ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
השקעות הן הדלק של הכלכלה ולכן רק הגיוני, שעם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, היקף ההשקעות העולמיות צנח, מה שגרם לירידה בצמיחה ואף קיפאון במדינות מסוימות. יש כאלו’ הרואים בנתונים המאקרו כלכלים האחרונים את סוף המשבר’ אך הדלק עצמו עדיין חסר והיקף ההשקעות לא חזר לימים’ שלפני המשבר. MCM, כנס השרים השנתי של ה-OECD, התמקד בנושא זה ובעיקר בשאלה ‘כיצד ניתן לייצר השקעות לשם צמיחה בת קיימא ועידוד תעסוקה?’. לשם כך, BIAC, ארגון המייצג את התעשיינים ב-OECD יצר מספר המלצות.
כדי לעודד השקעות, יש ליצור סביבה תומכת לעסקים לאורך כל שדרות הכלכלה ולא רק בתוכניות אד-הוק. BIAC מבקשים ממקבלי ההחלטות לייצר שלטון חוק אפקטיבי, שיאפשר יישוב סכסוכים, הגנה על זכויות יוצרים, חקיקה קוהרנטית ובעיקר עידוד התחרות על ידי חיסול פרוטקציוניזם מדינתי. רוב ההמלצות האלו נמצאות בכלי מדיניות להשקעות של ה-OECD בשם PFI (כלי מדיניות להשקעות) ו-BIAC ממליצים להטמיע אותו בהקדם האפשרי.
כמו תמיד, נושא העסקים הקטנים והבינוניים (SME’s) מובלט בהרחבה, כיוון שאם השקעות הם הדלק של הכלכלה, אזי עסקים קטנים ובינוניים הם הלב שלה וזאת משום שהם יוצרים את רוב התעסוקה במשק. עסקים אלו סבלו בשנות המשבר ממחסור בגישה לאשראי וקושי להתרחבות גלובלית. BIAC ממליצים עידוד עסקים אלו ויזמות כדי שיוכלו להתחרות בשוק העולמי ולקבל גישה ל-GVC (שרשראות ערך מוסף).
לשם ייצור אווירה עסקית נאותה, מדגישים ב-BIAC את העבודה הרבה, שעושה ה-OECD, בתחום השחיתות ויצירת אמון בקהילת העסקים. הנתונים האחרונים מראים, שכסף קיים אך הוא לא מושקע בצורה מספקת. לכן, הצמיחה חלשה יחסית וחלק מכך נובע מאווירה עסקית של חוסר אמון. אמנם, על המדינה להגן על זכויות הסחר הבינלאומי ולשפר את פעילות השוק, אך גם לעסקים יש אחריות מיצירת בועה כלכלית נוספת.
כדי לייצר יותר השקעות, יש להשתמש בגלובליזציה ובעיקר בהשקעות חיצוניות (FDI -Foreign Direct Investment) לשם עידוד הצמיחה והתעסוקה, אך למרות זאת מדינות רבות שמות חסמים על FDI דרך פרוטקציוניזם, רגולציה נוקשה וחסמים. BIAC מציינים זאת כאחת הסיבות העיקריות למחסור בהשקעות, כיוון שכל השקעה חיצונית מגלמת בתוכה סיכון וחברה עסקית לא תרצה להשקיע במדינות ללא סטנדרטים בסיסיים, שיבטיחו טיפול הוגן, כגון הטמעת הסכמי סחר בינלאומיים: BITs -Bilateral investment treaties, (ISDS) Investor-State Dispute Settlement).
למערכת המס יש תפקיד חשוב ביותר ביצירת אווירה עסקית טובה לשם עידוד השקעות. כזכור, ה-OECD מוביל מהלך לשם יצירת מערכת מס עולמית בשם BEPS, שאחת מעיקריה הוא ביטול יצירת מקלטי מס. אנשי BIAC תומכים ביוזמה של ה-OECD, אך מציינים, כי על מנת שיוזמה זו תעודד השקעות ולא תחסום אותם, צריך הסכמה בינלאומית. בין היתר, מציינים אנשי הדו”ח, שיוזמה זו יכולה לייצר אי-ודאות ומצב של חיכוכים חוקיים.
חדשנות לשם כלכלה פרודוקטיבית ובת קיימא
בתחזית הכלכלית למדינות ה-OECD, דיברו רבות על נושא פרודוקטיביות ובעיקר עולה החשש, שבמקומות רבים פריון העבודה אינו עולה ואף יורד. אנשי BIAC מציינים, שחדשנות חשובה ביותר לשם יצירת צמיחה וחדשנות לא מגיעה רק מהמדינה או מהקהילה העסקית אלא בשיתוף פעולה בין השניים. לדוגמה, אחת הבעיות הגדולות, שמדינות ה-OECD מתמודדות עימן, היא הזדקנות האוכלוסייה ,המשפיעה על מערכת הרווחה ושוק התעסוקה. חדשנות בתחום הטכנולוגיה יכולה לייצר את הדור הבא של הרפואה בשם e-health, המשתמשת באינטרנט לשם טיפול רפואי וביכולות טכנולוגיות מתקדמות. דוח BIAC מציין, שכדי שעניין זה יתקיים, על המדינות להשקיע בהון מבוסס ידע (KBC) ולהימנע ממגבלות על העברת מידע בין מדינות.
למרות שנתוני הצמיחה למדינות ה-OECD נראים מעודדים, נתוני התעסוקה ברבות ממדינות הארגון עגומים ואחוזי האבטלה עדיין גבוהים מדי. BIAC מדגישים את חשיבותה של מערכת החינוך לשם הגדלת יכולת התעסוקה של העובד. כדי להשיג מטרה זו, על המדינה והמעסיקים לעבוד יחדיו דרך תכניות השמה מקצועית, הכשרה מקצועית בעבודה ובחינת הכישורים העתידיים. בישראל, למשל, משרד הכלכלה מפעיל מספר תכניות להכשרה מקצועית, בעיקר באוכלוסיות בעלות אבטלה גבוהה ובקרוב יפעיל תכנית חדשנית לשם התאמת כישורים לשוק התעסוקה בקרב אוכלוסיית הצעירים.
הכלכלה ב-2050
אוכלוסיית כדור הארץ צפויה לגדול ל-9.6 מיליארד אנשים ב-2050. הווה אמר, ביקוש המזון יגדל ב-60%, ביקוש האנרגיה ב-80%, ביקוש למים ב-55% ופליטת פחמן דו חמצני ב-50%. כלל הגורמים הללו קשורים אחד לשני, כיוון שכדי לספק את דרישות המזון העולמיות על מגזר החקלאות להתייעל בשל היותן אחראי ל-70% מצריכת המים העולמית. BIAC מציינים, שניתן לייצר תרחיש אימים, אך באמצעות חדשנות והשקעה פרטית ניתן גם לייצר עולם, שבו הכלכלה תהיה בת קיימא ותוכל להיענות לביקושים הגבוהים ולהפוך עצמה לכלכלה ירוקה.
לסיכום, כולם מסכימים שרק דרך עידוד השקעות הכלכלה העולמית תוכל להתמודד עם יצירת צמיחה בת קיימא, אך למרות זאת, הסקר שאנשי BIAC ביצע בין מעסיקים מראה, שאווירת ההשקעות מאופיינת בחוסר ודאות, רגולציה נוקשה ופרוטקציוניזם. לכן, אין להיות מופתעים, שהיקף ההשקעות אינו חזר לגודלו שלפני עידן המשבר. עידוד השקעות מחייב את המדינות לייצר שווקים פתוחים יותר, שיוכלו להתמודד עם העתיד, בו יחיו יחדיו בכדור הארץ 9 מיליארד אנשים.
