הכללת קהילת הלהט”ב בחברה ובכלכלה

ארגון ה-OECD בודק אוכלוסיות רבות במחקריו השונים כגון – נשים, צעירים, מבוגרים, בעלי כישורים נמוכים ועוד אך מעולם לא בדק את אוכלוסיית הלהט”ב. כחלק מיוזמת המגדר של הארגון ובקשה של מדינות שונות ובראשן ארה”ב והולנד, החליט הארגון להשיק מחקר ראשוני שבו יבדקו את מצבם הכלכלי והחברתי של קהילת הלהט”ב.

מי הם הלהט”ב?

אחת הבעיות המרכזיות במחקר כזה היא אוכלוסיית המחקר שאולי במבט חטוף נראית ברורה אך מחקר מעמיק מגלה שיש קושי רב להגדיר אוכלוסיות אלו. בעבר, המספר המוכר לאוכלוסיית הלהט”ב היה כ-10% מהאוכלוסייה אך מספר זה אינו מבוסס מחקרית ומחקרים שונים במדינות שונות העלו נתונים אחרים. בעיה קשה עוד יותר היא ההגדרה של הלהט”ב – האם אנשי הלהט”ב מוגדרים רק מבחינה מינית? מהי השאלה שיש לנסח בסקר? האם הגדרה עצמית מספיקה? במחקר שנערך בארה”ב ב-2008, רק 4% הסכימו להגדיר עצמם כלהט”ב אך 9% ענו שהם פעילים בסקס עם בני אותו המין וכ-11% הגדירו שהם חשים משיכה כלפי אותו המין. באירופה, הנתונים מעט יותר גבוהים ועומדים על כ-6% המגדירים עצמם כלהט”ב. בישראל לא נערך מחקר שכזה אך ההערכה ממחקרים אחרים בעולם אפשר להסיק שגודל האוכלוסייה נע בין 2%-5%.

ההומופוביה שרירה וקיימת

למרות ההתקדמות הרבה שנעשתה במדינות רבות ביחס ללהט”ב, ההומופוביה שרירה וקיימת. שני שליש מאזרחי העולם העידו שהם יהיו עצובים אם ילדיהם יהיו חלק מאוכלוסיית הלהט”ב ורק רבע מהנשאלים הביעו נכונות לקבלת ילד טרנסג’נדר. ומה עם מדינות ה-OECD האמורות להיות מכילות יותר? אמנם המצב במדינות אלו טוב יותר בהשוואה עולמית אך גם בהן יש מקום רב לשיפור.

מהן הסיבות לאופי הליבראלי של מדינה כלפי להט”ב? המדינות הנורדיות מצטיינות בהכללת אוכלוסיות אלו ולמעשה הן מצטיינות בהכללה של מיעוטים ויש מתאם חיובי בין יחס מכליל כלפי נשים ומהגרים ליחס מכליל כלפי הלהט”בים.

החיים הפחות ורודים של הלהט”ב

מצעד הגאווה הוא מצעד שמח ובסרטים מוצגים בדרך כלל להט”בים שמחים אך המציאות עצמה הרבה פחות ורודה. קהילת הלהט”ב סובלת יותר מבדידות בהשוואה לסטרייטים וזוגות להט”בים פחות יציבים מאשר זוגות הטרוסקסואליים. הנתון זה מטעה במעט כי כאשר בוחנים זוגות להט”בים נשואים או במעמד דומה, יציבות הקשר דומה מאוד לזו של זוגות הטרוסקסואליים.

חינוך

יש קושי להעריך ממדים הקשורים לחינוך כיוון שרבים מבני הנוער יוצאים מהארון בגילאים מבוגרים יותר מאשר חובת החינוך. במחקר שנעשה באירופה הראו שאמנם גיל היציאה מהארון ירד ב-20 שנה האחרונות מ-21 לגיל 17 אך עדיין אין דרך להוכיח מחקרית קשר להשכלה. מחקר שביצע אונסק”ו, ארגון החינוך והתרבות של האו”ם על בני נוער להט”בים הראה שרבים מהם סובלים מבריונות בבתי ספר הגורמת להשפעה שלילית על הישגים החינוכיים שלהם. לפי המחקר, הבריונות לא מופנית באופן אישי להומואים או ללסביות אלא לכל ילד המפגין מיניות שונה מהנורמה. מחקרים אחרים מראים תוצאות הפוכות ודווקא להטב”ים מפגינים תוצאות גבוהות יותר בחינוך ושיעורם באקדמיה גבוה יותר משיעורם באוכלוסייה.

הכנסה

על-פי הסרטים, הומואים ולסביות עובדים בשוק החופשי ומרווחים משכורות יפות וחיים את חיי העיר הגדולה אך מחקרים מראים תוצאה מעט שונה. בממוצע, גבר הומו מרוויח 11% פחות מאשר גבר הטרוסקסואל. אישה לסבית מרוויחה 9% יותר מאשר אישה הטרוסקסואלית. אחת הבעיות עם נתונים אלו היא שנתוני שכר נלקחים מסקרי משקי בית ולכן ההשוואה קצת לוקה בחסר. למרות ההתקדמות בשוויון מגדרי, נשים במשפחה הטרוסקסואלית מרוויחים משכורת נמוכה מהגבר ולעיתים משכורת נוספת או שנייה וכך גם הגברים שמרוויחים שכר גבוה יותר מהאישה.

מחקר ה-OECD מתעתד לבדוק גם אפליה בשוק התעסוקה אך נושא זה אינו קל לבדיקה והוכחה. עד עתה, אספו חוקרי הארגון 14 מחקרים שבוצעו ב-10 מדינות ובהן, בממוצע, למעומדים הטרוסקסואלים יש סיכוי של 50% יותר לעבור שלב בראיונות עבודה מאשר מעומדים מקהילת הלהט”ב.

בריאות

נושא נוסף שייבדק במחקר הוא מצב הבריאותי של קהילת הלטה”ב ודווקא בנושא זה יש מחקרים רבים שבוצעו המצביעים על כך שבריאות הלהט”ב נמוכה יותר מאשר זו של ההטרוסקסואליים. להטב”ים רבים סובלים מבריאות נפשית ירודה יותר וצפויים יותר לחוש חוסר תקווה, תשישות, עצבות, בדידות, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. מחקרים מראים שחלק מהבריאות הנמוכה של להטב”ים נובעת משימוש יותר בטבק, אלכוהול וסמים. ללהט”בים יש סיכוי רב יותר לחלות במחלות קשות כמו מחלות לב, סרטן וסכרת, מחלות שלחלקן יש קשר ללחץ נפשי. המחקרים לא נגעו בהסברים לתופעות אלה אך חלקן יכולות לנבוע מלחץ הנובע מהשתייכות לקבוצת מיעוט, אפליה בגישה לבריאות (נושא זה כמעט ולא נבדק), חשש מלגשת לרופא.

עליזים ושמחים?

אחד מהשמות הישנים להומואים בישראל הוא “עליז” המגיע מהמילה gay באנגלית בעלת אותה משמעות. למרות זאת, במחקרים שבוצעו באנגליה, אוסטרליה וארה”ב, להט”בים נמצאו מאושרים פחות לעומת הטרוסקסואליים.

לצאת מהסטיגמות לעבר הוכחות

מטרת המחקר של ה-OECD הוא לבסס מחקרית ומדעית את מצבם הכלכלי והחברתי של הלהט”בים. לעיתים קרובות המציאות המצטיירת במדיה צבועה בצבעים חדים מדי והמחקר מעוניין לייצר כלים השוואתיים בין מדינות ה-OECD שיבחנו סוגיות רבות כגון: הגדרת להטב”ים, אפליה, מערכת מס, שוק התעסוקה, בריאות ועוד.