הכנסה בסיסית אוניברסאלית – כסף לכולם

מה דעתכם לקבל מהמדינה כל חודש משכורת, ללא קשר למצבכם הפיננסי או המשפחתי? נשמע כמו חלום? זאת המציאות במספר מקומות בהולנד ובפינלנד שהחלו פיילוט בהטמעת הכנסה בסיסית אוניברסאלית שמטרתה לספק לכל אזרח הכנסה מינימלית, ללא קשר אם הוא נזקק לעזרה או אם הוא מחזיק בעבודה. ה-OECD החל במחקר חדש בנושא זה והמסקנות הראשוניות מנפצות במעט את הבועה האוטופית.

רעיון חדש ישן

קצבה אוניברסאלית אינה רעיון חדש ולמעשה במדינות רבות ובישראל כבר קיימות קצבאות כאלו כגון קצבת ילדים המוענקת לכל משפחה, ללא קשר למצבה הכספי. אמנם, אין מדינה שהטמיעה מנגנון שכזה ברמה הלאומית אך יש מספר דוגמאות מעניינות כמו במדינת אלסקה שבארה”ב שחילקה את רווחי הנפט באמצעות קרן מיוחדת לכלל האזרחים באופן שיווני. הפיילוט הרחב ביותר מתרחש כעת בפינלנד עם 2,000 נסיינים המקבלים 560€ בחודש השווה לרבע מההכנסה החציונית. ניסוי נוסף מתרחש בהולנד שבו אזרחים הזכאים לאבטלה מקבלים במקום הכנסה בסיסית העומדת על 960€ לחודש, מחצית מהשכר החציוני, ואף תוספת של 150€ בחודש אם יסכימו להתנדב. בשני הניסויים, הטבות נוספות אינן מתבטלות ומערכת המיסוי נשארת זהה.  אחד הניסיוניות המרתקים והעקרים ביותר להטעמת הכנסה בסיסית ברמה הלאומית התרחש בשוויץ על-ידי משאל עם שנדחה בפער עצום, גם בגלל הסכום הגבוה מאוד – כ-2400€ בחודש!

מדינת רווחה למי?

האם מדינת הרווחה נועדה לעזור לאלו המתקשים לעזור לעצמם או דווקא למעמד הביניים, המעמד היצרני? לפי ה-OECD, מערכת הרווחה הנוכחית לא מכוונת רק לעניים ובישראל, שני העשירונים התחתונים מקבלים רק כ-25% ממערכת הקצבאות לעומת 20% לעשירונים העליונים. מערכת הרווחה בניו-זילנד נועדה בעיקר לעניים כאשר כמעט 50% מחולקת להם ורק 6% לעשירים. ביוון, איטליה ופורטוגל המצב הפוך לחלוטין.

עולם חדש וקודר

ברחבי מדינות ה-OECD, שיעור האבטלה עומד על 6.2% ולמרות הירידה היחסית עדיין יש 5.8 מיליון מובטלים יותר מאשר לפני שנות המשבר. באירופה המצב חמור עוד יותר עם שיעורי אבטלה של 9.8%, כאשר אבטלת הצעירים עוברת את ה-20% בחלק מהמדינות. שוק העבודה הנוכחי בעייתי אך העתיד נראה קודר הרבה יותר ומגמות כגון אוטומציה, כלכלת החלטורה והכלכלה הדיגיטלית, מאיימות לבטל עבודות רבות ולהשאיר אזרחים רבים מדי עם תעסוקה שאינה מספקת קיום בכבוד. כלכלת החלטורה יוצרת זן חדש של עובדים הנקראים עובדים לא סטנדרטיים שאינם זכאים לחלק נכבד ממדינת הרווחה כגון אבטלה, ביטוח תאונות, פנסיה ואף ביטוח בריאות בחלק מהמדינות. לפי נתוני האיחוד האירופי, 38% מהעצמאים אינם זכאים להטבות הניתנים לחולים ו-46% מהעצמאיות אינן זכאיות לחופשת לידה.

אחד מהדיונים המסעירים לגבי הכנסה בסיסית אוניברסאלית מתרחש במערכת הבחירות הנוכחית בצרפת כאשר מועמד השמאל המסורתי והשמאל הרדיקלי מתנגחים ביניהם לגבי הכלכלה העתידית. מועמד השמאל הרדיקלי רוצה יותר הגנות על עובדים ולהילחם בכלכלת החלטורה אך מועמד השמאל המסורתי טוען שלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה ויש לחשוב מחדש על תפקיד המדינה ולכן הוא מציע בתכנית הכלכלית שלו מעבר להכנסה בסיסית אוניברסאלית לכולם בסכום של 750€.

כמה בסיסי וכמה אוניברסאלי?

אין דרך אחת להטמיע הכנסה בסיסית אוניברסאלית וחלק טוענים שהיא צריכה להיות אינדיבידואלית ואחרים רוצים לחשב זאת באמצעות משקי בית. שאלה נוספת היא האם הכנסה זו תינתן רק לאוכלוסייה בגילאי העבודה או גם לפנסיונרים? רוב המודלים להכנסה זו מתמקדים באוכלוסייה העובדת ובהחלפת כל ההטבות הניתנות לעובדים (מחלה, לידה, אבטלה וכו’). לפי חישוב ה-OECD, החלפת הוצאות מדינת הרווחה הקשורים לתעסוקה במודל של הכנסה בסיסית אוניברסאלית לאוכלוסייה העובדת אינה מספקת והסכום יהיה נמוך מדי ובממוצע כ-30% מהסכום הדרוש לעלות מעל קו העוני היחסי. ללא העלאת מיסים בצורה דרסטית הסכום של הכנסה בסיסית אוניברסאלית תעמוד בפינלנד על 527€ בחודש, 456€ בצרפת, 158€ באיטליה ו-230€ בבריטניה. לפי חישוב זה, הכנסה בסיסית אוניברסאלית לא תועיל לאלו הזקוקים למדינת הרווחה ותועיל בעיקר לאלו בעלי משרה מלאה.

אחת הביקורת על מערכת הרווחה הנוכחית היא שהיא אינה מצליחה להשפיע באופן משמעותי על העוני אך לפי חישוב ה-OECD, רבים יותר ירדו מתחת לקו העוני תחת הכנסה בסיסית אוניברסאלית לעומת המערכת הנוכחית. לפי חישוב ה-OECD, כ-7% מהאוכלוסייה העובדת בבריטניה תיפול מתחת לקו העוני לעומת 2% שיעלו מעל קו העוני. בצרפת 6% ירדו מתחת לקו העוני לעומת 3% שידלגו מעליו. כפי שאפשר לראות, הכנסה בסיסית לא תועיל לעניים ואף תדרדר את מצבם והדרך היחידה שהיא תוכל לעזור להם היא על-ידי שמירה על קצבאות ספציפיות כמו עזרה בדיור ועזרה לנכים או העלאת ההכנסה הבסיסית אך זה אומר גם הגדלת תקציבי מדינת הרווחה.

כיוון שהכנסה בסיסית אוניברסאלית אמורה להיות ניטראלית ולא מותאמת לצרכים של יחידים או קבוצות, היא תפגע באוכלוסיות חלשות כגון עובדים מבוגרים היוצאים לפנסיה מוקדמת, מקבלי קצבאות בעלי הכנסה נמוכה וחלק ממשפחות עם ילדים.

לחשוב מחדש על הכנסה בסיסית אוניברסאלית

יש אפשריות נוספות להכנסה בסיסית אוניברסלית כגון להפוך את מערכת הרווחה הנוכחית ליותר אוניברסאלית. אפשרות נוספת היא לא לבטל את מערך הרווחה הקיים אלא להוסיף מעליו הכנסה בסיסית נמוכה כנדבך נוסף. ברוב הניסויים, הכנסה בסיסית לא ממוסה בעיקר כדי לעודד אנשים לצאת לעבודה ולא לייצר מצב שבו תעסוקה תגרום למס גבוה יותר עקב ההכנסה הבסיסית.

סיכון וסיכוי

חלק מהתומכים בהכנסה בסיסית אוניברסאלית טוענים שהיא תעודד אנשים לצאת לעבודה כיוון שההכנסה הבסיסית אינה מספיקה והם אינם זכאים לקצבאות נוספות. מצד שני אחרים טוענים שהיא דווקא תעודד אבטלה על-ידי נתינת תקציבים ללא תמריצים. כלכלנים ופוליטיקאים מסוימים טוענים שהכנסה בסיסית אוניברסאלית תאפשר לאזרחים רבים להגשים עצמם ולפתוח עסקים וליזום. אחת מהסיבות לפופולאריות ההולכת וגדלה של הכנסה בסיסית ההיא בכך שהיא יכולה לאפשר חצאי משרות, משרות זמניות ועצמאים וכך לשמש כשכבת הגנה למול הכלכלה הנוכחית. נקודה נוספת שחשוב לציין היא ביטול הסטיגמה המודבקת למקבלי קצבאות והתהליך הקשה ואף המשפיל לעיתים להוכיח זכאות לקצבה. כפי שה-OECD מראה, החלפת מדינת הרווחה בהכנסה בסיסית אוניברסאלית אינו תהליך פשוט ובמערך הנוכחי, מנגנון חדש זה דווקא יפגע בעניים ובעיקר באלו הנזקקים לקצבאות. אפשרות אחרת היא להגדיל את ההכנסה הבסיסית מעבר להוצאות הנוכחיות של מדינת הרווחה אך זה אומר הגדלת התקציב ומערך המיסים.