המלצות לשוויון מגדרי

למרות ההתקדמות העצומה בשוויון מגדרי במדינות המערב, הפער בין נשים לגברים עדיין שריר וקיים. ה-OECD יצר המלצות מדיניות בשלושה תחומים עיקריים: חינוך, תעסוקה ויזמות לקידום נשים בחברה ובכלכלה

חרף יישומן של תכניות מדיניות שנועדו לצמצם את הפער המגדרי בשנים האחרונות, לפי ארגון ה- OECD אי השוויון עודנו קיים, ומצוי בעיקר בתחומי החינוך, התעסוקה והיזמות. לכן, גיבש ה-OECD שורת המלצות שנועדו כדי להגביר את השוויון המגדרי במדינות החברות בארגון באמצעות חקיקה, יישום מדיניות, בקרה והעלאת המודעות לנושא.

תקרת הזכוכית

ברוב מדינות ה-OECD, נשים הן הרוב באקדמיה בכל שלושת התארים (ראשון, שני ודוקטורט) ואף במבחני פיז"ה כישורי הקריאה והמתמטיקה של תלמידות גבוהים מאלו של התלמידים, ולמרות זאת אי השוויון המגדרי בתחום התעסוקה נותר בעינו. נשים נתקלות בתקרת זכוכית בתחום הניהול, הן בסקטור הציבורי והן בסקטור הפרטי; בשנת 2016, במדינות ה-OECD נשים איישו רק 20% מכלל משרות הדירקטוריון בחברות הציבוריות, וכן רק 4.8% איישו תפקידי מנכ"ל. בישראל המצב אינו טוב יותר וכ-18% מחברי הדירקטוריון בחברות ציבוריות הן נשים. בעקבות זאת, יושמו במספר מדינות מכסות שיבטיחו ייצוג נאות של נשים בחברות ציבוריות בסקטור הפרטי וגם בקרב חברות בבעלות ממשלתית.

בישראל, רשות החברות הממשלתיות מובילה מנובמבר 2013 רפורמה יסודית ומקיפה בחברות הממשלתיות, שמטרתה לשפר את היעילות, השקיפות והרווחיות של החברות הממשלתיות. בעקבות הרפורמה, נשים כיום מהוות 45% מסך הדירקטורים המכהנים  בכלל החברות הממשלתיות, ו-51% מתוך ממוני נבחרת הדירקטורים, זאת לעומת 32% נשים מבין כלל הדירקטורים, בתקופה שקדמה לרפורמה.

נשים מקבלות ציונים גבוהים יותר בכישורי קריאה בכל המדינות
נשים מקבלות ציונים גבוהים יותר בכישורי קריאה בכל המדינות

מבחינת שילובן של נשים בשוק העבודה, קיימת סטגנציה בעיקר בתחומי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) . מצב  זה הוביל לכך שמדינות רבות, הולנד למשל, החלו לפעול להטמעת יוזמות לעידוד שילובן של נשים צעירות בתחומי ה-STEM, זאת לצד יוזמות שנועדו להגביר את השילוב של גברים בענפים שלרוב אינם נחשבים "גבריים", כגון חינוך או רפואה.

הפער המגדרי מתבטא בעיקר בתחום השכר ובישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD ועומד על 22% במשרה מלאה. ממשלות רבות פנו להטמעת תכניות מדיניות חדשות שנועדו לצמצום הפערים  על-ידי הגברת השקיפות וחברות רבות מחויבות יותר ויותר לחלוק מידע הנוגע להתפלגות השכר המגדרי בחברה עם עובדיהן, גופי ביקורת עצמאים וכן עם הציבור הרחב.

ליזום ולשנות

מעבר לפערים בחינוך ובשוק התעסוקה, אי-שוויון מגדרי קיים גם בתחום היזמות. לגברים סיכוי של יותר מפי שניים להחל עבודה כעצמאיים המעסיקים עובדים. בדומה למרבית מדינות ה-OECD, בישראל המצב השתפר במעט במהלך שנת 2015 לעומת שנת 2013, והפער בין שיעור הגברים העצמאיים לעומת הנשים העצמאיות ירד מכ-6% ל-5%. אחת הסיבות העיקריות לאי-השוויון המגדרי בתחום היזמות הנה היעדר גישה מספקת של נשים לאמצעי מימון ותכניות תמיכה. לרשות נשים יזמיות לרוב יעמוד הון נמוך יותר מזה העומד לרשות גברים יזמים, ולנשים לרוב בעיתי יותר לקבל הלוואות ואמצעי מימון אחרים. נראה כי למגדר תפקיד בביסוס תנאי האשראי הניתנים  ליזם על ידי מוסדות פיננסים, בניגוד למאפיינים אובייקטיבים. אחת הדרכים העיקריות לקידום נשים יזמיות הנה שיפור הגישה למימון בנקאי, זאת באמצעות מתן  אפשרות להלוואות בערבות. צמצום הפער המגדרי בתחום האשראי עד שנת 2020 עשוי לייצר צמיחה של 12% בהכנסה לנפש בשווקים מתעוררים עד שנת 2030. בנוסף, נדרש מערך הענקת תמריצים ממשלתי למתן חוזיי רכש ממשלתיים לנשים בעלות עסקים קטנים.

בנוסף לשיפור הגישה לאמצעי מימון, משנת 2013, מדינות רבות ב-OECD פנו ליישום תכניות מדיניות שנועדו לשיפור כישורי היזמות של נשים, שכללו מתן הכשרות, פרויקט מנטורים, סדנאות, ייעוץ עסקי ועוד. תכניות אלו נועדו במיוחד עבור נשים, וכוללות שימת דגש על אזורים ספציפיים בהם נשים חוות קשיים רבים יותר. דרך נוספת לפיתוח כישורי היזמות של נשים היא פיתוח חממות טכנולוגיות בהשתתפות נשים בלבד, אשר מציעות אפשרויות לנטוורקינג, הכשרה ועוד. לפי הערכות, פחות מ-3% מכלל החממות הטכנולוגיות במדינות ה-OECD הינן ייעודיות עבור נשים.

פער מגדרי בישראל

כמו כן, חשוב לייעד תכניות האצה לסטארטאפים שהן ספציפיות עבור נשים. תכניות אלו מעודדות נשים לעסוק בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, וכן מפתחות את יכולותיהן של המשתתפות לפתח את המודלים העסקיים שלהן ובכך להבטיח צמיחה. יזמיות מוצלחות הן לרוב המייסדות של תכניות האצה אלו, אך ניתן גם להשיקן באמצעות גופים ממשלתיים. ארצות הברית היא המובילה העולמית בפיתוח תכניות האצה לסטארטאפים ייחודיות לנשים, אך גם קנדה, אירלנד, מקסיקו, הודו וניו-זילנד מיישמות תכניות דומות.

בישראל, מינואר 2013 החלה הממשלה ביישום תכניות שנועדו כדיי לקדם נשים יזמיות, כגון תכנית "יוזמים עסק" של משרד הכלכלה והתעשייה שנועדה כדי לקדם יזמות עסקית בקרב נשים ערביות וחרדיות. במסגרת יוזמה זו, פעל משרד הכלכלה יחד עם הרשות לקידום מעמד האישה, להקמת תכנית הכשרה שכללה מגוון תחומים, כגון הכרת העולם העסקי, הקניית כלים ומיומנויות לפתיחה ולניהול עסק עצמאי והכנה אישית ומעשית לקראת העולם העצמאי. בנוסף ניתן ליווי עסקי למשתתפות במטרה לממש את היוזמות האישיות.

למרות ההתקדמות המרשימה, עבודה רבה עוד צריכה להעשות במדינות המערב כדי לצמצם את הפער המגדרי במדינות ה-OECD, אך נראה שמדינת ישראל נמצאת בכיוון הנכון, בזכות חקיקה אפקטיבית, יישום מדיניות התואמת את הנחיות ה-OECD, בקרה ומעקב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *