ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מרגע הקמת ישראל, הבטחת משאב המים לאוכלוסייה הפך לכלי מפתח לשם צמיחת הכלכלה והאוכלוסייה בישראל, הממוקמת באזור אקלימי צחיח. דרך חדשנות טכנולוגית, סקטור המים בישראל הצליח לייצר תכנית ארוכת טווח להבטחת משאב חשוב זה.
כאשר אנחנו חושבים על חדשנות ישראלית, עולה ברוחנו חברות סטארט-אפ המייצרות תוכנה, אפליקציות ושירותי אינטרנט, אבל חדשנות טכנולוגית אינה נעצרת בסיליקון ואלי
, חדשנות ישראלית נמצאת בסקטורים רבים ותחום המים הוא אחד מהדוגמאות המובהקות לכך. ישראל כבר לא מתייבשת בזכות מדיניות ארוכת טווח של הממשלה ובזכות חדשנות טכנולוגית של המגזר הפרטי, שאפשרו התמודדות עם נתונים גאוגרפיים לא פשוטים.
הנספחות הכלכלית ב-OECD ארגנה אירוע ייחודי על חדשנות ישראלית בתשתיות, בדגש על תחום המים- עבור בכירים בתעשיה ונציגים של מדינות מתפתחות, זאת כדי לשמש דוגמה כיצד חדשנות, הן בממשלה והן במגזר הפרטי, יכולה להשיג יעדים לאומיים וליצור צמיחה. הכנס נפתח על ידי שגריר ישראל ב-OECD, כרמל שאמה הכהן, שציין כיצד ישראל הצליחה להתגבר על מגבלות גאוגרפיות, כמו מזג אוויר יבש, בזכות חזון וחדשנות. בכנס סיפר יוסי יעקובי, מנכ”ל חממת מו”פ מים של מקורות ויו”ר כנס ווטק 2015 על הניסיון העשיר של ישראל בתחום וכן על שיתופי הפעולה הנרחבים בעולם כולו.
הישגים טכנולוגיים
כיום, ישראל זקוקה בשנה למיליארד מטרים מעוקבים של מים (MCM/yr), יותר ממה שהמשאבים הטבעיים שלה יכולים לספק. כדי לייצר משק מים משגשג ויציב, ממשלת ישראל ביקשה מהציבור להפחית את צריכת המים והאזרחים נענו, אך יחד עם זאת, הישגים טכנולוגיים שהתגברו על קשיים הנדסיים, ביולוגים ולוגיסטיים, הצליחו להביא את ישראל ליעדי המים הרצויים לשם צמיחה.
פרויקטים לאומיים כגון המוביל הארצי, שבוצע בין השנים 1955-1964, אפשרו הספקת מים ממקורות טבעיים בצפון, דרך המרכז עד לדרום הצחיח. פרויקט נוסף הוא חיסכון הציבור במים, שהוכיח שהחברה האזרחית בישראל יכולה להתגייס למטרה ראויה ובנוסף נוצרו שיטות חדשות לפיקוח על המים לשם חיסכון מקסימלי. למרות ההישגים של צריכת מים חכמה על-ידי האזרחים, הביקוש למים עדיין עולה על היצע המשאבים הטבעיים של ישראל. כדי לפתור בעיה זו, הפתרון היה לעבור להתפלה בקנה מדינה רחב של מי ים ומי תהום מליחים ובתוך זמן קצר קיבולת מתקן ההתפלה הגיעה ל-560 מטרים מעוקבים של מים בשנה.
כדי לחסוך במים, היה צורך בחדשנות במגזר שצורך מים רבים – חקלאות ולכן המטרה הייתה טיפול ומחזור של רוב מי ההשקיה לחקלאות. ה-OECD הכיר בכך, שמגזר החקלאות הישראלי הפך להיות לאחד המובילים בתחום חיסכון המים בכך, שלמרות שבשנים האחרונות צריכת המים בעשורים האחרונים ירדה באופן דרסטי, הייצור החקלאי המשיך לגדול ואף לייצא כ-80% מתוצרתו. נוצרו שיטות השקיה מהמתקדמות בעולם, המאפשרות כלי השקיה אוטומטיים, רגישים ללחות, המשקים ישירות את שורשי הצמחים. פותחו זני יבול חדשים, המספקים תשואה גבוהה פי עשרה עם אותה הכמות של מים.
חדשנות במדיניות
כל ההישגיים הללו לא יכלו להתרחש ללא ראייה לטווח ארוך של קובעי המדיניות ואנשי הממשל ולאורך השנים יצרו חזון של אספקת מים לכלל התושבים וקידום צריכת מים בת-קיימא. מדיניות זו כוללת את התכנית הלאומית למשק המים בשנים 2010-2015 וחדשנות בממשלה ובמגזר הפרטי יחד בתחומים הבאים:
- ניהול ופיקוח על ביקושים
- שימוש יעיל במים
- פרויקט ההתפלה
- תמיכת הממשלה בחדשנות, כמו תכנית NewTech, המקדמת את ישראל כמובילה עולמית בתחום טכנולוגיית המים על-ידי השקעה בהון אנושי, מחקר ופיתוח, שיווק וחברות הזנק בישראל ובעולם. תכנית זו הצליחה לקדם את משק המים בישראל ולייצא את הטכנולוגיות החדשניות בכל רחבי העולם.
סיכום: הנתונים מדברים בעד עצמם – נכון לשנת 2015, חצי מכמות צריכת המים מגיעה ממחזור מים, מים מליחים ומים מותפלים ומגזר החקלאות הוא מחדשנים בעולם. ההצלחה הישראלית היא לקח לעולם כיצד אפשר לפתור בעיות מובנות באמצעות חדשנות טכנולוגית ושיתוף פעולה בין המדינה המספקת חזון ומדיניות ארוכת טווח ומגזר פרטי חדשני.
