יותר עבודות, פחות שכר – דוח התעסוקה השנתי

רונלד רייגן נהג לומר שכאשר השכן שלך מאבד את עבודתו זה מיתון אך כאשר אתה מאבד את עבודתך, זה משבר. המשבר הכלכלי של 2008 התחיל בסקטור הפיננסים אך מהר מאוד הדרדר לכלכלה האמתית – לשוק התעסוקה ורבים מאוד, בעיקר באירופה ובארה”ב הפכו למובטלים, לרוב צעירים. העולם, כמעט 9 שנים אחרי המשבר, מתחיל לחזור לעצמו אך המכונה הכלכלית המשומנת עדיין חורקת ואמנם יש יותר ויותר עבודות אך גובה השכר לא חזר לעצמו ורבים מדי עובדים בשכר נמוך, בחוזה זמני או במשרות חלקיות. ארגון ה-OECD פרסם השבוע את דוח התעסוקה השנתי עם שמץ של אופטימיות ואזהרה להמשך.

איכות ולא כמות

בשנת 2017 פער התעסוקה שיצר המשבר הכלכלי העולמי אמור להיסגר, כלומר 9 שנים לקח לשוק התעסוקה לחזור לעצמו. שיעורי התעסוקה באזור ה-OECD עומדים כרגע על 60.2%, 0.6% פחות משיא התעסוקה לפני המשבר.  למרות זאת, לא בכל המדינות המשבר נגמר ובספרד, יוון, איטליה ופורטוגל, שיעורי האבטלה עדיין גבוהים מדי. ישראל כמעט ולא נפגעה מהמשבר ובשנתיים האחרונות, שיעורי האבטלה מצטמקים לעבר שיא היסטורי אך ה-OECD מזהיר שאיכות העבודות לא גבוהה מספיק והשכר נמוך מדי. המשבר הנוכחי יצר בעיות חמורות בנושא כישורי העובדים כיוון שעובדים רבים שפוטרו בסקטור התעשייה ומצאו עבודה בסקטור השירותים, הם ללא כישורים גבוהים מספיק לשכר הולם.

צעירים – דור המדבר

המשבר הכלכלי בתעסוקה פגע בעיקר באוכלוסיית הצעירים כאשר בספרד וביוון, בשיא המשבר, אחד מכל שניים היה מובטל. אחוז הצעירים שלא בתעסוקה או בלימודים (NEET) עדיין גבוה ועומד על 15% במדינות ה-OECD. לפי מחקרי הארגון, 38% מהם לא סיימו תיכון ורבים מהם לא מחפשים עבודה ורבים אחרים מסתפקים בשכר נמוך ובעבודות זמניות. בישראל, למרות שיעורי האבטלה הנמוכים, אוכלוסיית ה-NEET דומה לממוצע ה-OECD ועומדת על 15%.

כישורים – המפתח לפרודוקטיביות, שכר גבוה ואף אושר

רק לפני מספר ימים פרסם ה-OECD דוח מפורט על כישורי בוגרים ברחבי ה-OECD שכלל את ישראל וחשף שכישורי הישראלים נמוכים מממוצע מדינות המערב, מה שמספק הסבר חלקי לפרודוקטיביות ולשכר הנמוך בישראל. ה-OECD טוען שהבעיה האמתית היא לא מחסור בכישורים אלא באי התאמתם לשוק התעסוקה וכ-40% מהעובדים באירופה ובארה”ב הם בעלי כישורים גבוהים מדי או נמוכים מדי לתפקיד שאותו הם ממלאים וכתוצאה מכך הפרודוקטיביות שלהם יורדת. בשנים האחרונות, משרד הכלכלה והתעשייה מפעיל מספר תוכניות חניכות בשיתוף העסקים עצמם כדי לעלות את רמת הכישורים ולייצר תעסוקה.

רפורמות שוות אבטלה

רבים מהכלכלנים מסכימים שרפורמות בשוק התעסוקה, מטיבים עם הכלכלה והעובדים בטווח הארוך אך בטווח הקצר הפגיעה בעובדים היא גדולה מאוד. מחקר חדש של ה-OECD מראה שרפורמות בשוק התעסוקה בזמן משבר מחריפים את שיעורי האבטלה, מקצרים את זמן החזקת המשרה ופוגעים בשכר. ה-OECD ממליץ לבצע רפורמות אלו דווקא בזמן שהכלכלה צומחת כיוון שהפגיעה בעובדים כמעט ואינה מתרחשת. אנחל גורייה, מזכ”ל הארגון, במסיבת העיתונאים בעת השקת הדוח, הביא כדוגמה את גרמניה שביצעה רפורמות בשוק התעסוקה לפני תחילת המשבר הכלכלי, גורם מרכזי לעמידות שוק התעסוקה בעת המשבר.

שוק התעסוקה בישראל

בעוד באירופה ואף בארה”ב, שוק התעסוקה ספג מהלומה קשה עם שיעורי אבטלה גבוהים, בישראל ההשפעה הייתה מינימאלית ושיעורי האבטלה אף יורדים בשנים האחרונות לשפל היסטורי. כוחו של שוק התעסוקה בישראל הוא ביכולת לייצר משרות חדשות בזכות הצמיחה הכלכלית אך ה-OECD מזהיר שיש להשקיע בשכר ובעבודות איכותיות.

המשק הישראלי התקדם רבות ב-15 שנה האחרונות והדרך הטובה ביותר לראות זאת היא באמצעות שיעורי התעסוקה שצמחו בשנים האחרונות בקצב מסחרר ועברו את ממוצע ה-OECD. באוכלוסייה הראשית, 25-54, שיעורי התעסוקה עלו ביותר מ-7% ב-15 שנה האחרונות וצפוי לחצות את קו 80% בקרוב. קבוצה נוספת שביצעה קפיצה דרמטית בשיעורי התעסוקה הם אוכלוסיית המבוגרים וב-15 שנה, שיעור זה קפץ ב-20%! לעבר 66.2%, בעיקר עקב העלאת גיל הפרישה לגברים.

יחד עם זאת יש לזכור ששוק התעסוקה בישראל סובל מבעיות שהעיקרית בהם היא השכר הנמוך ולפי ה-OECD בסקירה רמת החיים בישראל שפורסמה בתחילת השנה, אחוז העובדים בעלי שכר נמוך (שני שליש מהשכר החציוני במשק) הוא כ-22%, הרביעי בגודלו ב-OECD. שכר המינימום בישראל עלה בשנים האחרונות וימשיך לעלות עקב החלטת ממשלה אך הוא עדיין נחשב נמוך יחסית מבחינת שווי כוח קנייה ועדיין פחות מ-60% מהשכר החציוני. המשק הישראלי אינו משופע באחוז עצמאים גבוה או חצאי משרות כמו הולנד למשל אך מספר עובדי הקבלן גבוה במיוחד.

רבים מקשרים את בעיית השכר בישראל לפרודוקטיביות הנמוכה של עובדים בישראל, כשני שליש ממדינות המערב המתקדמות ביותר. למרות הצמיחה הכלכלית, ישראל לא מצליחה לסגור את פער הפריון ולכן השכר נמוך. יחד עם זאת ואולי בגלל הפרדוקוטיביות הנמוכה, העובד הישראלי עובד הרבה יותר מאשר העובדים במדינות המערב – 100 שעות בשנה בממוצע וכ-500 שעות יותר בממוצע מאשר הגרמנים וההולנדים. לכן, הכנסת דנה בחודשים האחרונים בהרחבת סוף השבוע שיקטין את שעות העבודה של העובד הישראלי.

מה צפוי לשוק התעסוקה הישראלי? למרבה מזלה של ישראל, קצב גידול האוכלוסייה משביע רצון ושיעור התלות (מספר מבוגרים ביחס לאוכלוסייה העובדת) נמוך וימשיך להיות נמוך יחסית ב-30 שנים הקרובות. יחד עם זאת, שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה בקרב נשים ערביות וגברים חרדים נמוך מאוד מהממוצע אך יש סיבה לאופטימיות כיוון שהוא עולה בשנים האחרונות.