התחזית הכלכלית ל-2013: ישראל צומחת, אירופה ממשיכה להיחלש

בכנס השרים של ה-OECD הוצגה התחזית הכלכלית של הארגון לחצי השנה הקרובה ובעוד ישראל צומחת, אירופה ממשיכה לדרוך במקום

במסגרת וועידת השרים השנתית (MCM) של ה-OECD הנערכת בימים אלו בפריז, חושף הארגון את התחזית הכלכלית שלו לשנה הבאה, תוך הסתכלות אחורה על הנעשה בשנה החולפת במדינות החברות בארגון. מטה ה-OECD עוקב אחר מגמות שונות בכלכלה העולמית בכלל ובמדינות החברות בפרט שמתוכן הוא גוזר את המשימות הנכונות בעיניו ומצביע עליהן כאלו שעשויות להביא לשיפור כלכלי בעולם. התחזית הכלכלית של הארגון-Economic Outlook – הציגה מס' מגמות באשר לכלכלה העולמית בכלל ולכלכלה הישראלית בפרט.

במסיבת העיתונאים שנערכה במטה ה-OECD להצגת התחזית טען פייר קרלו פדואן, הכלכלן הראשי של ה-OECD, את הדברים המדאיגים הבאים:

–          המשבר של הכלכלה האירופאית ממשיך. פעילות כלכלית חלשה ואחוזי אבטלה גבוהים.

–          חוסר יציבות בשווקים הפיננסים שעשויה להביא ליציאה ממדיניות מוניטרית בלתי-קונבציונאלית ובכלל אתגרים רבים במדיניות הפיסקלית.

שני הסיכונים הללו צריכים ליצור לעורר את תגובתם של קובעי המדיניות באופן הבא:

–          פעילות תמיכה שתביא להורדת דפלציה.

–          מבחינה מבנית על בעלי המדיניות לשים דגש על מציאת פתרונות תעסוקה.

–          מבחינה מוסדית יש לאגד בנקים בגוש היורו.

מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה בכנס השרים
מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה בכנס השרים

מנקודת המבט הישראלית קובע הדו"ח כי הצמיחה תעלה השנה ל-3.9% ואילו בשנה הבאה צפויה להאט ולהיות 3.4%. עם פתיחת אתר הגז "תמר" קיבל התמ"ג דחיפה מסוימת (אחוז אחד השנה, 0.7% בשנה הבאה). הביקוש החיצוני עשוי לחזק את הפעילות הכלכלית של ישראל בשנת 2014. מצד אחד, עליית הביקוש לייצוא עשויה לדחוף את הכלכלה הישראלית, אך מצד שני היא מצויה בתקופה של קיצוצים תקציביים.

הממשלה החדשה, קובע הדו"ח, התמודדה עם אתגר תקציבי לא פשוט שנגע לניסוח ספר התקציב לחציון השני של 2013 ו-2014. הדו"ח מותח ביקורת על יעדי הגירעון הלא שאפתניים מספיק של התקציב. הדו"ח מציין שני יעדים מרכזיים שלדידו שלובים האחד בשני. הראשון, שמירה על תקרת ההוצאה. השני, נקיטת צעדים שיביאו לעוד מקורות הכנסה.

הדו"ח קובע כי קיימת אי-וודאות באשר ליישום מדיניות הקיצוצים והעלאת המיסים של הממשלה ושהעלייה במחירי הדירות תערים עוד קשיים על המדיניות המוניטרית הישראלית.

האינפלציה של הכלכלה הישראלית היא כעת נמוכה, אבל מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.4%. על כן, מדיניות מוניטרית מרחיבה יכולה להישאר לעת עתה, אבל יש לשים לב להידוק תקציבי בשנת 2014, בזמן שהאינפלציה צפויה לעלות ל- 2.3%.

לצפייה בנתונים באתר ה-OECD

לקריאת המצגת המלאה של הכלכלן הראשי של ה-OECD לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *