זמן שווה כסף – מדוע הזמן פועל לרעת הנשים

תרבות העבודה דורשת שעות עבודה מאומצות הפוגעת בעיקר בנשים ובאימהות שנושאות בנטל טיפול המשפחה וביצוע מטלות הבית. לכבוד יום האישה הבין לאומי, הזמין ה-OECD את הכלכלנית האמריקאית פרנסס רוזנבלוט להרצאה על הפער המגדרי ומדוע לא יהיה ניתן לסגור אותו כל עוד לא נשנה את השיטה

כיצד בודקים האם העובד הוא חרוץ ומצטיין? רבים יאמרו שעובד טוב הוא עובד יעיל וחרוץ, כלומר בעל פרודוקטיביות גבוהה, אך כיצד ניתן לבדוק זאת? רוב העסקים לא יודעים לבדוק פריון עובדים ולכן רואים את שעות העבודה כמדד לפרודוקטיביות ועובד טוב הוא זה שעובד שעות רבות. כולנו מכירים את תרבות העבודה הרואה בעובד הנשאר במשרד עד שעות מאוחרות כעובד חרוץ וזה פוגע באימהות הצריכות לטפל במשפחה וגם באיכות החיים של גברים. האם יש דרך אחרת? לכבוד יום האישה הבינלאומי, הזמין ה-OECD את הכלכלנית פרנסס רוזנבלוט (Frances McCall Rosenbluth) מאוניברסיטת ייל להרצות על זמן וכסף בשוק התעסוקה.

כדי להבין טוב יותר את הפער המגדרי יש ללמוד מהמדינות שהצליחו לצמצם זאת כמו המדינות הנורדיות ובעיקר שבדיה ששם כבר בשנות השישים תעסוקת נשים הייתה בעלייה ושיעור האימהות העובדות הוא מהגבוהים ב-OECD. הממשלה השבדית החליטה לגייס נשים רבות למגזר הציבורי שכולל ממשלה, חינוך, בריאות ועוד. במדינות רבות, המגזר הציבורי משופע בנשים בזכות שעות עבודה קבועות וניהול גמיש ומנהלים שלא מצפים ליום עבודה ארוך. למרות ההצלחה בתעסוקת נשים במגזר הציבורי, הפער המגדרי במגזר הפרטי בשבדיה עדיין קיים והוא אינו שונה במיוחד ממדינות אחרות.

הצינור הדולף

מדוע נשים מתקשות להשתלב במגזר הפרטי? קריירה של נשים מכונה פעמים רבות בשם "צינור דולף" שדרכו נשים נפלטות משוק התעסוקה לאורך השנים. נשים רבות אינן מתקדמות בשוק התעסוקה עקב תרבות העבודה המעודדת שעות עבודה ארוכות המקשות על קיום חיי משפחה תקינים. השוק עצמו גם מסמן למשפחות להעדיף תעסוקת גברים כי יש הטיה מובנת לטובתם אצל מעסיקים המצפים ויודעים שגברים יעבדו שעות ארוכות יותר ולכן גם ירוויחו שכר גבוה יותר. בניגוד לעבר, נשים חוזרות לשוק התעסוקה לאחר חופשת הלידה אך עדיין במדינות רבות, גרמניה, אוסטריה, יפן ועוד, הן חוזרות למשרה חלקית בלבד.

קריירת נשים משולה פעמים רבות לצינור דולף
קריירת נשים משולה פעמים רבות לצינור דולף

הקיבוץ הישראלי אימץ פתרון רדיקלי שבו טיפול הילדים יוצא מחיק המשפחה וכך נשים יכלו לעסוק בדברים אחרים. במערב, פתרון זה אינו ריאלי או אף רצוי אך לכלכלנית קלודיה גולדן פתרון יצירתי אחר. לפי גולדן הבעיה נעוצה בממד הזמן המצריך מנשים להיות זמינות כל הזמן לעבודה והם אינן יכולות לעשות זאת יחד עם גידול משפחה והפיתרון שלה הוא פשוט יחסית. בחברות פיננסים ופירמת עורכי דין מצפים מהעובדים להיות זמינים ללקוחות שלהם לאורך כל היום וגם לאחר שעות העבודה אך דווקא רופאים, אנשים לא פחות חשובים, עובדים אחרת. כאשר אישה באה ללדת בבית חולים, היא לא מתקשרת לרופא הפרטי שלה אלא המיילד הוא הרופא או הרופאה הנמצאים במשמרת. גולדן מציעה שגם חברות עסקיות גדולות בוול-סטרייט ופירמות עורכי דין יעבדו בשיטה זו.

תעבוד יותר תרוויח יותר

הנתונים בתרשים מטה מראים שבעלי הכנסות גבוהות, עשירון שבע עד עשר, עובדים שעות רבות יותר וככל שהם עובדים יותר כך הם מרוויחים יותר. בארה"ב, פער השכר המגדרי הגבוה ביותר נמצא בתחום המשפטים כיוון שבתחום זה נהוג שעות עבודה ארוכות ונשים עובדות במשרות בכירות פחות כיוון שמתקשות להתחייב ליום עבודה שכזה. מחקרים נוספים מראים שנשים המשתלבות בהנהלה הבכירה ובעבודות הדורשות שעות עבודה מאומצות אלו נשים המביאות מעט ילדים או נשים שבחרו לא להביא ילדים כלל.

זמן שווה כסף

הכלכלה שבה אנחנו חיים מטמיעה היטב את המחשבה שעובד טוב הוא עובד המכבה את האור במשרד בסוף היום ובניסוי גדול שערכו בהרווארד בארה"ב שאלו עובדים ומעסיקים מיהו המעומד האידאלי לקבלת קידום והגורם המשמעותי ביותר שנמצא לבחירת מעומד זה או אחר הוא שעות העבודה. כלומר, הנשאלים בחרו את העובדים שעבדו שעות ארוכות לקידום כיוון שמבחינתם שעות ארוכות שוות לעובד חרוץ ויעיל. במגזר הציבורי בישראל עובדים מנהלים מחויבים לבצע הערכת עובדים מדי שנה ולמדוד את תפוקתם בכלי איכותיים וכמותיים וקידום העובד מושפע גם מהערכה זו. במגזר הפרטי, הערכות עובדים מקובלות פחות אך בחברות גדולות פתרונות כאלו קיימים.

אחד מהפתרונות לכך הוא יצירת מודל פרודוקטיביות שיאפשר להעריך עובדים מעבר לכמות שעות העבודה אך כלכלנים יסבירו שזה אינו דבר פשוט כלל וכלל. בוודאי ניתן לכמת פריון לאדם העובד מול מכונה אך כיצד ניתן לכמת עבודתו של מורה? האם ציוני התלמידים בלבד מספיקים? מה עם אכפתיות, ערכים ותשומת לב?

אחד מהפתרונות  לקידום נשים בשוק התעסוקה הוא חופשת לידה לגברים שמדינות מערביות רבות כבר הטמיעו אך זה אינו מספיק ויש מדינות הדנות בחיוב גברים לקחת חופשה זו וכך להשוות את הסיכונים בקבלה לעבודה. גם פתרון זה הוא חלקי כי טיפול בילד אינו נגמר לאחר שלושה חודשים או חצי שנה חופשת לידה ולפי פרנסס רוזנבלוט הפתרון הוא לסבסד חברות המוכנות להשקיע בשוויון מגדרי באמצעות מערכת המס.

ומה קורה בישראל? העובדים בישראל עובדים שעות עבודה ארוכות במיוחד – כ-100 שעות יותר ממוצע ה-OECD וכ-500 שעות יותר מהגרמנים אך כאשר בודקים את שעות העבודה בחתך מגדרי רואים שהגברים בישראל עובדים כ-2000 שעות בשנה, 300 שעות יותר מאשר נשים שגם הן עובדות יותר מממוצע ה-OECD. תרבות העבודה בישראל, במגזר ההיי-טק, פיננסים, עריכת דין ועוד מעודדת שעות עבודה ארוכות שמקשות על שילוב עבודה וגידול משפחה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *