חינוך לעבודה

המדינות המתפתחות עומדות מול שוקת שבורה בכל הנוגע לאחוזי האבטלה ההולכים וגדלים, למרות שכמות האנשים בעלי תארים גם כן הולכת וגדלה. מגמות אלו מביאות לאחוזי אבטלה גבוהים במיוחד אצל הצעירים במדינות המפותחות, מה שמצריך את המדינות לחשוב מחדש כיצד ניתן להתאים את הלימודים לצרכי שוק העבודה.

ועידת BIAC, הוועדה המייעצת לעסקים ותעשייה של ה-OECD, ביצעה סקר נרחב, כחלק מ-Education Policy Outlook 2015,  בין מעסיקים ברחבי מדינות הארגון בנוגע לשאלה כיצד הם רואים את מערך החינוך ואלו רפורמות יש לבצע.

הנקודה המרכזית, שהמעסיקים מעלים, היא שיש עדיין לא מעט עבודות, שניתן לאייש, אך יש קושי רב למצוא עובדים בעלי יכולות ספציפיות. בסקר שנערך ב-2014, 27% מהמעסיקים טענו, שלא איישו תפקידים עקב מחסור בכוח אדם מיומן. המעבידים קוראים לפתח אצל הצעירים יכולות עבודה בסיסיות, עוד לפני שהם מגיעים לשוק העבודה. כלומר, על מערכת החינוך להשקיע בפיתוח מיומנויות, ששוק העבודה דורש כדי שלצעירים יהיה קל יותר להשתלב בשוק העבודה הנוכחי.

ארגון ה-OECD ממליץ על דרכי דיאלוג בין המעסיקים למדינה כדי לפתור את בעיות האבטלה והתאמת הסטודנטים לשוק העבודה באמצעות הערוצים הבאים:

• פעילות פרואקטיבית של המעסיקים: על המעסיקים ליזום ערוצי תקשורת עם הממשלה ומוסדות החינוך לשם התאמת צרכי הלימוד לשוק התעסוקה.
• ייעוץ למשרדי ממשלה דרך שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים.
• ערוצי תקשורת פחות פורמאליים.

כאשר בודקים לעומק מגלים, שהבעיה היא בסיסית יותר, כיוון שראיית העולם בין מוסדות החינוך, התלמידים והמעסיקים שונה לחלוטין. כאשר נשאלו הגורמים הנ”ל האם הלימודים מכינים את הסטודנטים היטב לשוק העבודה, מוסדות החינוך ענו באופן חיובי מאוד, בעוד שהסטודנטים והמעבידים ענו באופן שלילי יחסית.

מה חסר לצעירים? למרות שהמדינות המפותחות משקיעות רבות בתחום הטכנולוגיה, עדיין 10% מהמבוגרים חסרים כישורי מחשב בסיסיים. מעסיקים מתלוננים, שלעובדים רבים חסרים “כישורים רכים”, כגון יכולות תקשורת ומוסר עבודה.

מה המעסיקים רוצים? לפי סקר BIAC המעסיקים מעוניינים בפתרונות הבאים:

• שינוי תכנית הלימוד, שתיתן דגש מיוחד על תחומי המדעים המדויקים כגון: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. אלו תחומים, שבהם יש מחסור גדול בעובדים וכך לדוגמא מעסיקים בגרמניה ובבריטניה מציינים, שחסרים להם עובדים רבים עם מיומנות שכאלו.
• שיפור יכולות המורים והבאת מורים מצטיינים בתחומם. יש לציין, שבשנים האחרונות ממשלת ישראל מנסה למשוך אל מערכת החינוך אנשי היי-טק ואקדמאים מוכשרים.
• השקעה חכמה יותר בחינוך, שתאפשר סגירת פערים חברתיים ותאפשר למיעוטי יכולת לרכוש מיומנויות עבודה.
• אוטונומיה גדולה יותר לבית הספר, אך יחד עם זאת עמידה בסטנדרטים, שנקבעו במערכת החינוך.
• השמה מקצועית בשלב האוניברסיטה ואף בתיכון. על בתי הספר והאוניברסיטאות לעזור לסטודנטים בפיתוח הקריירה. בישראל, למשל, אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב מפעילה מרכז לפיתוח קריירה ומביאה עסקים לפגוש סטודנטים, אך עדיין חסרה מאוד הכוונה אישית.

המקרה הישראלי – הכשרה מקצועית

ב-20 באוקטובר נערך אירוע רב משתתפים, בו הושק הדוח של ה-OECD אודות מצב ההכשרה המקצועית בישראל. הדו”ח מצא, שאחרי שנים רבות של התעלמות מהכשרה מקצועית, יש מחסור בישראל בכוח אדם מיומן ומקצועי. מבין ההמלצות הבולטות בדו”ח: הגברת הסנכרון בין משרדי הכלכלה והחינוך, צמצום הפערים והחסרים בכוח אדם מיומן לצרכי התעשייה והמשק, בניית מסגרת אפקטיבית להכשרות מקצועיות במקום העבודה, חיזוק מערך ההכשרה המקצועית בעובדי הוראה בעלי “כישורים כפולים” ועוד.

כיום, משרד הכלכלה מפעיל תכניות מיוחדות הפותחות בפני מחוסרי העבודה מסלול להכשרה מקצועית. חשוב לציין, שהדו”ח הנוכחי של ה-OECD והדגש ששמים כיום על הכוונה תעסוקתית במערכת החינוך מדגישים את הרצון, שהכשרה מקצועית תתבצע כבר בשלב הלימודים כדי לא לייצר עובדים לא מיומנים נוספים.