ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
בארבעת העשורים האחרונים עלתה רמת החיים בעולם כתוצאה מיוזמות וחדשנות בתחומים רבים. הפיתוח המואץ הביא לפגיעה במשאבי הטבעי בעולם. לאור ההערכות כי עד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית העולם לגדול בכשני מיליארד בני אדם, אתגר הניצול הנכון והשמירה על משאבי הטבעי הופך חשוב יותר ויותר.
התחזית הסביבתית שלה-OECD לשנת 2050 מתמודדת עם השאלה: “מה ארבעת העשורים הבאים יכולים להביא איתם?” בהתבסס על מודל משותף שפיתחו ה-OECD והסוכנות ההולנדית להערכה סביבתית (PBL), מנסה הארגון לזהות את המגמות הדמוגרפיות והכלכליות העתידיות, בדגש על השפעתן האפשרית על הסביבה, ולגזור מהן את המדיניות הנחוצה להגנה על הסביבה. המודל שפיתחו התמקד בארבעה תחומים: שינויי אקלים, מגוון ביולוגי, מים והשפעות בריאותיות של זיהום האוויר. ארבעת התחומים הוגדרו ע”י ה-OECD כנושאי “נורה אדומה” הדורשים תשומת לב דחופה. לדידו של ה-OECD, יש צורך לפעול עכשיו בנושאים אלו, כדי לא לשלם מאוחר יותר על הזנחתם.
התחזית הסביבתית לשנת 2050 צופה כי אוכלוסיית כדוה”א עשויה לגדול מ-7 מיליארד ל-9 מיליארד בני-אדם. התמ”ג העולמי צפוי גם הוא לגדול בכמעט פי ארבעה. בעשורים הקרובים, שיעור הצמיחה הממוצע של התוצר צפוי להאט בהדרגה בכלכלות סין והודו. אפריקה תישאר היבשת הענייה ביותר, אך העולם כולו ימשיך להנות מצמיחה במיוחד בין השנים 2030-2050.
בהיבט הדמוגרפי צופים מחברי התחזית הזדקנות משמעותית של אוכלוסיית מדינות ה-OECD. להערכתם, למעלה מרבע מהתושבים יהיו מעל גיל 65, בהשוואה לכ-15% בלבד כיום. סין והודו צפויות גם הן לראות הזדקנות משמעותית של האוכלוסייה, לצד צפי בהתכווצות כוח העבודה בסין עד 2050.
שינויים דמוגרפיים אלו הם שינויים משמעותיים. רמת החיים הגבוהה הצפויה, דפוסי הצריכה, העדפות תזונתיות שונות, כל אלו הם בעלי השפעה על הסביבה. בשנת 2050 כמעט 70% מאוכלוסיית העולם צפויים לחיות באזורים עירוניים, גורם הצפוי להחריף משמעותית את אתגר זיהום האוויר, גודש התחבורה, ניהול פסולת ומים בשכונות עוני, אשר ישפיעו על בריאות האזרח. ללא מדיניות חדשה, כלכלה עולמית גדולה פי ארבעה מהיום צפויה להשתמש בכ-80% יותר אנרגיה בשנת 2050, בעוד החלוקה היחסית למקורות האנרגיה צפויה להישאר זהה להיום: 10% בלבד מאנרגיה ירוקה, 85% מדלקים מוצקים ו-5% מכוח גרעיני.הכלכלות המתעוררות של הודו, סין, דרום אפריקה, אינדונזיה, רוסיה וברזיל צפויות להפוך לצרכניות אנרגיה ענקיות, אשר יגבירו הישענותן על דלקים מוצקים. על מנת לספק מזון לאוכלוסייה גדלה זו, הקרקע החקלאית בעולם צפויה להתרחב כבר בעשור הבא, אך התרחבותה תלך ותדעך במהלך העשורים המאוחרים יותר. המגמות ההרסניות הללו, אילולא תינקטנה מדיניויות משלימות, עשויות לסכן את העליה ברמת החיים שהושגה בשתי המאות האחרונות.
לאור האתגרים הסביבתיים הללו, ממליצים מחברי התחזית הסביבתית על מספר צעדי מדיניות, ובהם:
- להפוך זיהום לעסק יקר- כלים כלכליים כמו מיסים סביבתיים יאלצו את המזהמים להשתמש בחלופות ירוקות יותר.
- הסרת סובסידיות מזיקות לסביבה- פעילות מזיקה לסביבה מסובסדת במקרים רבים. כך למשל, מדינות רבות עדיין מסבסדות ייצור או שימוש בדלקים מוצקים.
- עידוד חדשנות- מדיניות התומכת במחקר ופיתוח בנושאי תקנים סביבתיים נאותים, מנגנונים יעילים להעברת טכנולוגיה ירוקה למדינות מתפתחות, פיתוח טכנולוגיות העוסקות בחיסכון ובשמירה על המשאבים וכו’.
- שיתוף פעולה בינלאומי- ההשפעות הסביבתיות משפיעות במגוון רחב של תחומים ובאופן גלובלי. שיתוף פעולה הכרחי בעניין זה, בכל הרמות, כולל עלות הפעילויות.
ישראל בהיותה מובילה בחדשנות עשויה להוות גורם משמעותי בעקבות הצורך המהותי שישנו במדינות רבות למציאת טכנולוגיות חדשות. לדוגמה, בכירי משרד הכלכלה ביקרו השבוע בסין ובמהלך ביקורם חתם מנכ”ל משרד הכלכלה החדש עמית לנג על הסכם שיתוף בעניין טכנולוגיות אספקת מים, תחום שישראל מובילה בו. ההסכם, שנחתם עם סגן ראש עיריית שנגחאי, עיר המספקת מים ל-23 מיליון תושבים, הוא עדות לאמון הרב שרוחשים שווקים רבים בעולם לטכנולוגיה הישראלית. סין, לאור הנתונים שישנם בתחזית הסביבתית לשנת 2050, ולאור הביקוש האדיר שקיים בה, היא בהחלט יעד אסטרטגי עבור הכלכלה הישראלית כפי שעמד על כך השר בנט במהלך ביקורו שם. הביקוש העולמי למים צפוי לגדול בשל ביקוש גובר למים לצורך פעילות ייצור (עליה ב-400%), ייצור חשמל תרמי (עליה ב-140%) וצריכה ביתית (עליה ב-130%). הדלדלות מי תהום עלולה להפוך לאיום הגדול ביותר לחקלאות ולאספקת מים עירונית בכמה אזורים. על-פי התחזית, זיהום על ידי נוטריינטים משפכים עירוניים ומחקלאות יחריף ברוב האזורים, ויגרום להגברת אוטריפיקציה ולפגיעה במגוון הביולוגי המימי. תעשיית המים הישראלית מציעה מגוון פתרונות מרמת התכנון, ניהול ועד טכנולוגיות מתקדמות, ואף נחשבת לפורצת דרך בתחומי שונים של ניהול מים. מזכ”ל ה-OECD, אנחל גוריה, ציין בביקורו האחרון בישראל לפני כשנה כי “משבר המים העולמי צובר תאוצה והדרישה למים עולה בקצב מהיר הרבה יותר מקצב גידול האוכלוסייה. ה-OECD מחפש ידע, ניסיון ומקצועיות, להעברת ידע לפתרון משבר המים העולמי– וישראל יכולה להיות שותפה מובילה בכך”.
ב-23 באוקטובר 2013 ייערך בישראל כנס WATEC בו יוצגו פתרונות חדשניים של תעשיית המים הישראלית. נספחות ישראל ל-OECD מקדמת, יחד עם שותפים נוספים, סמינר ייחודי על חדשנות וניהול מים עירונים במדינות ה-OECD ושותפות מפתח נוספות.
קישורים רלוונטיים:
סמינר המים בשיתוף ה-OECDבמסגרת WATEC
