ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
“חדשנות” הפכה בשנים האחרונות למילת “באזז” כמעט בכל תחום, סקטור או סוגיית מדיניות. למושג “חדשנות” טווח רחב של הגדרות, החל מפריצת דרך רדיקלית וכלה בשינוי ארוך ומתמשך. לקושי של הגדרת המושג עצמו מתווסף נדבך נוסף של שאלות מקשות בבואנו לדבר על חדשנות בשירות הציבורי.
מי הוא קהל היעד? האם ניתן לחדש תוך שימוש בכלי מדיניות ישנים, כמו תקינה? מהי מטרת השינוי החדשני? כיצד מודדים הצלחה? האם ניתן ללמוד שיטות לחדשנות? כיצד מתמודדים עם בעיית הטרמפיסט בכל הנוגע לחדשנות בשירותים של הסקטור הציבורי? מה החסמים הקיימים במערכת הציבורית המקשים על יוזמות ותהליכים חדשניים? האם נדרשת הכשרה מקצועית לחדשנות של עבודי ציבורי? ועוד…
מתוך שאיפה להתמודד עם הסוגיות הללו, ועדת המשילות של ארגון ה-OECD יזמה בשנה האחרונה פרויקט רוחבי ללמידת הנושא, למיפוי הכלים הקיימים ולהקמת מאגר מידע על חדשנות בשירות הציבורי. כשלב ראשון, פרויקט Observatory of Public Sector Innovation מחפש מקרי בוחן מכל העולם בניסיון לגזור מתוך הדוגמאות המלצות לשיפור התנאים לחדשנות בשירות הציבורי.
ההגדרה שנבחרה לפרויקט OPSI היא רחבה למדי ולפיה, חדשנות אינה בהכרח “המצאת גלגל”, אלא גם שימוש חדש ושונה ב”גלגל”, היוצר פתרונות חדשים, והנתפס כחדש או מיושם בהקשר חדש. מדובר בדרך חדשה (עבור הארגון) לבצע את מטרותיו ו/או לתת שירותים, אשר משפיעה לחיוב על לפחות אחד מן הפרמטרים הבאים:
- ניתוח עלות-תועלת – מורידה עלויות לציבור
- טיב השירות
- אפקטיביות ביצועית
- אמינות
- סיפוק הצרכנים (הציבור)
לקראת סוף השנה, נערך במטה הארגון כנס בנושא “חדשנות במגזר הציבורי: מרעיונות להשפעה”. אל הכנס הגיעו יותר מ-600 משתתפים ממדינות הארגון, ביניהם עובדים במגזר הציבורי, אקדמאים, חוקרים ופוליטיקאים. משתתפי הכנס דנו בדרכים השונות בהן ניתן להבנות את יכולתן של ממשלות וארגונים ציבוריים לבצע שינויים חדשניים ויצירתיים בעבודתם השוטפת.
מבין הדוגמאות המעניינות, שהוצגו עד כה במאגר המידע: יוזמה קנדית של Central Innovation Hub – מעין מכון מחקר מובנה בתוך הממשלה להשגת יעדי הצמיחה המכלילה והפריון של קנדה לעשור קדימה; מיזם מידע פתוח ונגיש לציבור של ספרד – Open Data Portal, המאפשר נגישות למידע ציבורי ומאגרי מידע של הממשלות לניתוח וביקורת של האזרחים כחלק מאג’נדת השקיפות של הממשלה החדשה; ומהלך צרפתי, שנועד לתת מענה הן ליוקר הדיור בערים גדולות בצרפת והן להזדקנות באוכלוסייה והקושי לתפקד לבד ללא סיוע בדירה, שאינה מתואמת לאנשים מבוגרים – Senior flat sharing – הפרוייקט למעשה מחזיר את מודל השכירות עם שותפים לגיל השלישי, ובכך מקדם הן אג’נדה חברתית של דאגה לזולת ולמבוגרים והן מחזור דירות באזורי ביקוש.
נושא שבלט בכנס, היה נושא המדיה החברתית ומיקומה בקשר, שבין הממשלה והארגונים הציבוריים לבין האזרחים. נציגים רבים מהמדינות המשתתפות הסכימו לכך, שרשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר הן פלטפורמה שימושית ויעילה ליצירת קשר זה. המומחים השונים בכנס אף ציינו את חשיבות ההיוועצות הכללית וחכמת ההמונים כדרך טובה יותר לקבלת החלטות במגזר הציבורי דהיום.
בסיכומו של הכנס, גובשו ארבע פעולות עיקריות, אשר מהוות את הקווים המנחים ליצירת רעיונות חדשניים והטמעתם בעבודה הציבורית השוטפת: ראשית, יש להבין מי הם מנהיגי החדשנות, מה מניע או מעכב אותם ולהעצים לקיחת יוזמה והטמעת ידע בקרב העובדים. שנית, יש לאסוף, לארגן, לנתח ולהפיץ את הידע והניסיון של אנשי המקצוע, הפועלים בתוך המערכות הציבוריות, כמו גם את הידע, שנאסף מהאזרחים עצמם. בנוסף, על השינוי החדשני להיות שינוי רוחבי, כלומר שינוי המתפרש על פני גופים שונים בתוך המדינה ועל פני המדינות עצמן על מנת ליצור שפה משותפת ותשתית של חדשנות.
לבסוף, יש לבחון את גבולות המסגרת לחשיבה והפעולה החדשנית כגון החוקים במדינה, תרבות העבודה, אילוצים כלכליים והשפעות פוליטיות. עם זאת, יש לאזן בין היציבות, שמתקבלת משמירת גבולות אלו, לבין ההזדמנות לפעולה חדשנית המגיחה, כאשר מנחילים מסגרת עבודה גמישה.
