זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי

השבוע התקיימה ב-OECD סדנת מומחים תחת הכותרת “הרווח החברתי מחילופי קניין רוחני”, כחלק מהשלב השני של פרויקט ה- KBC  (עליו סיפרנו בעבר בבלוג).

זכויות קניין רוחני מתגמלים חדשנות ויצירתיות ובאותו זמן מועילים לחברה כולה על ידי הפצה טובה יותר של טכנולוגיות ואומנות. ועל כן תפקידן בחברה הינו אקוטי. יחד עם זאת, רוב המחקר בתחום עסק עד כה בתמריצים של בעלי זכויות קניין רוחני ולא באפקטיביות של זכויות אלו בעידוד הפצת הטכנולוגיה והעבודה האומנותית. על כן, לקח על עצמו ה- OECD לשאול האם החברה מרוויחה ממערכת זכויות הקניין הרוחני, וכיצד מתחלק רווח זה בין היוצרים, המפיצים והצרכנים הסופיים.

פרט למומחים מטעם המדינות, השתתפו בסדנא גם אקדמיים בכירים בתחום זכויות הקניין הרוחני, וגם נציגים של תעשיות שונות ובניהם: נציגי תעשיית המוזיקה, גוגל, אגודת המלחינים, ספרות דיגיטלית ועוד.

בעשור האחרון, עסק הארגון רבות בנושאים של פטנטים, סימנים מסחריים, זכויות יוצרים ועוד. בעניין זה, השיק אגף ה- DSTI  בשנת 2008 את קווי המדיניות המנחים לתוכן דיגיטלי. ואילו בסוף שנת 2012, הוציאה ועדת המידע והתקשורת (ICCP) של האגף את הדוח על פיתוח והפצת תוכן דיגיטלי. כבר באותה עבודה התייחס הארגון לנקודות השנויות במחלוקת אשר עלו לדיון בסדנא, בהן: הגדרת גבולות ברורים יותר של זכויות היוצר וזכויות המשתמש וחלוקת הרווחים בין הגורמים המעורבים באספקת תוכן דיגיטלי. הארגון, קרא אז לקובעי המדיניות לרענן את מסגרת העבודה בסקטור המדיה והתקשורת, לאור ההתפתחויות האחרונות בתחום.

הנקודות העיקריות והמסקנות מסדנת המומחים אמורות להשתלב במחקר המקיף של הון מבוסס ידע (KBC), אשר שם את נושא הקניין הרוחני כאחד מנושאי הדגל.