העולם העשיר, עשיר פחות – אתגרי מדיניות ב-50 שנים הקרובות

ה-OECD מנסה להגביה ראות ולצפות את האתגרים, שיעמדו בפני כלכלות וממשלות ה-OECD בחמישים השנים הבאות

ה-OECD מנסה להגביה ראות ולצפות את האתגרים, שיעמדו בפני כלכלות וממשלות ה-OECD בחמישים השנים הבאות. חמש שנים לאחר פרוץ המשבר הכלכלי האחרון, כלכלות ה-OECD עדיין חלשות וסובלות מצמיחה נמוכה יותר מאשר בשנים שלפני המשבר, אחוז אבטלה גבוה וירידה בשיעור היצרנות. כדי לשמור על התאוששות הכלכלה, ממליצים ב-OECD לממשלות לנהל מדיניות מוניטרית הסתגלותית, לפחות בזמן הקרוב, בעוד שהמדיניות הפיסקאלית צריכה להמשיך לפי התוכניות. כדי לעודד צמיחה, על הממשלות לבצע יותר רפורמות מבניות.

העולם העשיר, עשיר פחות. התמ"ג של מדינות, שאינן חברות ב- OECD יעלה על התמ"ג של מדינות ה-OECD עד 2060. מכאן ,שאנשים רבים יצאו ממעגל העוני, בעיקר באזור אסיה, אך יווצרו אתגרים למדינות הארגון. הצמיחה תואט ב-50 השנים הקרובות, כיוון שהתמ"ג באזור ה-OECD ובמדינות G20 יגדל בשיעור של 2.7% בין השנים 2010-2060, לעומת 3.4% בין השנים 1996-2010. הסכנה הגדולה ביותר למדינות ה-OECD הינה הזדקנות האוכלוסייה ולכן יש לשים דגש רב על חינוך והכשרה מקצועית ,כיוון שצמיחה תגיע רק אם אחוז התעסוקה ימוצה ושיעור המובטלים ירד.

הצמיחה העולמית במגמת החלשות
הצמיחה העולמית במגמת החלשות

בנוסף לכל אלו, ההערכה היא, כי קצב הגלובליזציה ייחלש. אמנם מיזוג הכלכלה העולמית יימשך, אך בקצב איטי יותר. למרות זאת, הסחר העולמי יהפוך ליותר ויותר חשוב לכלכלות, מה שיאפשר מצד אחד לכלכלה הלאומית להתפתח, אך מצד שני יחשוף את המדינה לסכנות ממשברים כלכליים במדינות אחרות.

כל אלו יצריכו מהממשלות שינויי מדיניות וכדי שהן יוכלו לעודד צמיחה, המדינות צריכות להתמקד בארבעה תחומי מפתח: האצת הגלובליזציה (כולל מעבר מהגרי עבודה), חיזוק מוסדות שיעמדו בפני משברים, הפחתת פליטת גזי חממה ובעיקר להוציא את המרב מהידע הכלכלי הקיים לשם צמיחה עתידית. הרפורמות שיש לבצע הן:

  • גלובליזציה: הטמעת הסכמי סחר בין לאומיים, הסכמי השקעות וייצור מדיניות הגירה, המיועדת להשלים את הפערים הקיימים בכישורים ספציפיים בשוק העבודה וכזו שתאפשר ניידות של עובדים.
  • רפורמה בביטוח הלאומי: כדי לשמור על שוק העבודה אל מול האתגרים החברתיים של הארכת תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, יש לייצר מערכת פנסיה יציבה יותר, שתיתן מענה לשינויים בפריון העבודה ושינויים דמוגרפיים.
  • חינוך וכישורים: על המדינה להשקיע בחינוך לכישורים ולהגדיל את שנות העבודה לשם התאמת כישורי העובדים לשוק העבודה המשתנה. לשם כך, ישראל הצטרפה לפרויקט ה-OECD להתאמת כישורים לשוק העבודה ובשנת 2016, תוצאות PIAAC (תכנית להערכת יכולות מבוגרים) לגבי החברה הישראלית יראו אור. לאחר מכן, יהיה ניתן לראות באלו תחומים הממשלה צריכה להשקיע.
  • שוק העבודה: יש לאפשר לצעירים רבים יותר כניסה מהירה יותר לשוק העבודה ולאפשר לעסקים להתרחב לשוק העולמי בצורה מהירה על-ידי השקעה נוספת בתחומי המחקר והפיתוח (R&D). מדינת ישראל השכילה להשקיע בשנים האחרונות בתחומם אלו וממוקמת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD עם 4% השקעה מהתמ"ג לנושא זה.
  • הגנת הסביבה: למנוע מנזקים סביבתיים להאט את הצמיחה הכלכלית על-ידי כך, שהממשלות יעסקו יותר בפעולות מנע לשם צמיחה ירוקה יותר. ניתן להשיג זאת על-ידי מדיניות, המעודדת מעבר לאנרגיה ירוקה ומענישה אנרגיות מזהמות.
השפעת איכות הסביבה על הצמיחה
השפעת איכות הסביבה על הצמיחה

לכל הרפורמות המוצעות לעיל, ה-OECD מזכיר למקבלי המדיניות שיש לשקלל את ה-trade-offs, למשל: השקעה גבוהה יותר בחינוך מכספי הציבור תגדיל את מסגרת התקציב ב-1% בממוצע מהתמ"ג עד 2060. כבר כיום קיים לחץ רב על הממשלות למדיניות של ריסון פיסקאלי, עקב המשבר הכלכלי ובעקבות האתגרים החברתיים הצפויים ולכן על הממשלות להבטיח, שאלו שנהנים מחינוך גבוה ואחר-כך כושר השתכרות גבוה ויציב, ייקחו חלק גדול יותר במימון העלות.

לא תמיד ניתן לפתור בקלות את ה-trade-offs ואפילו לחשוף אותם. אחת מהבעיות הגדולות ביותר, שהחברות המערביות ניצבות מולן ,היא הדילמה של צמיחה מול פערים הולכים וגדלים באי-השוויון. אם המדיניות תישאר כמו היום עד 2060, אי-שוויון בהכנסות בכלל מדינות ה-OECD יגבר ב-30% ויגיע למצב, שבו נמצאת ארצות הברית כיום. אי טיפול בנושא האי-שוויון יביא לחוסר ביציבות חברתית ובסופו של דבר יפגע בצמיחה.

אי שוויון ג'יני
אי שוויון ג'יני

למרות זאת, למדינה יש יכולת מוגבלת באופן יחסי לפתור את המתח בין צמיחה לאי-שוויון, עקב מערכת גלובלית, המעודדת מעבר של אנשים ושל מסים, המקשים על ממשלות למצות את יכולות המיסוי. פתרונות אפשריים לכך הם:

  • הגברת שוויון האפשריות בחינוך: יש להשקיע בשנים הראשונות של מערכת החינוך ולאפשר התחלה זהה לכלל התלמידים ולהתמיד באפשרויות השכלה לאורך חייו של העובד.
  • התאמת מערכת המס ומערכות הרווחה לשם הגדלת ניידות חברתית: מערכות המס צריכות להביא למיצוי את המסים הנייחים, כגון נדל"ן ומשאבי טבע. יש לבצע רפורמה רגולטיבית, שתאפשר לעובדים ניידות ותבטיח התאמת הכישורים למשרות.
  • הרחבת מערכת הרווחה: בעיקר בנושאים המעניקים לאזרח הגנה כנגד משברים וסיכונים מאקרו-כלכליים.

על פי ה-OECD, על הממשלות להבין, שעליהן לעבוד אחת עם השנייה כדי להשיג חלק מהיעדים. מאבק בשינוי האקלים אינו יכול להתרחש רק ברמת המדינה וגם שינוי מערכות המס מצריך שיתוף פעולה, כיוון שיש מדינות שמאפשרות מקלטי מס על חשבון מדינות אחרות. לשם שיפור חיי כלל בני האדם, על המדינות לשתף פעולה להגביר את יכולות הסחר הבין לאומי ולהשקיע בהסכמים מולטילטרליים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *