ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
המודעות הגוברת לכך שהון מבוסס ידע (KBC) מניע את הצמיחה הכלכלית נפוצה בקרב השווקים הגלובליים בימים אלו. הון מבוסס ידע כולל נכסים מופשטים יותר כמו כישורי מחקר, מידע ועיצוב, שמביאים לידי ביטוי את כוח ההמצאה האנושית. היצירתיות, יישום הידע, קריטיים במיוחד ליכולת של חברות וארגונים להתפתח בעולם הגלובלי התחרותי וליצור מקומות עבודה המכניסים שכר גבוה.
KBC מאפשר למדינות וחברות לשדרג את היתרון היחסי שלהן ולמקם עצמן טוב יותר בתעשיות ובמגזרים שונים בעלי ערך מוסף גבוה. אכן, בשרשרת הערך הגלובלית (GVC), מרבית הערך של הסחורה או השירות נוצר בד”כ או בפעילויות במעלה השרשרת שבהן מתרחשים עיצוב מוצר, מחקר, פיתוח וייצור של רכיבי ליבה או בשלבים האחרונים שבהם השיווק והמיתוג מתרחשים. למשל, ייצור ה-IPOD של חברת אפל ב-2006 ייצר 14,000 מקומות עבודה בתוך ארה”ב ו-27,000 מקומות עבודה מחוצה לה, אבל עובדים אמריקאים, אלו שתרמו לעיצוב, תוכנה ושיווק, הרוויחו 735 מיליון דולר, קרוב לכפול ממהשהרוויחו העובדים מחוץ לארה”ב (318 מיליון דולר).
הזדקנות אוכלוסייה והדלדלות המשאבים הטבעיים משמעותם שצמיחה בכלכלות מפותחות תתבסס יותר על עליית גורם הידע בפריון העבודה. שלא כמו תעסוקה, משאבים טבעיים והון פיזי, KBC הוא הגורם היחידי שלא עתיד לסבול ממחסור.
במדינות רבות ב-OECD , ובמשך שנים רבות, השקעת הקהילייה העסקית ב-KBC צמחה מהר יותר מהשקעה בהון פיזי כמו מיכון ציוד ומבנים. אכן, בבריטניה ובארה”ב, השקעה ב-KBC מעלה כעת משמעותית את ההשקעה בהון פיזי, ויש קורלציה חזקה בין זה לבין עלייה בפריון. גם סין וברזיל עושות מאמץ מתואם לפתח KBC במטרה להגדיל את פריון העבודה ולהשתלט על יותר ויותר מגזרים בעלי ערך גבוה בשרשרת הייצור הגלובלית.
תעשיות שלמות עוברות טרנספורמציה ע”י KBC. בתעשיות הרכב, למשל, מעריכים כעת כי 90% מהמכוניות החדשות שלהן מערכת חדשנית, קשורים לרכיבי תוכנה משמעותיים. עד 40% מעלויות הפיתוח הקשורות להבאת דגם חדש לכביש, קשורים לתוכנה ואלקטרוניקה. מדהים שעשר מחברות הרכב הגדולות מחזיקות עכשיו מרכזים מחקריים מתקדמים בעמק הסיליקון.
מחקרי ה-OECD מראים כי מדינות שמשקיעות יותר ב-KBC, הן גם אלו שמשקיעות יותר משאבים בחברות חדשניות, שהן המנוע העיקרי לצמיחה במקומות התעסוקה בכלכלות ה-OECD . כאחוז מהתמ”ג, בארה”ב ובשוודיה משקיעות כפליים מאיטליה וספרד ב-KBC וחברות הפטנטים שלהן מושכות פי ארבעה יותר הון.
טכנולוגיה היא המאפשרת את “הטרנד” של הכלכלות מבוססות הידע. ההתפשטות הגוברת של האינטרנט גורמת לכף שפעילויות רבות, אישיות ומקצועיות, נערכות באינטרנט בזמן שיכולות חדשות מעוררות במקביל. צמיחתן של רשתות הטלפונים הניידים כמו גם צמיחת ה-ICT (מידע, תקשורת וטכנולוגיה) מאפשרות לתחומים רחבים של מידע-“מידע רחב”- להיות מעובד, משותף ומועבר לכל הגלובוס. נתונים אלו הם כמו חומרי גלם לחברות חדשניות וממשלות החושבות קדימה, המאפשרות יצירת ערך משמעותי, רווח חברתי ורווחים מהפריון.
עליית ה-KBC תדרוש מקובעי מדיניות לעדכן מסגרות מדיניות ישנות ולהתאימן למצב החדש שבו להון הפיזי אין בהכרח עליונות. למשל, לפני שנים, IPR (מדיניות זכות קניין או ((Intellectual Policy Rights) נתפס כתחום מדיניות צר החשוב רק לסקטורים צרים. כשמתפתחים לכלכלות מבוססות ידע, זכויות יוצרים, פטנטים וכו’ משחקים תפקיד חשוב יותר בהגנה על קניין רוחני ושמירה על השקעה כלכלית. המלחמות האחרונות על פטנטים לטלפונים ניידים הן בין “אפל” ל-“סמסונג” והן סימן בולט להתפתחות זו. כמו תמיד, קובעי המדיניות חייבים להבטיח שמערכות IPR עומדות בקצב של השינוי הטכנולוגי וממשיכות להקל על תחרות וחדשנות.
חייבים להגיד מילה על זהירות. השינויים הקשורים ל-KBC מייצגים הזדמנויות חשובות כדי להגביר תפוקה, אבל הם גם מגיעים בתקופה של שינוי מבני משמעותי הנגרם ע”י משבר ויכול, לפחות בטווח הקצר, להחמיר עוד יותר בסוגיות של אבטלה וחוסר שיוויון. עלייתו של- KBC, למשל, עשויה להיות כרוכה בטכנולוגיות שמחליפות עבודה אנושית, במיוחד אלו שלא מצריכות כישורים מיוחדים ולהן רוטינה – והוא לוקח את כל ההזדמנות למעטים. בעתיד, תעסוק עבודת ה-OECD ביחסי גומלין בין KBC ואי שיוויון בהכנסות ובאופן יותר כללי במדיניות חדשנות כוללת.
המסר נותר ברור: בשביל לעודד צמיחה לטווח הארוך, ומקומות עבודה של מחר, ממשלות חייבות להבטיח מסגרות שמסייעות לעסקים שישקיעו ב-KBC.
משרד הכלכלה הטמיע תובנה זו לאור התהליך האסטרטגי של המשרד ובניית תוכנית העבודה להעצמת התעשיה. כלי הסיוע של המשרד הינם מגוונים, ורבים מהם מתמקדים דווקא ב-KBC כדי להמשיך ולחזק את כלכלת ישראל.
