הפנים האמתיות של אי-השוויון

במסגרת סמינר NAEC, כלכלן ה-OECD, ניקולאס רואיז, הציג את נתוני האי-שוויון האמיתיים, אלו המתחשבים בכלל האוכלוסייה והראה שהאי-שוויון הרבה יותר גדול ממה שנהוג לחשוב

כולם מדברים על אי-שוויון, מדד הג'יני ופערים חברתיים הולכים וגדלים ולמעשה יש שיגדירו את סוגיית אי-השוויון כבעיה החברתית הבוערת ביותר של ימינו. תומס פיקטי, הכלכלן הצרפתי, הפך לכוכב עליון בשמי הכלכלה. הוא מוכר אפילו בין אלו שלא מתעניינים בתמ"ג או אינפלציה והוא אחד מהאחראים העיקריים, שכולם מדברים היום, על אי-שוויון בהכנסות. אבל אז עולה השאלה: האם אנחנו יודעים באמת את נתוני אי-השוויון שכולם מדברים עליו?

תאוריית החלחול
תאוריית החלחול

כנראה שתופיעו לדעת, אך נתוני אי-השוויון המוכרים לא מחשבים את כלל האוכלוסייה אלא אך ורק 99% ממנה. כמובן, אפשר לומר ש-99% זה מספיק טוב, אך יש לשאול מיהו האחוז הנוסף, שנותר מחוץ למשוואה? למעשה, זה האחוז העשיר ביותר, שיכול לשנות את תמונת אי-השוויון לחלוטין. למה זה קורה? רוב המידע על אי-שוויון בהכנסות מתבסס על סקרי הכנסות, שעושה הלמ"ס בישראל וגורמים דומים בעולם, שלא מכסים בדרך-כלל את האחוזון העליון. מדוע?

  • אחוז הלא עונים באוכלוסייה זו גבוה יותר מהממוצע
  • רבים מדווחים על הכנסות נמוכות יותר מאשר הם מרוויחים במציאות, מה שנקרא בירוקרטיה פיננסית, כלומר "הסתרה" של חלק ממקורות ההכנסה
  • אילוצי סקר, שהופכים לעיתים קרובות את הנתונים ללא אמינים סטטיסטים

אולי אתם עדיין ספקנים וחושבים, שזה לא רלוונטי, אבל בואו ניקח מדינה בשם X, בה מדד הג'יני עומד על 0.40, שכאמור נבדק רק על 99% מהאוכלוסייה. נניח שבין 1976-2006 השכר של האחוזון העליון עלה ב-14%, כמו בארה"ב, למשל. לפי חישוב זה, מדד הג'יני במדינת X היה אמור לעלות ב-8.4 נקודות וזה למעשה הפער בין הנתונים למציאות.

הפתרון של תומס פיקטי הרבה יותר יעיל, כיוון שהוא לא השתמש בסקרי הכנסות אלא השתמש בנתוני המס וכפי שהאמריקאים אומרים "הם בטוחים כמו המוות עצמו" וכך יכול היה לבדוק מגמה זו לאורך ה-200 שנה האחרונות. הבעיה היא, שגם הנתונים של פיקטי לא מלאים, כיוון שהוא יכול לבדוק רק את קבוצות המס והרי מערכת המס לא פועלת במיוחד על האחוזון העליון, אלא על קבוצות רחבות יותר. כלומר, פיקטי בונה מודל תיאורטי, המסתמך על הכלכלן המפורסם וילאם פרטו. הכלכלן ניקולאס רואיז מה-OECD לוקח את הנתונים, שאסף פיקטי ואת העקרונות של פרטו ומנסה למצוא את הפנים האמיתות של אי-השוויון. זהו מחקר חדשני של ה-OECD שנתונים ראשונים שלו הוצגו במסגרת סמינר NAEC – גישות חדשות לאתגרים כלכליים.

תומאס פיקטי – הביא את אי-השוויון למרכז הבמה. צילום AFP
תומאס פיקטי – הביא את אי-השוויון למרכז הבמה. צילום AFP

מה ההבדלים בין הגישות?

מה ניתן ללמוד על אי-השוויון מנתוני סקרים?

  • בממוצע, בקרב מדינות ה-OECD, מדד הג'יני, לאחר כספי העברה, עלה ב-2.6 נקודות בסה"כ
  • העלייה הגדולה ביותר התרחשה בין אמצע שנות השמונים לאמצע שנות ה-90, 2.1 נקודות בממוצע
  • בהסתמך על טווח השגיאות בסקרים שבוצעו, העלייה יכולה להיות לא מובהקת סטטיסטית!
  • לאחר המשבר הכלכלי האחרון, יש עלייה מתונה בנתוני אי-השוויון

מה ניתן ללמוד על אי-השוויון באמצעות הגישה החדשה?

  • אי-שוויון הוא אינו מה שאתם חושבים ולמעשה חלק נכבד ביותר מההכנסות נמצא אצל שיעור קטן מאוד מהאוכלוסייה
  • שיעור זה עולה באופן משמעותי, בעיקר מאז אמצע שנות ה-90 ועלייה זו נעצרת עם פרוץ המשבר הכלכלי
  • יש עדויות ראשוניות, שהפערים שוב פעם מתחילים להתרחב

הנתונים שניקולאס רואיז משתמש מאפשרים לראות את התמונה המלאה:

שיעור ההכנסות של האחוזון העליון
שיעור ההכנסות של האחוזון העליון

הנתונים החדשים יכולים להשתלב עם הנתונים הקיימים, שנאספים מסקרי הכנסות וכך לייצר תמונה על 100% מהאוכלוסייה. בנתונים שלמטה ניתן לראות כיצד השכר הממוצע עולה עקב "משיכתו" על-ידי ההכנסות של האחוזון העליון:

הכנסה ממוצעת לפי הנתונים המעודכנים
הכנסה ממוצעת לפי הנתונים המעודכנים

ואיך הנתונים החדשים משפיעים על מדד הג'יני, המדד החשוב ביותר למדידת אי-שוויון?

מדד הג'יני המעודכן
מדד הג'יני המעודכן

כפי שניתן לראות, ממוצע הג'יני במדינות ה-OECD עולה מ-0.31 ל-0.37 ובישראל המצב מחמיר וממדד ג'יני הנמוך מ-0.4, המדד קופץ וכמעט נושק לקו של 0.5.

לסיכום: נושא זה מדגיש עד כמה חשובים הנתונים, שבאמצעותם אנחנו מודדים את המציאות ולמעשה רואים אותה דרכה. חשוב להבין, נתוני אי-השוויון הנוכחים, שמתבססים על סקרי הכנסות, לא מרנינים במיוחד ומראים פערים, שהולכים וגדלים. המטרה של ניקולאס רואיז מה-OECD, שצועד בשביל שהתווה תומס פיקטי, היא לנסות להראות את התמונה הגדולה והנכונה, שבה הפערים גדולים ממה שחשבנו והאחוזון העליון משפיע עמוקות על פערי ההכנסות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *