יוקר המחיה

יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD. אחת מהסיבות העיקריות לכך הוא חסמי ייבוא והעדר תחרות בשוק המזון. וועדה במשרד הכלכלה ממליצה לשנות זאת

אחד מהנושאים הבוערים ביותר בסדר היום הציבורי כיום, בישראל ובעולם הרחב, הוא יוקר המחיה. מדד יוקר המחיה של ה-OECD , בוחן את ההוצאות המינימליות של הצרכנים במדינות החברות השונות, תוך שמירה על רמת חיים מסוימת.

לצורך ניתוח הסוגיה הזו, והמלצה על מדיניות נכונה לטובת הטיפול בה, מפרסמת חברת הייעוץ "מרסר" סקר שנתי ומשווה בין ערים שונות בעולם ויוקר המחיה הנהוג בהן בהיבטים של מוצרים שונים מדיור ותחבורה ועד ביגוד ומזון. מטרת הסקר היא  לסייע למקבלי החלטות וממשלות ברחבי העולם לדעת את עלויות המחייה לפי ערים ומתוך כך להסיק מסקנות בתחומים רבים של פעילותם. ניו יורק והדולר האמריקאי הן נקודות הבסיס של הסקר, מהם משווים ומשליכים על 214 הערים האחרות הנבחנות בתוך מדינות.  הסקר בוחן את מחירי השירותים והסחורות אל מול ההכנסה הממוצעת במשק.

בימים האחרונים התפרסם החלק הראשון של נתוני שנת 2013 וביניהם העשירייה הראשונה של הערים היקרות בעולם. העיר שבה יוקר המחיה הגבוה ביותר, נכון לשנת 2013, היא לואנדה שבאנגולה, דבר שמעיד על התייקרותה שכן בשנה שעברה הייתה שנייה רק לטוקיו שיורדת למקום השלישי. במקום השני נמצאת מוסקבה. לשוויץ יש שלוש נציגות בעשירייה הראשונה וביניהן ג'נבה המדורגת שביעית, ציריך שמדורגת שמינית וברן שמדורגת תשיעית. סוגרת את העשירייה הראשונה העיר סידני שבאוסטרליה.

נכון לשנת 2012, מסתבר שתל אביב נמצאת "רק" במקום ה-31 ברשימה. ונותרה באותו מיקום כמו בשנת 2011. במקום ה-37 מדורגת פריז, במקום ה-42 רומא ובמקום ה-46 מדורגת שטוקהולם בירת שוודיה, את הרשימה סוגרת העיר קראצ'י שבפקיסטן. בימים הקרובים תפורסם הרשימה המלאה.

Cost-of-Living-Comparison-W

ישנן ערים רבות מיפן ומשוויץ המדורגות גבוה, נתון שאינו מפתיע לאור הכלכלות החזקות של שתי המדינות, אלא שבמעלה הרשימה ישנן גם ערים לא מעטות מיבשת אפריקה שבה הכלכלה חלשה בהרבה, הסיבה לכך טמונה כאמור בעובדה שהסקר בוחן את מחירי השירותים והסחורות אל מול ההכנסה שבהרבה מהמקומות באפריקה היא מאוד נמוכה. הרבה מאוד ערים אירופאיות נופלות בדירוג האחרון משום שבשנת 2012 נחלשו המטבעות המקומיים, וביניהם היורו, אל מול הדולר.

במסגרת מאמצי ארגון ה-OECD  למדוד את איכות החיים והתמודדות עם יוקר המחיה, מזה שנתיים הוא מפרסם את אינדקס החיים הטובים של ה-OECD  הוא מאגר מידע אינטרקטיבי המצוי ברשת ובו נתונים על תחומים שונים שמעידים על החיים במדינות השונות. החל ממדד שביעות רצון של התושבים, כלה במחירי הדיור, האיזון בין עבודה לפנאי וכו'. לפי האינדקס של השנה האחרונה 83% מהישראלים שבעי רצון ממצב הדיור שלהם (נמוך מהממוצע ב-OECD  העומד על 87%). באופן מפתיע גם בכל מה שקשור להכנסה ישראל גבוהה מנהוג במדינות החברות כשהיא עומדת על 49,000 $ ברוטו לשנה, גבוה מהממוצע ב-OECD  שעומד על ברוטו 40,516$, בנטו מדובר על 23,047$ שהם נמוכים מהממוצע הנהוג במדינות החברות.

מה הופך את ישראל למקום יקר?

ע"פ דוח חדש של "מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל" יוקר המחייה בישראל עולה על הממוצע בקרב מדינות ה-OECD  בדגש על תחומי הדיור, הרכבים ומוצרי המזון. הם מספקים לכך מספר דוגמאות. ככלל, אם בשנת 2005 יוקר המחייה בישראל היה נמוך ב-14% מהממוצע ב-OECD  בשנת 2008 הוא הפך יקר יותר מהממוצע ב-9%. כלי הרכב, למשל, היו יקרים יותר ב-2005 בכ-46% ובשנת 2008 הפכו 70% יקרים יותר מהממוצע בקרב המדינות החברות. מוצרי צריכה בסיסיים דוגמת ביצים, גבינה וחלב היו יקרים בישראל מבמדינות חברות אחרות כבר בשנת 2005 בכ-6%, ב-2008 הם הפכו יקרים ב-44% יותר מהממוצע.

מכסים וחסמי ייבוא מונעים תחרות בשוק המזון הישראלי ההופך את סל הצריכה של הישראלי ליקר יותר בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD

בעקבות הביקורת הציבורית הגדולה על נושא זה הוקמה בקיץ 2011 וועדת קדמי שמטרתה לבחון את התחרותיות בענף המזון. ככלל, הגיעה הוועדה הבין-משרדית בראשותו של מנכ"ל משרד התמ"ת דאז שרון קדמי, למספר מסקנות שמתוכן גזרה את המלצותיה. למשל, קבעה הוועדה כי בשרשרת הערך (נושא שנגענו בו בעבר כאן) מקטע האספקה של מוצרי מזון הוא הריכוזי ביותר מבין כל המקטעים האחרים, זאת בהשוואה למה שנהוג למשל במדינות ה-OECD. יתרה מכך, ישנן שורה של הסדרים בשוק המזון שפוגעים קשות בתחרות בו. מכסים וחסמי יבוא מקשים גם הם ולכן ממליץ הצוות על ירידה חדה במכסים בשיעור שבין 40%-100% על מוצרים שלא יוצרו בישראל. הצוות המליץ בנוסף גם על סקר תקופתי המשווה בין רמות המחירים במדינות השונות בהשוואה לישראל, הוא גם כי תוטל חובת דיווח על על רמת הרווחיות שישנם על מוצרים שיש בהם רמת ריכוזיות גבוהה וכו', את שאר ההמלצות ניתן למצוא כאן. מאחר וסוגיית יוקר המחיה הינה סוגיה בוערת במציאות הישראלית דהיום משרד הכלכלה בראשותו של השר בנט עושה מאמצים לקידום התחרותיות  וטיפול בסוגיות שפוגעות ביוקר המחיה. ראשית, הוקמה לאחרונה  וועדה בין-משרדית (אוצר וכלכלה) הקרויה "קבינט יוקר המחיה", שמטרתה לבחון דרכים כיצד להוריד את יוקר המחיה בישראל. מתוך אמונה כי תחרות היא נשמת אפה של הכלכלה החפצה במחירים נמוכים יותר, מפעיל המשרד תשומות רבות במלחמה בריכוזיות והוא מעניק, בין השאר, הטבות לחברות שיתחרו בענפים ריכוזיים כפי שנטען כאן.

הדירוג המלא זמין כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *