ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מיהו המבוגר בעידן המודרני? ומהן כלי המדיניות שממשלות ה-OECD צריכות להפעיל לטיפוח קבוצת גיל זו?
מספר האנשים מעל גיל 80 יעלה משמעותית עד שנת 2050 במדינות ה-OECD. העלייה צפויה להיות מ -3.9% מכלל האוכלוסייה כיום ל -9.1%. ההערכות הן כי עד מחצית מהם זקוקים לעזרה כדי להתמודד עם צרכי היומיום שלהם. גם היום ממשלות נאבקות כדי לספק טיפול איכותי לאנשים מבוגרים עם יכולות גופניות ונפשיות מופחתות. מה יהיה בעתיד? דו”ח חדש של ה-OECD חיים טובים בגיל מבוגר? מנסה לענות על השאלה הזו.
ההתפתחויות הטכנולוגיות של העידן המודרני וההתקדמות בעולם הרפואה הקונבנציונאלית, הובילו לעלייה מבורכת בתוחלת החיים ובמספרם של האזרחים הוותיקים באוכלוסייה, אשר בשנים האחרונות הולך וגדל. מממצאי מחקרים שונים בנושא אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, עולה כי ישנה קורלציה בין עבודה לאחר גיל 60 לבין מצב בריאותי, תפקוד עצמאי ואורך חיים.
במרבית המדינות החברות בארגון קיימת חקיקה מקיפה בנושא טיפול רפואי באוכלוסיה מבוגרת. ישנם מנגנוני תלונה ונציב תלונות ציבור כדי להתמודד עם חששות של אוכלוסייה מבוגרת וככלל ישנו טיפול הולם, גם עם קשיים, באוכלוסייה זו. עם זאת, מעט מאוד מדינות מצליחות למדוד באופן שיטתי אם טיפול לטווח ארוך הוא בטוח, יעיל, ועונה על הצרכים של מקבלי טיפול. קשה, כאמור, לאמוד האם העבודה שנעשית טובה או טעונת שיפור.
לדוגמה, רק שליש ממדינות ה-OECD אוספות נתונים סטטיסטיים הקשורים לשברים ונפילות של אנשים מבוגרים-אחד מגורמי המוות העיקריים של אוכלוסייה זו. התמונה לא יותר טובה כאשר בוחנים פגיעות הקשורות לניידותה המוגבלת של האוכלוסייה הזו (פצעי לחץ וכדומה) וזו עדות לכך שרבים מהקשישים לא מקבלים את הטיפול לו הם ראויים. רק מספר מועט של מדינות דוגמת פינלנד, איסלנד, הולנד וארצות הברית מודדות את אחוז הסובלים מדיכאון בקרב האוכלוסייה הקשישה. מצב שהוא שכיח מאוד. כמה מדינות אחרות דוגמת אנגליה, קוריאה, גרמניה, פורטוגל והולנד רק התחילו להעריך את אופן הטיפול שמקבלים הקשישים בטווח הזמן הארוך יותר.
סטנדרטים ירודים של טיפול, לעתים קרובות בשל חוסר תקשורת בין בתי חולים, רופאים ומטפלים יכולים לגרום לאשפוז מיותר. נתוני ה-OECD מצביעים על סטנדרטים ירודים של טיפול בלא מעט מדינות. ישנה תופעה של אי אשפוז רבים מהקשישים הזקוקים לטיפול מונע. מחלת אסתמה שמצריכה טיפול מונע לאוכלוסייה זו, רק 20 קשישים מתוך 100,000 זוכים בגרמניה לטיפול מניעתי זה. 650 קשישים בקוריאה, 450 קשישים בלבד בפינלנד. הנתונים לא מחמיאים והם דומים גם במקרה של מחלות אחרות המצריכות טיפולי מנע.
כדי לענות על ביקוש עתידי לטיפול באיכות גבוהה יותר ובחירה על ידי האדם המקבל טיפול, ממשלות צריכות להבטיח כי המידע הדרוש על איכות טיפול לטווח ארוך זמין לציבור. השוואת האיכות הפומבית הזו מגדילה את האפשרות לקבל מטפל טוב יותר עבור ההורה או הסבא של כל אחד ואחת.
ואם נחזור לבני ה-60 פלוס, אשר ממשיכים לעבוד, ולפניהם שנים רבות של יכולת להיות יצרניים ולתרום לחברה גם לאחר גיל הפרישה, נמצאו בריאים יותר – הם מבקרים פחות בחדרי מיון, וכמו כן סובלים פחות מחולי, בניגוד למקבילים להם בגילאים אלו שאינם מועסקים ואינם מצליחים להשתלב בעבודה.
בוועידת השרים השנתית של ה-OECD הוגדר הטיפול בנושא אוכלוסייה מתבגרת כאחד מהיעדים המובילים של הארגון לשנים הקרובות. בהצהרת השרים נאמרו בין השאר הדברים הבאים:
“אנחנו צריכים להבטיח שאיננו מדירים עובדים מבוגרים. אנחנו צריכים לוודא שיש להם תנאים מתאימים לפרישה, כדי שלא יסיימו את חייהם בעוני… אנחנו צריכים לעשות שימוש מלא של כל הכישרונות הזמינים בחברות שלנו, צעירים וזקנים, גברים ונשים, אם ברצוננו להשיג צמיחה בת קיימא ועד בכלל”.
ברוח הדברים של ה-OECD, והצורך הקיים במתן מענים לצרכיהם הייחודיים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בתחומי החיים השונים בכלל ובתחום התעסוקה בפרט, פועל משרד הכלכלה בשיתוף עם המשרד לאזרחים ותיקים ומשרדי ממשלה נוספים, לקידום מעמדו של האזרח הוותיק ולפיתוח תכניות וכלי סיוע אשר יאפשרו לו להשתלב בשוק העבודה, להמשיך ולמצות את מרבית שנות חייו. משרד שותף להובלתה של תכנית “חיים בגיל”. תכנית זו הינה תכנית אב יישובית עבור האזרחים הוותיקים, אשר במסגרתה מבוצע מהלך תכנוני אסטרטגי בן שנה, בו תמופה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בכל יישוב על צרכיה ויכולותיה. התכנית פועלת באמצעות הרשויות המקומיות, ועתידה לאגם את המשאבים השונים ברמה המקומית והארצית, ולבנות בהתאמה תכניות לרווחת האזרחים הוותיקים ולרווחת כלל היישוב.
