התנהגות משקי הבית והסביבה

במטרה לספק לקובעי מדיניות מדריך שיסייע להם לעצב מדיניות סביבתית אפקטיבית המשפיעה על משקי בית, השיק ה-OECD פרויקט בנושא בשנת 2005

ממשלות מעודדות את התושבים לחשוב ירוק ולהטמיע את החשיבה הסביבתית בחיי היומיום שלהם. האם מאמצים אלו מובילים לצריכה מחושבת ובת קיימא יותר? האם הם הופכים את משקי הבית לירוקים?

פיתוח אסטרטגיות המקדמות אורח חיים ירוק יותר מחייב הבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על התנהגות האוכלוסיה. במטרה הספק לקובעי מדיניות מדריך שיסייע להם לעצב מדיניות סביבתית אפקטיבית המשפיעה על משקי בית, השיק ה-OECD פרויקט בנושא בשנת 2005. העבודה מתבססת על סקרים שביקשו לבחון את ההשפעה של מדיניות ממשלתית בנושא על משקי הבית. הסקרים מתמקדים בחמישה תחומים בהם לצריכת משקי הבית השפעה סביבתית משמעותית: אנרגיה, מים, תחבורה, מזון ופסולת. הסקר האחרון אשר נערך בשנת 2011 בחן 12,000 משקי בית מ-11 מדינות חברות, ובהם ישראל. על בסיס ממצאי הסקר חיבר הארגון את הדו"ח "הפיכת התנהגות משקי הבית לירוקה יותר" שפורסם לאחרונה ומנתח את ממצאיו.

green car

מבין המסקנות הבולטות, מדגישים מחברי הדו"ח את התמריץ הכספי כמרכזי בהשפעתו על קבלת החלטות ידידותיות סביבתית. כך למשל, באם זריקת אשפה עולה כסף החל מכמות מסוימת, משק הבית מייצר פחות אשפה. אם שימוש יתר במים עולה כסף, משק הבית משתמש במים שברשותו באופן יעיל וחסכוני יותר.

עוד עולה מהסקר, שככלל אנשים מוכנים לערוך פשרות באורח החיים שלהם לשם תועלת סביבתית. לדוגמה כ-60% מהמשיבים מעידים כי הם מוכנים לשלם יותר על אנרגיה ירוקה. למעלה מ-75% מעידים כי היו מוכנים לשלם 20% יותר על מכונית חשמלית, המזהמת פחות, משהם משלמים כיום על מכונית רגילה.

משקי בית לא מעטים שינו את הרגלי התזונה שלהם בשנים האחרונות. אחוז הוצאות משק הבית על פירות וירקות הנושאים תווית אורגנית ממשיך לעלות. ישראל ושוויץ מובאות כאן כדוגמאות מרכזיות עם 13% ו-35% (בהתאמה) שהעידו כי הם צורכים מוצרים אורגניים.

מידת ההשפעה היומיומית של הממשלות על משקי הבית עדיין לוקה בחסר. משמע, יש פער בין הרצון שמביעים רבים לחיים ירוקים יותר, למה שקורה בפועל. לדוגמה, אחד מכל חמישה משקי בית שהשתתפו בסקר העיד כי אינו יודע היכן נמצא מקום המחזור באזור מגוריו.

על ממשלה מוטלת החובה, מוצא ה-OECD, להוביל את השינוי התודעתי הזה. עליה לספק שירותים ציבוריים ידידותיים לסביבה ותשתיות ראויות, על מנת לאפשר את המעבר לצריכה בת קיימא באופן שיגיע לכמה שיותר משקי בית עד שיהפוך לנורמה של ממש. הדו"ח מציין דוגמאות רבות לשירותים שקידומם על-ידי ממשלות יתקבל בברכה בקרב משקי בית והם בעלי השפעה סביבתית משמעותית: תחבורה ציבורית יעילה ונגישה, שבילי אופניים ואופניים להשכרה, פחי מחזור, מי ברז איכותיים ותשתיות מים המנוהלות נכון ועוד.

באשר לישראל, הדו"ח ציין לטובה את התוכנית המיוחדת שהונהגה בשנת 2010 ובמסגרתה בעלי רכבים בני למעלה מעשרים שנה זכאים ל-3000 שקלים במקרה של החזרת רכבם לאתרים מורשים. מדוע הונהגה התוכנית הזו? כחלק ממאמץ להפחית את השימוש בכלי רכב ישנים שמזהמים יותר. 6 מתוך עשרה ישראלים העידו בסקר כי היו מודעים לקיומה של התוכנית ועשרים אחוזים העידו כי נהנו ממנה. יתרה מכך, צוין כי המדיניות הישראלית בנוגע למיסוי על כלי רכב, החל משנת 2008, מעלה את שיעור המס על רכבים שהוגדרו כמזהמים יותר. ממשלת ישראל החלה בשנים האחרונות לנהוג במדיניות של תמריצים כלכליים למי שמזהם פחות והחלה מחייבת סוכנויות רכב לציין בפני הרוכשים נתונים שקשורים לזיהום אוויר והשפעה על הסביבה. במסגרת הסקר ענו משיביו על מה השאלה מהי הבעיה הסביבתית החמורה ביותר? מן התשובה שענו מרבית המשתתפים הישראלים לשאלה זו, ניתן להבין כי יש הלימה בין המדיניות הקיימת בישראל לתחושות האזרחים. אם בקנדה ענו מרבית המשתתפים כי זיהום מים הוא הבעיה הסביבתית החמורה ביותר, בישראל העיד הרוב הגדול כי זיהום האוויר.

קישורים רלוונטיים

התחזית הסביבתית לשנת 2050

"המרוץ לבית הירוק"- פוסט מבלוג ה-OECD

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *