ ביותר על ידי הממשלות בסקורבורד. בנוסף, חלק מהמדינות הוסיפו לתוכניות אלו אלמנטים נוספים (לדוגמא, ערבות אקספרס, אשר ניתן לקבל בחמישה ימים בלבד בבלגיה). כלים אחרים להגברת המימון ל- SMEs כוללים הלוואות ישירות, מיקרו מימון, ערבויות ייצוא ותמיכה בהון מסוכן יותר , בין אם בצורה של מימון משותף, זיכוי ממס עבור משקיעים אוקידום של מימון המונים.
בין האמצעים החדשים שננקטו בשנת 2012, היו מיזוג מסודות מימון ציבוריים כך שיתנו מענה כולל לבעיות המימון של ה- SMEs (צרפת, לדוגמא) או לחילופין, יצירת סוכניות חדשות לאותה המטרה. סוכנויות מימון ציבוריות אמורות להתחיל לפעול השנה בפורטוגל ואנגליה ומטרתן להלוות ל- SMEs דרך רשת של בנקים פרטיים וציבוריים.
מה מצב מימון ה- SMEs בישראל?
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, ריכזה עבור התרגיל נתונים רבים על הגישה של SMEs ישראלים למימון. רוב המידע נאסף מחמשת הבנקים הגדולים בישראל, בנק ישראל והלמ”ס.
על פי הלמ”ס, כ- 96% מהעסקים בישראל מוגדרים כעסקים קטנים או מיקרו, וכ-4% הינם עסקים בינוניים או גדולים (ראה טבלה 1). יחד עם זאת, ב- 2012, העסיקו העסקים הגדולים כ- 1.85 מיליון עובדים, לעומת 1.4 בלבד אשר מועסקים על ידי SMEs (כ-43% מהעובדים הסקטור העסקי בישראל).
הלוואות בנקים הינם הכלי המרכזי למימון SMEs בישראל אשר מספקים יותר מ- 80% מהמימון, 95% ממנו על ידי חמשת הבנקים הגדולים. הנתונים מעידים, כי ישנה עליה בנפח האשראי הבנקאי ל- SMEs בין השנים 2007 ו- 2012 (ראה טבלה 2) : אשראי לעסקים קטנים גדל בכ- 9 מיליארד ש”ח (16%) ואילו לעסקים בינוניים בכ- 6 מיליארד ש”ח (6%). ב- 2012 חלוקת האשראי הבנקאי הייתה כדלכמן: כ- 15% לעסקים קטנים (הרוב לטווח קצר לצורך מימון פעילות שוטפת), 26% לעסקים בינוניים ו- 59% לעסקים גדולים. דוחות הבנקים הגדולים חושפים כי ב- 2012, פקדונות החברות הקטנות היו גבוהים יותר מהאשראי הניתן להם, מה שמעיד על קשיי מינוף ביחס לעסקים הבינוניים והגדולים, אשר הלוו 30% ו- 65% יותר מהפקדות שלהם, בהתאמה.
מרווחי הריבית בין ה- SMEs והחברות הגדולות נעים באופן קבוע בין 1.9% ל- 2.5%. הפער בין העסקים הגדולים לקטנים גדול יותר מאשר הפער בין הגדולים לבינוניים, דבר המעיד על כך שמחיר ההון ומרכיב הסיכון של החברות הבינוית דומה לאלו של הגדולות. מרכיב הסיכון עבור עסקים קטנים לעומת זאת הינו משמעותי יותר כך גם הקושי שלהם לגייס הון.
בישראל קיימות כ- 70 קרנות הון סיכון, כולל 14 קרנות בינלאומיות. השקעתן ב- 2012 עמדה על כ- 2 מיליארד דולר (שליש מהקרנות ישראליות והיתר מקרנות זרות ופקדונות אחרים), ירידה של כ- 10% לעומת שנת 2011. למרות הירידה בהשקעה, בעיקר בשנת 2009, בשנים 2011-2012 חזרה ההשקעה לרמתה טרום המשבר. תעשייית ההייטק מושכת אליה את רוב ההשקעות מקרנות ההון ועל כן תעשיות אחרות נאלצות למצוא מקורות מימון חילופיים.
משך חיי העסקים הינו אידיקטור חשוב לבחינת עמידותם של עסקים חדשים. מבחינת משך חיי העסקים בין השנים 2005- 2011 (ראה טבלה 3) עולה, כי בממוצע 87.4% מהעסקים ממשיכים לשנה השניה, כ- 73% מצליחים לשרוד גם את השנה השלישית ואילו רק כ- 50% נשארים פעילים לאחר שש שנות פעילות.
עליה משמעותית בהלוואות בערבות נרשמה בשנת השיא של המשבר ב- 2009 ואז שוב ב- 2012, שנה בה הוסדה הקרן החדשה להלוואות בערבות. ב- 2012 סכום ההלוואות בערבות עמד על כ- 1,487 מיליון ש”ח, פי עשר מסכום ההלואות בערבות בשנת 2007. הקרן החדשה סיפקה ערבויות לבנקים פרטיים לפי מכרז, בו הזוכים היו הבנקים אשר מוכנים לספק את המינוף הגבוה ביותר על בסיס ערבויות המדינה. המדינה תרמה לקרן 500 מליון ש”ח כאשר סף ההלוואות בערבות הסתכמו ל- 4.23 מיליארד ש”ח- יחס של 1 ל 8.46. ההלוואות בערבות הינן לתקופה של 5 שנים, הממשלה ערובה ל- 70% מהלוואה, הלווה ערב ל25% ואילו 5% הינו הסיכון שהבנק לוקח על עצמו. כאשר העסק הינו חדש, המדינה מסכימה לבטח עד 85% מההלוואה, ורק 15% ממנה מבוטח על ידי העסק.
כמו כן, הממשלה מפעילה מספר תוכניות של מענקים והלוואות עבור סוגים מסוימים של SMEs . משרד הכלכלה מפעיל קרן לעידוד השיווק בחו”ל, אשר מעניק הלוואות של עד 50% מהוצאות השיווק בחו”ל. כמו כן, עסקי יצוא קטנים ובינויים, עם מחזורים של יותר מ- 20 מיליון ש”ח ו- 100 מיליון ש”ח בהתאמה, מקבלים סיוע ממשלתי. סכום המענק המקסימלי לעסק הינו 2 מיליון ש”ח.
פעילויות תמיכה ממשלתיות נוספות כוללות:
- לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מעניקה מענקים למחקר ופיתוח פרוייקטים בחברות. בשלב מאוחר יותר חברות אלו מחוייבות לשלם תגמלוגים למדען הראשי, אשר משמשים כאחד ממקורות המימון המרכזיים של קרן המו”פ.
- מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה מספקת מענקים לעסקים אשר מנהלים תזרים מזומנים במטבע זר. מענקי המרכז מכסים 20% מההשקעות של עסקים אשר הכנסותיהם מיצוא עולים על 25% מסך ההכנסות שלהם.
- קרן סיוע לעולים עצמאיים של משרד הקליטה מסייעת לעולים חדשים ותושבים חוזרים להקים עסקים חדשים. ההלוואות ניתנות עבור הפעילות השוטפת של העסק לתקופות ממושכות (עד 10 שנים) בריבית נמוכה.
מה צופה לנו העתיד בתחום מימון ה- SMEs
התחזיות לשנים בקרובות מדברות על שיעורי צמיחה יציבים, אך שונה במידת מה בין מדינה למדינה. הצמיחה הצפויה במדינות ה- OECD בשנת 2014 תתרום לתנאי השוק הפיננסי ולאט לאט תחזיר את הבטחון הכלכלי. יחד עם זאת, התנאים הפיננסים צפויים להיות מאתגרים עבור ה- SMEs ברוב המדינות גם בשנה הקרובה וזאת למרות שהחלק האקוטי של המשבר מאחורינו. בצפון אמריקה ניתן לראות צמיחה בהעסקה על ידי עסקים קטנים וכך גם ביקוש גובר לאשראי. באירופה, למרות מדיניות הבנק המרכזי האירופאי להוריד את הריבית ברמה המקסימלית, טרם נראתה עלייה משמעותית בהלוואות ל- SMEs. ברמה העולמית, ביקוש נמוך להלוואות והפחד מלקיחת סיכונים על ידי בנקים עלולים לשים מגבלות נוספות על יצירת האשראי עבור SMEs. יחד עם זאת, מדיניות אשר תתמקד בעסקים אלו (כדוגמת מדיניות מוניטרית משוחררת יותר וריבית נמוכה) יכולה להגביר את ההלוואות ל – SMEs ולהפוך אותה לבת קיימא.
