יזמות צעירה

בשנים האחרונות אנחנו מתוודעים לכמה אנשים ש”עשו את זה בגיל צעיר” והצליחו לשנות את העולם. לארי פייג’ וסרגי ברין היו סטודנטים, בדרכם לדוקטורט, כשהוציאו לפועל ביחד את מה שאנחנו מכירים היום כענקית האינטרנט “גוגל”. ריצ’רד ברנסון, הבעלים של אימפריית וירג’ין, התחיל כמוכר תקליטים. מארק צוקרברג עוד לא בן שלושים. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו, גם הוא אינו אייקון עולמי, שהתחיל את העסק שלו בגיל צעיר. בין אם הצליח ובין אם נכשל בו.

כחלק מבעיית האבטלה שנוצרה בעולם בעקבות המשבר הכלכלי, וכתוצאה מהעובדה שהמגמה הזו פגעה במיוחד בעובדים צעירים, חושבים יותר ויותר מעצבי מדיניות על הפתרונות האפשריים לסוגיה זו. הפתרון העיקרי שעליו חשבו רבים ממעצבי המדיניות בעולם הוא עידוד “יזמות צעירה”, כמתכון ליציאה ממעגל האבטלה. מה הם יכולים לעשות כדי לקדם זאת? האם לא מדובר בזריית תקוות שווא בעיניהם של צעירים רבים שלא בהכרח מודעים לקשיים שבהקמת עסק?

בהשוואה למתרחש במדינות חברות אחרות, וודאי במדינות מגוש היורו, ישראל נמצאת במצב טוב במובן של תעסוקת צעירים. בשנת 2011 היה שיעור האבטלה של צעירים ישראלים בין הגילאים 20-24 הוא 11.9, אחוז נמול מהממוצע ב-OECD  נכון לשנה זו שעמד על 14.9% ו- 18.6% באירופה

ה-OECD  פרסם לאחרונה סקירת מדיניות קצרה שעוסקת ב-“יזמות צעירה”. מנייר העמדה הזה עולות כמה תובנות חשובות. למשל, צעירים רבים בגילאי 20-30 רואים באפיק הקריירה היזמי- כאפיק הקריירה הנכון עבורם. זאת בהשוואה לקבוצות הגיל המבוגרות יותר שמעדיפות את העבודה השכירה. ישנו פער גדול בין הרצון של קבוצת הגיל הצעירה לבין מה שקורה בפועל. רק 4% מקרב העובדים הצעירים בין גילאי 15-24 הם עובדים עצמאיים (בקרב מדינות האיחוד האירופי), בעיקר בעסקים קטנים מאוד, זאת לעומת 15% עובדים עצמאיים בקרב עובדים מבוגרים יותר (גיל שלושים ואילך). יש לכך סיבות מגוונות, שקשורות בחסמים בירוקרטיים, ביכולות מימון וכו’.

באשר לישראל, דו”ח שפורסם לאחרונה על מצבם של העסקים הקטנים בישראל ובמדינות חברות אחרות קובע כי ישנם בכלכלה הישראלית קשיים גדולים בגיוס מימון, בהענקת אשראי, בשרידותם של עסקים קטנים ובבירוקרטיה שבה הם נתקלים. נתונים שמקשים וודאי על היזם הצעיר.

בהשוואה למתרחש במדינות חברות אחרות, וודאי במדינות מגוש היורו, ישראל נמצאת במצב טוב במובן של תעסוקת צעירים. בשנת 2011 היה שיעור האבטלה של צעירים ישראלים בין הגילאים 20-24 הוא 11.9, אחוז נמול מהממוצע ב-OECD  נכון לשנה זו שעמד על 14.9% ו- 18.6% באירופה. ההסבר לכך שבישראל הצליחו הצעירים להימלט ממכת האבטלה שפקדה מדינות רבות בעקבות המשבר, היא שבאופן יציב היא מצליחה בארבעים השנים האחרונות להגדיל את מספר מקומות העבודה שלה באופן יציב והדרגתי, כך ע”פ מחקר שנערך ע”י פרופ’ ערן ישיב מהמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת”א.

יתרה מכך, אשר לסוגיית היזמות, ישראל זוכה חדשות לבקרים למחמאות בכל האמור לאופן שבו היא מעודדת יזמות. על כן, היא משקיע רבות במו”פ אזרחי למשל, ולאחרונה פורסם כי אחוז ההוצאה מהתמ”ג על מו”פ אזרחי עלה משמעותית בישראל בעשרים השנים האחרונות וב-2007 הוא היה הגבוה ביותר בקרב כל המדינות החברות ב-OECD. לאור ההשקעה הגדולה של ישראל בתחומים האלו היא מובילה בתחום החדשנות ובמדד החדשנות שפורסם לאחרונה ניתן לה ציון גבוה. על כן, הדו”ח האחרון שבחן עסקים קטנים נתן לישראל מחמאות בכל האמור לעידוד סטארט-אפים ויזמות.

הפערים מצויים לא רק בין הרצוי למצוי בהקשר של העובדים הצעירים. הנתונים מלמדים כי עסקים צעירים הם בעלי פוטנציאל שרידות גבוה הרבה יותר מזה של עסקים מבוגרים. בקרב עסקים ששרדו שלוש שנים, המנוהלים בידי אנשים הצעירים מגיל 30, עמד שיעור הצמיחה על 26%. כמעט כפול משיעור הצמיחה של עסקים המנוהלים בידי אנשים בני למעלה מ-40.

המסר העיקרי שעולה מסקירת המדיניות הקצרה הוא ש”יזמות צעירה” היא אינה תרופת פלא. אין ביכולתה להציל את הכלכלה העולמית ממשבר האבטלה, אבל באמצעות ניהול נכון ועידודה, היא יכולה לספק המון הזדמנויות חדשות להרבה מאוד אנשים. קובעי המדיניות חייבים לסייע לכך לקרות.