ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מאת שלי וולקוביץ
כל הגרפים בכתבה לקוחים מהמחקר שהתפרסם ביוני 2018 אודות חניכות, חינוך מקצועי והכשרה בישראל
במהלך הטיסה החלה לפתע אישה לצעוק לכל עבר: “יש פה רופא? יש פה רופא?”
תוך דקה הגיע רופא ושאל אותה: “אני רופא, מה קרה?”
היא השיבה בחיוך: “תכיר, זאת הבת שלי…”
רופא, עורך דין וחשמלאי (רמת ביקוש במשק: 6, 6, 10)
רובם של בוגרי מערכת החינוך הישראלית נבחנים בסוף התיכון בבחינת הבגרות המעריכה את ידיעותיהם במקצועות כספרות, היסטוריה, מתמטיקה ולשון. ההכוונה ללימודים אקדמיים, לעומת לימודים מקצועיים, מלווה את הנוער לכל אורך שנות בית הספר, דרך השירות הצבאי/לאומי ולאוניברסיטאות. המסר החברתי ברובו מצדד בלימודים אקדמאים כתנאי הכרחי כמעט להצלחה בחיים. ואכן לא חסרות משרות שנדרש בהן “תואר ראשון” כדרישה כללית – לא משנה במה התואר שלכם, כל עוד תוכלו להוכיח שעברתם את המסלול “הקלאסי” בדרך להגשמה מקצועית.
המסלולים המקצועיים לעומת זאת, פופולריים “ונחשבים” מעט פחות, ואלו בעלי הביקוש הגבוה הם המקצועות הטכנולגיים. המסלולים הטכנולוגיים תופסים תאוצה בשנים האחרונות בתיכונים ומהווים מסלולי הכשרה מקצועית שבסיומה תינתן תעודה להנדסאים, בוגרי מסלולי סייבר ומשתלבי ממר”ם עתידיים. המסלולים הנחשקים הללו תואמים לחלום הישראלי העדכני ומהווים מקפצה לתלמידים שחולמים על הקמת אקזיט עם שחרורם מיחידת 8200.
והנה לנו השאלה האמיתית: האם צרכי המשק, שוק העבודה הנוכחי והעתידי בישראל, אכן מתגמלים ומעריכים בהכרח את בוגרי ההשכלה האקדמית ובעלי ההכשרה המקצועית הטכנולוגית? האם ההטיה החברתית משפיעה על הראיה הפרגמטית באשר למקצועות המבוקשים באמת? מדובר בשאלה מורכבת ורגישה בחברה הישראלית, בין היתר בגלל הקונוטציה הסוציו-אקונומית שהיא משקפת. לשאלה האם מערכות החינוך וההכשרה המקצועית, כפי שהן כיום, תואמות את האסטרטגיה הלאומית הנכונה לצמיחה מכלילה יש השלכות פוליטיות, תרבותיות והן מעוררות שאלות אודות תפיסת הדימוי העצמי.
כולם צריכים הכשרה מקצועית והשתלמויות כדי לעדכן ולהרחיב את הכישורים לאורך זמן
בעשור האחרון חווה מדינת ישראל צמיחה כלכלית חזקה ואחוזי האבטלה עומדים כיום על פחות מ-5%, כאשר בסקטורים ומקצועות רבים אף חסרים עובדים בעלי כישורים מתאימים. לצד זאת, אם מסתכלים בהרכב העובדים בשוק העבודה ועל צרכי המשק, נראה שבעוד מקצועות כמו משפטים, ראיית חשבון, רוקחות ואדריכלות “מוצפים” בעובדים, חסרים לתעשייה עובדים מקצועיים בהם חשמלאים, מסגרים ורתכים. כך מעסיקים גדולים, כאגף ביצוע פרויקטים של חברת החשמל למשל, נדרשים לעיתים לערוך בעצמם קורסים של הכשרה מואצת בתחומים הנדרשים.
כלי שימושי בנושא הוא אתר רייטינג לעבודה שהשיק לאחרונה משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משקף באופן אובייקטיבי את הביקוש לעובדים מיומנים במקצועות שונים לצד השכר הממוצע בתחומם. הפוטנציאל שבמאגר נתונים ברור וההשלכות שלו על בחירת תחום עיסוק עתידי, תוך השקעה נבונה במערכת חינוך מתאימה, עשויה להיות מרחיקת לכת ולקדם צמיחה מכלילה במשק.
צמיחת המשק ואפשרות ניידות חברתית ליחידים, שתי ציפורים במכה
דו”ח ה- OECD אודות חינוך והכשרה מקצועית בישראל שפורסם ביוני 2018 משקף את ההצעה לפיה יש לבחון את הכישורים הנדרשים למשק, ולהטמיע אותן כחלק אינטגרלי במערכות החינוך וההכשרה המקצועית. המחקר מדגיש גם את הנתון המדאיג לפיו לחלק גדול מהמבוגרים בישראל יש כישורים בסיסיים בלבד, במיוחד בקרב ערבים וחרדים, ומציע צעדים מעשיים בתחום ההכשרה המקצועית. בהיעדר שינוי מהותי, טוען הדו”ח, חוסר השוויון בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית ימשיך לעלות וישפיע בתורו על כלל המשק. השקעה ממשלתית בהכשרה מקצועית וחניכות תתרום ליעילות המשק הישראלי בכך שתעניק ליחידים את הכישורים הנמצאים בביקוש גבוה בשוק העבודה. באותה הזדמנות, עשויה מדינת ישראל לשפר את אפשרות הניידות החברתית של יחידים, תוך הגדלת אפשרויות התעסוקה שלהם.
ההשקעה הלאומית הנדרשת אינה מצומצת רק למערכת החינוך, אלא רלוונטית לכל שלבי ההתפחות השונים של עובד ביחס לעולם התעסוקה. האפשרות להתמקצע לאורך הקריירה ולהמשיך לפתח את הכישורים הנדרשים לתחום התעסוקה רלוונטית לכל עובד במשק. הנתונים מראים כי כ-50% בלבד מהישראלים משתלבים במקצוע אותו למדו, ויחד עם זאת רק חלק מהעובדים מקבלים הכשרה במקום העבודה. על מנת לשמור על רלוונטיות מקצועית בעולם התעסוקה המשתנה, בעיקר בהתייחס למחקרים העוסקים בדיגיטליזציה של מקומות עבודה וההשפעה על העובדים בהתאמה, כל כולנו לדאוג לרלוונטיות של סט הכישורים המקצועי העומד לרשותנו. הכשרה ולימודים מתאימים לאורך הקריירה יבטיחו צמיחה והתמקצעות לטווח הארוך.
בין ההמלצות האופרטיביות שבדו”ח הרחבה ושילוב של החינוך המקצועי במערכת החינוך העל-יסודי, השקעה בבתי ספר מקצועיים נבחרים מבוססי הכשרה מקצועית והקמת גוף לאומי אסטרטגי לפיתוח המדיניות בתחום ההכשרה המקצועית בישראל תוך פיתוח תכניות למידה מתאימות. כדוגמא מובאת תכנית הסטארטר הישראלית, הפועלת מזה כשנתיים ומטרתה להעלות את הפריון במשק. היא הוצגה לאחרונה בסדנא שהתקיימה ב-OECD ולוקחים בה חלק כיום כ-130 מעסיקים ו-140 מנטורים, שיעורי ההשמה שלה עומדים על 82%. הצלחת תכנית ההכשרה תוכל להשיג שתי מטרות בו זמנית, גיוון ופיתוח הכישורים הנדרשים בשוק העבודה הנוכחי לצד אינטגרציה של אוכלוסיות מוחלשות בכלל האוכלוסייה.
בשבילה אתה יכול להיות
מה שבא לך לראש
למשל, מלך החיות או מלך ההרים
(שלמה ארצי)
החינוך המקצועי בישראל במתכונתו הנוכחית מחזק בעיקר את כישורי הסטודנטים שלהם מראש נתונים אקדמיים גבוהים, בכך שהוא מכשיר אותם במיומנויות טכנולוגיות לסביבת עבודה ממוחשבת. תלמידים אחרים לעומת זאת, אלו המתקשים בבגרויות, נושרים פעמים רבות מהמערכת בהיעדר מענה מספק לצרכיהם. מהר מאוד הם יעמדו בפני חוסר וודאות לגבי קבלה למערכת ההשכלה הגבוהה, שבהעדר אלטרנטיבה משמעותית, מהווה עדיין כרטיס כניסה להשתלבות עתידית בשוק העבודה הישראלי.
לפי מסקנות דו”ח ה-OECD נדרשות רפורמות מקיפות כדי להטמיע באופן נכון את נושא ההתמחות והלמידה מבוססת עבודה, והצלחה תתבטא בכך שהאפשרות ללמוד מקצוע במהלך התיכון תהווה אופציית מיינסטרים לגיטימית. מערכת חינוך דואלית המקדמת הכשרה מקצועית לצד חינוך אקדמי יכולה להיות מתכונת מקובלת חברתית ותעסוקתית גם בישראל, כפי שהיא אפשרית במדינות אחרות. החדשות הטובות הן שברגע שנבין אנחנו שהשינוי נדרש ואפשרי, נוכל גם להתייחס אובייקטיבית למקצועות הנדרשים ולומר לילדינו שהם יכולים להיות כל, אבל באמת כל, מה שהם רוצים להיות.
איך זה יכול לעבוד גם אצלנו? על הכשרה מקצועית וחניכות במודל השוויצרי:
