הפרעה דיגיטלית לתמ"ג

התמ"ג הוא האינדקטור שעל-פיו יישק דבר בעולם המודרני. יחד עם זאת, התמ"ג מוגבל מאוד ביכולות המדידה שלו וככל שהטכנולוגיה מתקדמת והעולם עובר לכלכלה דיגיטלית, פעיליות כלכליות רבות, לא מחושבות במדד זה

הוא המדד החשוב ביותר והמושמץ ביותר בכלכלה, על-פיו יישק דבר ולמרות זאת אזרחים רבים לא רואים קשר בין הרווחה האישית שלהם לעלייה או ירידה במדד. מדד התמ"ג הינו המדד העיקרי לפעילות כלכלית ולעתים נראה, שכל החלטה כלכלית מכוונת אליו. למרות זאת, רבים לא תופסים אותו כרלוונטי לחיי בני אדם. במסגרת פרויקט NAEC של ה-OECD הוזמנה פרופסור דיאן קויל (Diane Coyle) מאוניברסיטת מנצ'סטר לדון במדד התמ"ג בעקבות פרסום ספרה GDP: A Brief but Affectionate History ולנסות לענות על השאלה האם המדד, שמוביל רפורמות כלכליות, באמת מצליח לשקף את המציאות הכלכלית במאה ה-21?

תמ"ג, כמו כל מדד אחר, הוא קודם כל מדד סטטיסטי ולכן יש להבין מה נכלל בתמ"ג. לפי קויל, סטטיסטיקה מושפעת מהקשרים ולא נמצאת בחלל ריק, כיוון שהשימוש הראשוני בסטטיסטיקה היה על-ידי המדינה, לצרכיה שלה. כאשר החלו לאסוף נתונים בצורה מסודרת באנגליה של המאה ה-19, המטרה הייתה לצרכי מיים כדי לממן את ההתפשטות הקולוניאליסטית של האימפריה.

ההיסטוריה של התמ"ג מתחילה עם הכלכלן סיימון קוזנץ בתקופת השפל הגדול בארה"ב ועם הרצון למדוד בצורה מדויקת ככל האפשר את הרווחה הכלכלית של המדינה. הממד הראשוני היה חסר מאוד, כיוון שלא כלל למשל הוצאות ביטחון או תעשיית הפרסום והכלכלן המפורסם מיינרד קיינס ביקש לשנות זאת בזמן מלחמת העולם השנייה, כיוון שאין דרך למדינה להעריך את יכולת השרידות הכלכלית ללא הוצאות ביטחון. כיום, רבים מבקרים את התמ"ג, אך כבר בשנות ה-70 אנשי סביבה יצאו כנגד מדד הצמיחה, שלא לוקח בחשבון השפעות סביבתיות ולא מבדיל בין דולר לצריכה ודולר להשקעה.

העולם הווירטואלי

תמ"ג בודק מוצרים מוחשיים, אך העולם שבו אנו חיים הוא עולם שבו מוצרים רבים אינם מוחשיים ואף לא נקנים אלא נמסרים בחינם, כחלק ממודל עסקי כמובן. אם בעבר כדי לצפות בסרט היינו צריכים לגשת לחנות הווידאו השכונתית, כיום יש אתרים רבים, חוקים ולא חוקיים, המאפשרים הורדה או צפייה ישירה בסרטים ובתכני מדיה. העולם הדיגיטלי שינה לחלוטין את עולם הסחורות ומקצועות רבים נעלמו או הצטמצמו מאוד, כדוגמת סוכני נסיעות. כלכלת השיתוף לא יכולה להתבטא בתמ"ג, על אף שרבים מאתנו בוחרים לנפוש בדירה באמצעות אתר Airbnb או להחליף דירות. במדינות מערביות רבות ניתן לראות פערים גדולים בין התמ"ג הריאלי שעולה לבין כמות החומרים שיורדת והפער הזה הוא הפעילות הדיגיטלית שנוצרת. אמנם, מצדדי התמ"ג יאמרו שבסופו של דבר, כל פעילות כלכלית תתבטא בתמ"ג בצורה כזו או אחרת, כיוון שגם זה המשכיר את דירתו ומקבל עליה כספו יהפוך לצרכן ויגביר פעילות שתתבטא בסופו של דבר בתמ"ג. זה אמנם נכון, אך השאלה האם זה מספק?

בלוקבסטר-1024x674

זוכרים את זה? עולם המוצרים הופך ליותר ויותר דיגיטלי. קרדיט תמונה: Scott Anderson

תמדוד לי חדשנות בבקשה

איך מודדים חדשנות? איך בודקים את הערך המוסף של צרכן ממוצר חדשני? לפני מספר חודשים, היה צריך להחליף חלק מסוים במערך הניסוי של בתחנת החלל האירופאית. בעבר, היו צריכים לייצר את החלק במפעל, לשים אותו על טיל ולשלח אותו לחלל. כיום, מרכז הבקרה שלח את שורות הקוד לתחנה והחלק הודפס במדפסת תלת ממד. הפעילות ירדה או עלתה? דוגמה אחרת ניתן לקחת מערי החוף בהודו. כלכלנים גילו שרווחי הדייגים עלו עם ירידת מחירי הסלולר באזור. מה הקשר? לראשונה דייגים יכלו לתקשר ביניהם ולהעביר מידע רלוונטי וחשוב לגבי הדיג וכלכלה מותאמת שכזו מושפעת אך ורק מחדשנות כמו "אובר" ואחרים.

המודלים העסקיים השונים לא תמיד מתבטאים בתמ"ג, בעיקר מודלים התנדבותיים כמו ויקיפדיה או מערכות בלוגים. בשונה מבעבר, פרסום מחושב בתמ"ג ואנשים פרטיים המעלים סרטון ליוטיוב ומקבלים רווחים מהפרסומות, שמפעילה גוגל, נכנסים למדד, אך מה קורה כאשר התשורה היא אחרת?

coffee-1024x536
בלוגים: מודל הכנסות שונה ומגוון

הנעלם המתמיד

עבודות בית מעולם לא חושבו בתמ"ג וכנראה שלא יחושבו בעתיד, למרות שעקרות בית משפיעות באופן אקוטי על הכלכלה. מגמת העבודה מהבית רק גוברת ולמדינה יש חשיבות רבה להבין את ההשפעה של מגמה זו, בעיקר במדינות ה-OECD, בהן אוכלוסייה מבוגרת רבה. כבר כיום, טיפול במבוגרים נעשה בתוך הבית, אך רבים בוחרים לטפל במבוגרים בתוך המשפחה, כלומר, חבר משפחה מחליט, שבמקום שהכסף ילך החוצה, הוא יישאר בתוך המשפחה ולמעשה מוצאים את המוצר מהשוק. בעתיד הנראה לעין רובוטים הם אלו שיבצעו מטלות רבות, שנעשות בבית ואפילו טיפול בזקנים. זה חלק מהכלכלה, שהוא נעלם אמיתי בתמ"ג.

Home-Manager-not-Housewife-1024x683
ובכל זאת לא מחושבת בתמ"ג. קרדיט תמונה: stayathomemum

דיאן קויל סיכמה את ההרצאה בדברי הפתיחה על ההקשר של הסטטיסטיקה, שהחלה עם צרכי המדינה ואילו כיום יש צורך, שהנתונים יאספו למען האזרחים ולמטרות שלהם. ההרצאה של פרופסור קויל לא הייתה כנגד המדד עצמו, כמו רבים אחרים, אלא טענתה הייתה בסיסית יותר: מדד התמ"ג מתיימר להיות דבר שהוא אינו ופעילות כלכלית רבה אינה מחושבת. אמנם, שוק שחור ועבודות הבית לא חושבו עוד בתחילת המצאת המדד, אך לפי קויל העולם הדיגיטלי, שבו אנו חיים, מכניס עוד חלקים בכלכלה שאינם מחושבים והופך את המדד לחלקי ואולי אפילו ללא רלוונטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *