חשיבותם של כישורים – ישראל מול העולם

כיצד ניתן לבדוק מוכנת האוכלוסייה לשוק התעסוקה? ברוב העולם, תארים אקדמיים הם המדד העיקרי ליכולת האדם העובד אבל יש לזכור שביל גייטס, סטיב ג’ובס ומארק צוקרברג לא סיימו את לימודיהם באוניברסיטה. שוק העבודה המשתנה תדיר עקב שינויים טכנולוגיים וההתמקדות של האקדמיה במחקר, לא בהכרח יוצר תארים השווים לכישורים. ארגון ה-OECD בודק את כישורי האוכלוסייה מזה מספר שנים על-ידי מבחני פיז”ה לתלמידי בית ספר ו-PIAAC לבוגרים מעל גיל 16 ועד גיל 65, כלומר כישורי האוכלוסייה העובדת. ישראל, משתתפת מעל עשור במבחני פיז”ה אך הצטרפה רק עתה ל-PIAAC והתוצאות של הסקר שנערך בשלוש השנים האחרונות התפרסמו לפני כשבוע.

למה כישורים חשובים?

סקר הכישורים של ה-OECD בודק כישורים בשלושה תחומים: מתמטיקה, קריאה ופתרון בעיות בסביבה טכנולוגית. לפי המחקר, כישורים מתוגמלים היטב בשוק התעסוקה אך לא רק ולמעשה כישורים גבוהים יוצרים אזרחים טובים יותר ובריאים יותר.  בישראל, השכר עולה ככל שעולה רמת המיומנות. כך, השכר הממוצע של בעלי רמת אוריינות קריאה גבוהה (רמות 4-5) הוא 16,312 ₪  ברוטו, לעומת 8,522 ₪ בלבד בקרב בעלי רמת קריאה 1 .

ישראל ביחס לעולם

תוצאות סקר הכישורים של ה-OECD ממקמים את ישראל בתחתית טבלת הכישורים, כאשר בשלושת התחומים, ישראל ממוקמת מתחת לממוצע.

האם הישראלים פחות חכמים מאזרחי ה-OECD? כאשר מפלחים את הנתונים לעומק מגלים שהאי-שוויון הקיים בהכנסות בישראל זולג גם לכישורים ולמעשה שיעור האוכלוסייה בעל ציונים גבוהים בשלושת התחומים, דומה לממוצע ה-OECD אך הפערים מתגלים כאשר בוחנים את האוכלוסיות המוחלשות ושיעור הישראלים בעלי ציונים נמוכים גבוה בהרבה מממוצע ה-OECD.

בהשוואה כוללת, הפערים בין המצטיינים לנכשלים בישראל הוא הגבוה ביותר בין מדינות ה-OECD. התוצאות מראות שהחברה הישראלית משעתקת עצמה ורמת הכישורים קשורה קשר הדוק לרמת לרמת השכלה ולרקע חברתי-כלכלי ולמשל בקרב בעלי השכלה נמוכה יש שיעור גבוה מאוד של אוכלוסייה ללא מיומנות במחשב – 59% ,לעומת 5% בקרב בעלי השכלה על־תיכונית וגבוהה.

אוכלוסיות שונות, כישורים שונים

בסקר שנערך בישראל נבחנו מספר אוכלוסיות ספציפיות כמו ערבים, חרדים ועולים חדשים.

יהודים וערבים: הפער בין יהודים לערבים ניכר מאוד בסקר ועומד על 40-50 נקודות בין האוכלוסיות. למעשה, הציון הממוצע של היהודים בלבד נמוך עדיין מממוצע ה-OECD אך קרוב אליו ואילו הציון של הערבים נמוך הרבה יותר וקרוב לממוצע של שלושת המדינות שהגיעו למקומות האחרונים בסקר: טורקיה, אינדונזיה וצ’ילה. חשוב לציין נקודת אור בתוצאות האוכלוסייה הערבית והיא שצמצום פערים מתגלה בקרב שכבת הגיל הצעירה ביותר והפערים הגדולים ביותר הם בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר.

מגדר וגיל: בממוצע ה-OECD ובישראל נמצאו פערים מובהקים לטובת הגברים באוריינות מתמטית. בקרב כישורי קריאה ופתרון בעיות אין כמעט הבדלים בין גברים לנשים. הגיל משחק תפקיד חשוב בכל מה שקשור למגדר והפערים בין גברים לנשים, בכל מדינות ה-OECD, אם קיימים, הם בעיקר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר. ממוצע ה-OECD מראה את פער הדורות וברוב המדינות קבוצת הגיל עם הציונים הגבוהים ביותר היא בני 25-29 ואלו שנושקים ל-65 הם בעלי ציונים הנמוכים ביותר.

חרדים: כאשר משווים את האוכלוסייה היהודית בלבד מגלים שהפערים בקריאה ומתמטיקה בין יהודים לא חרדים לחרדים, הם קטנים מאוד. יחד עם זאתשי, עור החרדים בעלי ציון גבוה בקריאה ובמתמטיקה נמוך כמעט פי-2 מזה של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית אך יש לציין שהפערים הם גם מגדרים ולא התגלה פער בין קבוצת המצטיינות החרדיות לקבוצת המצטיינות הלא חרדיות. פערים גדולים מאוד מתגלים בפתרון בעיות בסביבה טכנולוגית ושיעור היהודים שאינם חרדים שהגיעו לרמות הגבוהות במיומנות זו (37%) גבוה פי 2 משיעור זה בקרב חרדים (19%).

עולים חדשים: קבוצה נוספת שנמדדה בסקר הם העולים החדשים ובאופן לא מפתיע כישורי הקריאה שלהם נמוכים יותר מאלה שבקרב ילידי ישראל. 35% מקבוצת העולים החדשים קיבלו את הציון הנמוך ביותר באוריינות קריאה לעומת 18% בקרב ילידי ישראל. בנוסף, % 38 מהיהודים ילידי ישראל מגיעים לרמה 2 לפחות בפתרון בעיות בסביבה טכנולוגית, לעומת 23% בלבד בקרב ילידי חו”ל.

העתיד שייך לצעירים?

מצד אחד סקר הכישורים של ה-OECD מציג תמונה עגומה במעט על כלל האוכלוסייה בישראל אך כאשר מפרקים את האוכלוסייה הישראלית למרכיבה מתגלה תמונה מורכבת יותר של פערים גבוהים בין האוכלוסיות השונות – בעיקר בין ערבים וחרדים לבין יהודים שאינם חרדים. תוצאות PIAAC דומות מאוד לתוצאות פיז”ה, כלומר פערי הכישורים שמתגלים במערכת החינוך היסודית והתיכונית ממשיכים ללוות את הישראלים בשוק התעסוקה. נקודת האור, מעבר לכך שבקרב האוכלוסייה היהודית רמת הכישורים דומה לממוצע ה-OECD, שהפערים בין כלל קבוצות האוכלוסייה קטנים בקבוצת הגיל הצעירה ביותר.

לקריאת הדוח המלא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעברית לחצו כאן

למצגת המלאה של ה-OECD בעת השקת הדוח המלא: