חברות קטנות ובינוניות נמצאות במוקד כלכלי של משבר קורונה

מאת: ד”ר לאורה בראון

ה-OECD פרסם מסמך עם סקירה של צעדי מדיניות לעסקים קטנים ובינוניים (SME) בעתות משבר והערכת השלכות המצב על העסקים. המידע מופיע במסגרת אתר חדש שה-OECD השיק, המרכז  מידע, ניתוחים והמלצות מדיניות במגוון תחומים כלכליים וחברתיים, להתמודדות עם משבר הקורונה. עתידן של חברות קטנות ובינוניות רבות תלוי בתגובה אפקטיבית של ממשלותיהן כמו גם בשיתוף פעולה בינלאומי (ביחד עם גופים בינלאומיים כמו ה-OECD) על מנת להתגבר על ההשפעות הכלכליות השליליות.

השפעות המשבר על עסקים קטנים ובינוניים

ישנן מספר דרכים בהן נגיף הקורונה משפיע על הכלכלות הגלובליות, ובמיוחד על חברות קטנות ובינוניות, הן מצד ההיצע והן מהביקוש. בצד ההיצע, חברות יכולות לחוות צמצום בהיצע העבודה: קיבולת נמוכה עקב עובדים חולים או עובדים שצריכים לדאוג לילדים, בזמן שבתי הספר סגורים ותנועות של אנשים מוגבלות. מעבר לכך, יכולים להיות שיבושים ברשתות האספקה, מה שיכול להוביל למחסור בחומרי גלם. בצד הביקוש, ירידה דרמטית ופתאומית של ביקוש ולפיכך הכנסות יכול לגרום למשבר נזילות קשה. . חברות קטנות ובינוניות עשויות להיות פגיעות יותר מדרישות ל”ריחוק חברתי”” בהשוואה לחברות אחרות. בנוסף, השפעת הנגיף צפויה לגרום ל-spill-over על השווקים הפיננסיים, עם צמצום נוסף של אמון בשווקים והפחתת אשראי זמין. חברות קטנות ובינוניות מסתמכות לעיתים יותר על ספקים מקומיים ולא זרים, ולכן ייפגעו פחות מהשיבושים בשרשרת אספקה עולמית ובתובלה בינ”ל.

ההשפעה על חברות קטנות ובינוניות עשויה להיות מורגשת במיוחד במגזרים ספציפיים כמו תיירות, אך גם בקרב החברות המספקות לשווקים מקומיים, בהם ננקטו אמצעים מגבילים נוכח המגיפה. לחברות קטנות ובינוניות יש פחות חוסן וגמישות בהתמודדות עם העלויות בעקבות המשבר הכלכלי, ובנוסף, בהרבה מקרים חברות אלו גם מאופיינות ברמה נמוכה של דיגיטציה, מה שמקשה עליהן במיוחד בימים אלו. לאור המשאבים המוגבלים של חברות קטנות ובינוניות והמכשולים הקיימים בגישה להון, קיים סיכון מוגבר לחברות קטנות ובינוניות שעלולות לפשוט רגל ובפרט במצב של סגר או אמצעים מגבילים מתמשכים על המשק.

כיצד מדינות מגיבות למשבר

בזמן שהדאגה הכי דחופה של המדינות היא בריאות הציבור, ננקטים אמצעים להפחתת ההשפעות הכלכליות של נגיף הקורונה על עסקים קטנים. מדיניות זו יכולה להתפצל למספר גישות. יש מדינות שמתמקדות בגישות למדיניות מאקרו שיש לה פוטנציאל לרפד את המכה לכלכלה. מדינות אחרות לוקחות צעדים ספציפיים יותר על מנת לסייע לעסקים קטנים ובינוניים.

כמה יוזמות שואפות לספק מידע ל-SMEs כיצד לסייע במניעת התפשטות הווירוס, כולל באמצעות סוכנויות או עמותות מקומיות ל-SME (למשל לוקסמבורג, הולנד, פורטוגל, בריטניה, שוויץ). צעדים אחרים מטרתם לספק גמישות והקלה לחברות ולעובדים על ידי הפחתת שעות העבודה, פיטורים זמניים וחופשת מחלה. כמה מדינות הציגו אמצעים שמיועדים באופן ספציפי לעצמאים. אירלנד נקטה צעדים להרחבת תשלומי חופשת המחלה לעצמאים. כמו גם, מספר מדינות כללו כלים פיננסיים (כגון הקלה במיסים, ערבויות ומענקים) על מנת להפחית את השפעת המשבר (איטליה, אוסטרליה, בלגיה, צרפת). מדינות אחרות נוקטות צעדים בנושא רכש ציבורי או דחייה בתשלום החשבונות. צרפת ובלגיה השעו קנסות בגין עיכובי תשלום של חוזי ממשלה. צרפת מציעה גם גישור קונפליקט בין חברות קטנות לבין לקוחות וספקים. ניו זילנד מעודדת לקוחות לשלם את החשבונות שלהם לעסקים קטנים תוך 10 יום. לבסוף, גם חלק מהבנקים המסחריים מציעים לעסקים אשראי והקלת התנאים להחזר הלוואות (למשל בקוריאה, סינגפור ומלזיה). באיטליה, בגיבוי הממשלה, איגוד הבנקאות האיטלקי ואיגודים עסקיים הסכימו להאריך לעסקים את משך הזמן בו הם יכולים להחזיר חובות, כולל משכנתא.

מדינות אחרות נקטו בפעולות כדי לסייע לחברות קטנות ובינוניות לאמץ תהליכי עבודה חדשים, להאיץ את הדיגיטציה בעסקים ולמצוא שווקים חדשים. מדיניות זו שמה דגש על התמודדות עם אתגרים דחופים לטווח הקצר, כמו עבודה מהבית, אך גם תורמת לחיזוק החוסן של חברות קטנות ובינוניות בצורה מבנית שתומכת בצמיחת העסק. לדוגמה, סין תומכת בדיגיטציה בחברות קטנות ובינוניות, כוללת הכשרה דיגיטלית על מנת לטפח שיתופי פעולה בין עסקים קטנים לעסקים גדולים במהלך המשבר. מספר מדינות הציגו תמיכה כלכלית ישירה ל-SME, כגון אשראי חדש שהוענק על ידי בנקים להשקעות ציבוריות (צרפת), הלוואות בריבית אפס ללא בטחונות (יפן), צמצום הזמן הדרוש לבנקים למתן אישור אשראי (ישראל), תמיכה מגזרית – במיוחד לענף התיירות (אוסטרליה, צ’ילה, איטליה), וערבות ציבורית חדשה (אוסטריה, יפן, קוריאה, ישראל). באתר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אפשר למצוא את התכנית והמידע כיצד ישראל מסייעת לעסקים במהלך המשבר. ה-OECD מדגיש כי שלב התפרצות הנגיף משתנה מאוד ממדינה למדינה, ותגובות המדיניות מאוד תלויות בנסיבות לאומיות ספציפיות הקשורות לכלכלה ובריאות הציבור.

ממשלות מלחמות על כלכלתן

חברות קטנות ובינוניות מהוות את הרוב של כלל החברות, במונחי ערך מוסף לתוצר וכן תעסוקה. עם זאת, באזורים ובמגזרים מסוימים מרגישים את השפעות המשבר במיוחד. לדוגמה, בחלק מהאזורים המושפעים ביותר, כמו צפון איטליה, חשיבותן של חברות קטנות ובינוניות במבנה הכלכלי הכללי הינה אפילו יותר קריטית. כמו כן, חברות קטנות ובינוניות מיוצגות באופן נרחב במגזרים כמו תיירות ותחבורה, שהם מושפעים באופן משמעותי מהנגיף.

בשלב מוקדם זה של המשבר, עדיין קשה להגיע למסקנות ולהגדיר את האמצעים אפקטיביים ביותר לכלכלות וסחר חופשי עולמי על מנת לעבור את המשבר. עם זאת, ניתן לומר כי משבר זה משפיע באופן עמוק על השווקים העולמיים וממשלות רבות משחררות כיום חבילות תמיכה פיננסיות גדולות עבור חברות קטנות ובינוניות כדי להציל אותן מהמשבר. לעיתים קרובות מוזכר כי חברות קטנות ובינוניות הן “עמוד השדרה” של הכלכלות שלנו. תפקיד הרגולטורים ומעצבי המדיניות חשוב מעין כמוהו בימים אלו, על מנת לתת “גב” לעסקים קטנים אלה, על ידי גישה מהירה למימון והגברת החוסן בקרב חברות קטנות ובינוניות.