חינוך מקצועי – האם זה עובד?

בישראל עדיין שורר ויכוח ער לגבי חינוך מקצועי וחשיבותו, בעיקר בהשוואה לחינוך הרגיל, אך באירופה, חינוך זה נחשב לחלק חשוב בכלכלה ובמדינות רבות כישורים מקצועיים מוערכים באותה רמה כמו כישורים אקדמיים. האיחוד האירופי גיבש תכנית, שיעדיה הורדת קצב הנשירה לפחות מ-10% על-ידי תכניות חינוך מקצועי והעלאת אחוז המבוגרים, בני 30-40, בעלי תואר מקצועי ל-40%. אחת מהסיבות לעידוד חינוך מקצועי היא היכולות שלו לספק לבוגריו עבודה, אך עולה השאלה אלו סוג עבודות חינוך זה מספק והאם השכר הולם?

עד כה שאלה זו נותרה ללא מענה השוואתי, כיוון שתכניות הכשרה וחינוך מקצועי משתנים ממדינה למדינה, אך מחקר חדש שהתפרסם זה עתה, המבוסס על נתוני PIAAC, מנסה לתת מענה לשאלה זו. המחקר משווה תכניות של חינוך מקצועי לחינוך הכללי באותה רמת הכשרה.

חינוך מקצועי מול כללי

הנתונים ברמת התיכון מראים, שחינוך מקצועי עובד. תכניות מקצועיות לא נופלות ברמתן מהחינוך הכללי, בכל מה שקשור לרמת השכר והן אפילו קצת יותר טובות באפשריות התעסוקה. מדינות רבות משתמשות באופציית החינוך המקצועי כתמריץ כנגד נשירת תלמידים ובכל המקרים שנבחנו, תכניות אלו מאפשרות לתלמידים לסיים 12 שנות לימוד. יתרון נוסף לחינוך מקצועי הוא במסלול התעסוקתי, כלומר, סיכוי גדול יותר להישאר מועסק לאורך שנים.

חינוך מקצועי מול אקדמי

אם ההשוואה אל מול החינוך הכללי מראה, שחינוך מקצועי עובד והוא מסלול מקביל וחשוב, התמונה משתנה כאשר משווים זאת מול תואר אקדמי. פערי השכר גדולים במיוחד ועומדים על 19% לגברים ו-21.7% לנשים, לטובת אלו בעלי תואר אקדמי. כאשר בוחנים את אפשריות התעסוקה רואים, שגם בתחום זה לחינוך האקדמי יש יתרון קטן, אך שבוחנים זאת לאורך כל שנות העבודה, היתרון עובר לחינוך המקצועי.

כפי שציינו, תכניות חינוך מקצועי מאפשרות לתלמידים להישאר במסגרת חינוכית וכאשר משווים זאת מול עובדים, שלא סיימו 12 שנות לימוד, התוצאות מובהקות ומראות את החשיבות של חינוך מקצועי. תלמיד תיכון בחינוך מקצועי ירוויח 10.3% יותר וסיכויו לתעסוקה עולים ב-11.9%.

לסיכום: למדינות רבות ב-OECD יש מסורת ענפה של חינוך דואלי – מקצועי מול כללי ובעבר, בחירה בחינוך מקצועי הייתה אפשרות לגיטימית לחלוטין ואלטרנטיבה מצוינת ללימודים אקדמיים. המחקר הנוכחי של ה-OECD מראה, שלמרות שלחינוך מקצועי יש יתרונות רבים, הוא אינו מהווה אלטרנטיבה לחינוך אקדמי מבחינת שכר ואוניברסיטה מהווה כרטיס כניסה לחיים רווחים יותר. כאשר משווים את החינוך המקצועי לחינוך כללי, ללא המשך לתואר אקדמי, אין יתרונות ברורים לאחד מהמסלולים למעט, הבטחת אפשריות תעסוקה גבוהות יותר במקצת בחינוך המקצועי. היתרונות הבולטים ביותר של החינוך המקצועי הם מול אלה שנושרים לפני שסיימו 12 שנות לימוד.

בישראל: נושא ההכשרה המקצועית זוכה לתשומת לב מחודשת מצד מקבלי ההחלטות בארץ. בעקבות פעילות הנספחות ומשרד הכלכלה, באוקטובר 2014 נערך אירוע רב משתתפים, בו הושק הדוח של ה-OECD אודות מצב ההכשרה המקצועית בישראל. הדו”ח מצא, שאחרי שנים רבות של התעלמות מהכשרה מקצועית, יש מחסור בישראל בכוח אדם מיומן ומקצועי.

הדוח מצטרף ליוזמות נוספות ולהבנה על חשיבות הגוברת של הכשרה מקצועית שתתאים לעולם המודרני ולצרכי המשק. כדי לתמרץ תלמידים לבחור במסלול של חינוך מקצועי, שר הכלכלה, אריה דרעי ושר החינוך, נפתלי בנט, הגיעו להסכמה בהכרת בוגרי בתי הספר התיכוניים המקצועיים של משרד החינוך ככאלו שסיימו 12 שנות לימוד.