ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
ישראל התגאתה מאוד בכניסתה למועדון היוקרתי של ה-OECD, המהווה תו איכות לגבי הכלכלה הישראלית. מעבר ליוקרה, כיצד תרם ה-OECD מבחינה מעשית לכלכלה ולאזרחים הישראלים?
הלכה למעשה, התרומה העיקרית של החברות היא מנוף לרפורמות. הנה מספר דוגמאות:
- מאבק בשוחד – שינוי חקיקה + קידום המודעות
- תחום הגנת הסביבה – שינויים ברגולציה – מיסוי מזהמים, הסדרת שינוע פסולת והקמת מערך רישוי כימיקלים כמספר דוגמאות.
- יצירת תורת הערכת השפעות רגולציה (RIA), כלומר לייצר שפה וכלים עבור הרגולטרים בישראל, כפי שמוקבל בעולם.
- בניית אסטרטגיית צמיחה ירוקה לאומית לישראל
- הכנסת מתודולוגיות להערכת אפקטיביות של תוכניות תמיכה בעסקים
- הנגשת הקווים לאחריות תאגידית לתעשייה הישראלית בארץ
אחת מהסיבות להקמת ה-OECD הוא שיתוף הידע בין המדינות החברות והיכולת ללמוד מהכלכלה הלאומית של המדינות המתקדמות. לישראל יש לא מעט ללמוד מהכלכלות הגדולות אך אילו דברים ישראל יכולה ללמד מדינות אחרות?
- כלי מדיניות לעידוד חדשנות ויזמות – הצגה של התוכניות השונות של המדען הראשי במשרד הכלכלה וגופי הלוויין יחד עם הראיה ההוליסטית וההשקעה הציבורית הגבוהה הפכו את ישראל ליוצאת דופן בתחומה.
- ישראל הפכה להצלחה ניכרת בתחום המים, זאת למרות ואולי בגלל האתגרים הטבעיים העצומים. ישראל לוקחת חלק פעיל בהובלת יוזמת המים של הארגון והשאיפה שלנו היא לחלוק עם מדינות ה-OECD את הניסיון שרכשנו בתחום החדשנות הטכנולוגית ובניהול מים עירוני.
- זוהי גם פלטפורמה מעולה להציף בעיות מדיניות שישראל מתמודדת עמן, אך נוגעות גם למדינות חברות אחרות, כמו צמצום פערים החברתיים, התמודדות עם כלכלה דואלית והורדת יוקר המחייה.
“כ-40% מאוכלוסיית המדינה הם מהגרים – ויחד עם זאת אנחנו נמצאים במקום הראשון בעולם בהשקעה בחדשנות ופטנטים פר נפש”
ה-OECD מדגיש רבות הוא נושא הכישורים. אמנם הנתונים על ישראל יתפרסמו רק בשנה הבאה אך אלו פרויקטים מקדם משרד הכלכלה בשיתוף ה-OECD בנושא הרחב של כישורים?
אסטרטגיית הכישורים נמצאת בליבת העשייה של הארגון, ולמעשה מדובר בנושא רוחבי שיש לו נגיעה באגפים שונים – תעסוקה, חינוך, הגירה, מדע וטכנולוגיה, פערים חברתיים, חדשנות, צמיחה ירוקה ועוד. ההון האנושי הוא המפתח של היום לצמיחה של מחר.
למעשה, ישראל פעילה בפורומים שונים העוסקים בנושאי הכישורים; הבולט מבינם הוא דוח המומחים שהוזמן מה-OECD לצורך מיפוי החוזקות והחולשות של ישראל בתחום. באוקטובר 2014, התהליך הגיע לשיאו ובתל-אביב נערך אירוע רב משתתפים, בו הושק הדוח של ה-OECD אודות מצב ההכשרה המקצועית בישראל. מדובר בפרוייקט נרחב של משרד הכלכלה לבניית אסטרטגיה ארוכת טווח לעיצוב מחדש של מערך ההכשרה המקצועית בישראל. פרט לשר הכלכלה ובכירים רבים מהמשק, באירוע נאם גם פרופסור אנדריאס שלייכר (Andreas Schleicher)ראש מינהל החינוך וההכשרה של ה-OECD, האב הרוחני של מבחני פיז”ה ו-PIAAC מהמומחים המובילים בעולם בתחום מדידת חינוך רלוונטית ויצירת מדיניות לעידוד מיומנויות לשוק העבודה ובעל השפעה עצומה על מערכת החינוך העולמית. הדרך ליישום עוד ארוכה – אבל הנושא הוקפץ לסדר העדיפויות של שרי הכלכלה והחינוך.
איזה מנתוני ה-OECD יפתיע לדעתך במיוחד את הישראלים? מה הנתון שהכי מפתיע את הקולגות שלך ב-OECD?
לפני מספר שבועות פירסמנו נתון שהראה שישראל היא היעד מספר אחד להשקעות של קרנות הון סיכון ביחס לתמ”ג. אפילו מבחינה נומינאלית המספרים מרשימים וזה מעיד על הכלכלה הישראלית שמצטיינת בחדשנות ויזמות. אבל הנתון שיפתיע את הישראלים במיוחד הוא שישראל היא כמעט המדינה היחידה שבה העולים מצליחים לשתלב בשוק התעסוקה באותה רמה כמו ילידי הארץ ואף לפעמים טוב יותר.
לגבי הקולגות במסדרונות הארגון, ראיתי לא פעם תדהמה מוחלטת מהעובדה שהשילוב הבא: כשליש מהאוכלוסייה דתית מאוד (בין אם יהודים אורתודוכסים או בני מיעוטים) וכ-40% מאוכלוסיית המדינה הם מהגרים – ויחד עם זאת אנחנו נמצאים במקום הראשון בעולם בהשקעה בחדשנות ופטנטים פר נפש.
בנימה האישית, הפיות בדרך כלל נופלים כאשר החברים מהמשלחות מגלים שנולדתי בחצי האי קרים (במחלוקת מרה בין רוסיה לאוקרינה) ושבגיל 18 התגייסתי לצה”ל.
לנספחות הכלכלית נוכחות חברתית מרשימה כמו בלוג, דף פייסבוק, טוויטר, ידיעון ועוד. למה זה חשוב שהישראלים יחשפו לנתונים ולפרסומים של ה-OECD?
הפעילות הנרחבת נובעת בעיקר מתפיסת הממשל הפתוח, המתחזקת בשנים האחרונות בעולם. הנגשה לציבור הרחב, שקיפות בתהליכי קבלת החלטות, ידיעת האג’נדה הציבורית, הזמנה לשיח ויכולת השפעה, שיפור דרכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות.
בסופו של דבר האימרה השחוקה “ידע זה כוח” תקפה גם פה ואחד מהיתרונות הגדולים ביותר של ה-OECD הוא מאגר הנתונים העצום שיש ברשותו על כלל מדינות הארגון. הנתונים הם השוואתיים וכך באמת ניתן להבין את מצבנו הכלכלי למול המדינות המהוות מודל לחיקוי. הנוכחות המקוונת מבחינתנו היא כלי של שיתוף וידע ולכן אנחנו עוסקים בנושאים מאקרו כלכליים שרלוונטים לכולם וקצב ההצטרפות מוכיח עד כמה הישראלים אוהבים לדעת ולדון (וגם להתווכח).
