מדי שנתיים מתפרסם מחקר על אודות מדע, טכנולוגיה ותעשייה, שמאגד בתוכו נתונים משווים בתחום תוך התמקדות בנושא משתנה. כחלק מפרויקט הרוחב של ה-OECD לשנים 2019-2017 – Going Digital, מתמקד הדו”ח הנוכחי בתחום הדיגיטל והשפעותיו בתחומי המדע, החדשנות, הכלכלה וכן באופן שבו אנשים עובדים וחיים.מטרת המחקר היא לספק לקובעי מדיניות ואנליסטים ידע שיסייע לממשלות בעיצוב יעיל יותר של מדיניות ויעדי מדיניות על-לאומית. המחקר כולל אינדיקטורים המשמשים באופן מסורתי לפיקוח על ההתפתחויות בענפי המדע, טכנולוגיה, חדשנות ותעשייה, ומשלים אותם עם תובנות חדשות הנוגעות לתחומי מדיניות. השילוב בין התחומים השונים מספק תמונת מצב עדכנית והערכות לעתיד על אודות הון מבוסס ידע והצורך והאופן להכשרת עובדים, תוך התאמה למציאות משתנה.

ישראל מובילה את תחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT)

מהמחקר עולה שישראל בולטת במיוחד בתחום של מחקר ופיתוח וכן שיש לה את היחס הגבוה ביותר – 4.5% – בין הוצאות מו”פ לתוצר מבין המדינות החברות ב-OECD. כפי שסוקר בהרחבהבמחקר על כלכלה דיגיטלית לשנת 2017 (לכתבה בנושא), בתחום מושקעים הן הסקטור הממשלתי והן הפרטי: 75% מהוצאות המו”פ בישראל מושקע בתחום של פיתוח ניסיוני ו-56% מהמו”פ העסקי בתעשיית טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT). החברות העולמיות מושקעות באופן פעיל בתעשייה הישראלית וההשקעה החציונית הגבוהה ביותר בענף ה-ICT נמצאה במדינת ישראל, עם 33 מיליון דולר למשפחת פטנטים IP5 (פטנטים שהוגשו בחמישה משרדי IP מובילים).


אחוז ההוצאה הגולמית על מו”פ בעסקים בשנים 2005 ו-2015. מקור: מאגר המידע המרכזי של ה-OECD אודות אינדיקטורים במדע וטכנולוגיה

בהתבסס על ניתוח נתוני הפטנטים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום המידע והתקשורת בישראל, אפשר לראות שהחזית הישראלית עוסקת בעיקר בפיתוח טכנולוגיות אבטחת מידע ובטכנולוגיות ניתוח תמונות. עוד מוצא הדו”ח שישראל נמצאת ברמה הגבוהה ביותר של השקעות הון סיכון מבין מדינות ה- OECD, ועומדת על 0.4% מהתמ”ג. בנוסף, הסטארטאפ ניישן מאופיינת ב-9.3% מהמו”פ שמבוצע על ידי חברות צעירות שהוקמו לפני פחות מחמש שנים.

המו״פ התעשייתי מתבסס על תשתית מדעית איכותית, כפי שמתבטא בממצא שכ-10% מהמסמכים המדעיים שפורסמו בישראל מצאו את מקומם בעשירון העליון של המאמרים המצוטטים ביותר בעולם לשנת 2015. יחד עם זאת, אומדנים ניסיוניים על ניידות בין-לאומית של חוקרים מראים כי בין השנים 2016-2002 חוותה ישראל תופעה של בריחת מוחות, והפער בין מספר החוקרים שירדו מהמדינה לעומת אלו שעלו אליה עומד על קרוב ל-2,000 חוקרים.

השפעת הדיגיטציה על שוק העבודה בישראל

בין השנים 2015-2010 חוותה ישראל צמיחה משמעותית של 16% בשוק התעסוקה – העלייה השלישית בגודלה בהשוואה למדינות ה-OECD, שמשמעותה גידול של חצי מיליון משרות. פריון העובדים בתעשיות המידע בישראל נמדד ביותר מפי שניים מפריון העובדים בשאר התחומים, אך בחינה של ערך המשכורת יכולה להסביר מדוע החוקרים בורחים. עובדים שמשימותיהם כוללות עצימות ICT גבוהה ב-10% מהממוצע הארצי, מרוויחים בישראל כאחוז יותר למשכורת לפי שעה מממוצע המשכורות במשק – הנתון הנמוך ביותר שנמדד במדינות ה-OECD ביחס שבין החזר לשעת עבודה במשרה הכוללת משימות עתירות טכנולוגיות מידע ותקשורת.

 אחוז השינוי בשכר לשעת עבודה בתחום של תקשורת ומידע, עבור גידול של 10% בעוצמת המשימות (במדינה בממוצע). מקור: חישוב ה-OECD מבוסס על נתוני PIAAC

פערים מגדריים תופסים גם הם חלק משמעותי בנתונים הבולטים על מגמות והשפעות הדיגיטציה על שוק העבודה בישראל. מצד אחד המעורבות הנשית בתעשייה הישראלית ככלל הולכת וגדלה, ומצד שני שכרן נותר נמוך משמעותית מעמיתיהן. במהלך השנים 2015-2012, בכ-11.6% מרישומי פטנטים IP5 שבהם השתתפו חוקרים מישראל היו מעורבות גם נשים חוקרות, מספר הגבוה מארה”ב (10%) והאיחוד האירופי (7%). התחום בו נשים לוקחות את החלק הפעיל ביותר הוא בביוטכנולוגיה, עם נשים חוקרות שמעורבות ב-40.7% מכלל ההמצאות. לעומת זאת, התחום שבו הן נמצאות בייצוג חסר הבולט ביותר הוא הנדסת מכונות, עם 5% מעורבות ברישומי משפחות פטנטים IP5. למרות האמור, חוקרות ונשים ככלל בישראל מרוויחות בממוצע 9% פחות מעמיתיהן הגברים, גם כאשר מנוטרלים מאפיינים אישיים ותפקידיים; כאשר מובאים בחשבון הבדלי מיומנויות, מצטמצם הפער בשכר ועומד על כ-4%.

השמירה על מיקומה הבולט של ישראל כמובילה עולמית בתחומים של דיגיטל, מידע ותקשורת, חשובה להמשך פיתוח המשק, עידוד הפריון וצמיחת מדדי התעסוקה. העידוד שמקבלת התעשייה המקומית בדמות השקעות זרות מחברות בינלאומיות ומשקיעים פרטיים מאפשרים לה לצמצם את מדדי האבטלה ולפתח את התעשייה. יחד עם זאת, הנתונים מראים על כך שהתמורה שמקבלים העובדים הישראלים ביחס לתעשייה שבה הם מועסקים, ובפרט בתחום של טכנולוגיות מידע ותקשורת, היא הנמוכה ביותר בעולם, ולכן יש צורך בהערכה נכונה של תרומת שעות העבודה לפריון במשק. מניעה של בריחת מוחות, ואף משיכה של חוקרים זרים לתעשייה המתבססת במהותה על מחקר ופיתוח, עשויה לקדם את התעשייה כולה ולהשפיעה על הכלכלה הישראלית בכללה.