data

הישראליות שמודדות איכות חיים

בעשור האחרון קידם ה-OECD את נושא מדידת איכות החיים בפיתוח ה-Better Life Index והפרסום How’s Life, בהם נסקרים תחומים שונים המשפיעים על איכות החיים של התושבים במדינות ה-OECD. מיכל ואפרת, שתי ישראליות בארגון, חקרו את השפעות המגזר העסקי על איכות החיים וקיימות ויש להן תובנות שיכולות לסייע לעסקים להגדיל את הרווחה הכללית (והמאזן הכספי)

מאת שלי וולקוביץ

הישראליות שמודדות איכות חיים

כחלק מהצמיחה הגלובלית והמודעות הגוברת והולכת לחשיבות מדדי איכות חיים, אובייקטיבים וסובייקטיביים, פיתחו ב-OECD את ה- Better Life Index. סט המדדים, שפורסמו לראשונה בשנת 2011, מורכבים ממספר מדדי רווחה בין לאומיים שמספקים נתונים אודות ביצועים כלכליים והתקדמות חברתית, לצד ביצועים סביבתיים. אלו מתווספים לניתוחים הסטטיסטיים המאקרו-כלכלים הקלאסיים, כמדידת התמ"ג, כאמצעים לסקירה וניבוי של רווחת בני האדם. ניירות המדיניות שמתפרסמים במסגרת הפרוייקט מאוגדים תחת הכותר "How’s Life?" (איך החיים?) שמפורסם בכל שנתיים (לפרסום 2017).

מיכל שינוול, אנליסטית בחטיבת הסטטיסטיקה של הארגון, ואפרת שמיר, סטודנטית מהאוניברסיטה העברית שהתמחתה באגף – שתיהן ישראליות – פרסמו לאחרונה מחקר בנושא "מדידת ההשפעה של עסקים על רווחתם של אנשים וקיימות". הפרסום מהווה חלק מקובץ מאמרים סביב נושא מדידת השפעות עסקים על איכות חיים שהוצגו בכנס שהתקיים בחודש נובמבר בקוריאה. מאמר נוסף נכתב בידי ד"ר ענת עתי-שריג, המדענית הראשית של חברת BBETTER, שהציגה מחקר שמשווה את המדדים המשמשים ארגונים כגון ה-IMF ואחרים למדדי פיתוח בר קיימא של האו"ם וה-Better Life Index.

אוסף המחקרים הללו מתווספים למגמה של ארגון ה-OECD להרחיב את יריעת המחקר ולכלול גם את המגזר העסקי בשיח על שיפור איכות החיים. תוך סיוע ליצירת שפה משותפת ושיפור האיכות, ההשוואתיות והקוהרנטיות של המידע בתחום העסקים, מסייעים ניירות המדיניות להערכת ביצועי הרווחה של מדינות ואזורים לאומיים.

עסקים, רווחה וקיימות

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על התנאים הכלכליים והחברתיים של אנשים, כמו גם על הסביבה, הם העסקים. מקום העבודה מתווה את רמת ההכנסה, מהווה מסגרת חברתית, בעל השפעה על הסביבה הטבעית, תפיסות העצמי ועוד. מחקרן של מיכל שינוול ואפרת שמיר מתייחס למגזר העסקי והשפעותיו על רווחת האנשים ברחבי העולם. הוא מתבסס על עבודת ה-OECD בנושא מדידת רווחה ברמה הלאומית, ומטרתו להבין טוב יותר את השפעות המגזר העסקי על איכות חיים וקיימות. כדי לעשות כן, בחנו השתיים את מסגרות המדידה הקיימות במגזר העסקי, המקיפות תחומים שאינם פיננסיים, כסביבה, חברה וממשל (Environment, Society and Governance – ESG) דרך עדשת איכות החיים (well-being). זאת תוך סקירת סוגי מסגרות המדידה והיוזמות הקיימות בשטח שמטרתן למדוד או לדווח על ההשפעה העסקית או על היבטים מסוימים בה.

החוקרות מצאו שהמשקיעים, הצרכנים והעובדים מייחסים תשומת לב הולכת וגוברת לאחריות חברתית וסביבתית עסקית. בתגובה ללחצים חיצוניים אלה, בעלי עסקים רבים מכירים בכך שמדידה של ההשפעות החברתיות והסביבתיות שלהם היא אסטרטגיה שעשויה לשפר את המאזן הכספי שלהם. הגידול בביקוש לנתונים איכותיים על השפעות עסקיות הובילה לפיתוח מגוון מסגרות מדידה שבאמצעותן ניתן להפיק נתונים מסוג זה. אך יחד עם זאת, ריבוי מסגרות המדידה מעיד על כך שלמרות שפע המידע הקיים, חסרה עדיין הבנה משותפת בפועל אודות אופן הערכת הביצועים של עסקים בתחומים חברתיים וסביבתיים שונים.

המחקר תורם ומשלים יוזמות אחרות של הארגון בהתנהלות עסקית אחראית וצמיחה כוללת, למשל לקווים המנחים של ה-OECD לאחריות תאגידית למיזמים רב לאומיים. בארץ, היחידה להתנהגות עסקית נאותה תחת מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, פועלת כנקודת קשר לאומית לקווים המנחים כדי לעודד התנהלות עסקית אחראית. בימים אלה מקדמת היחידה פרויקט שאחת ממטרותיו העיקריות הינה עידוד חברות ישראליות לקידום ודיווח אחריות תאגידית והנגשת הדיווחים הקיימים לשפה האנגלית, ובכך לקדם את התעשייה והחברות הישראליות בארץ ובעולם.

קוהרנטיות / להציג נתונים משמעותיים

החוקרות מסיקות שאנו עדיין רחוקים מלהשיג איזון בין נטל המדידה והדיווח של החברות, לבין הביקוש של בעלי העניין השונים למידע קוהרנטי ומדויק. עוד לפני כן, קיים צורך לפיתוח שפה משותפת וקריטריונים אחידים לבחינת מדדי ביצוע מרכזיים (KPI) לקראת אימוץ מסגרת משותפת להערכת השפעת הפעילות העסקית על איכות החיים ועל הסביבה. כדי להשיג מידע איכותי הן מדגישות מספר בעיות עיקריות בתחום הכוללות למשל היעדר שימוש מספיק בנתונים כמותיים ואי הכללה של מידע רלוונטי, חוסר עקביות במדידה (כולל בעיה נפוצה של שימוש באמות מידה ויחידות מדידה שונות), שימוש כללי בהגדרות שמאפשר לחברות "לשחק" עם הנתונים ולבחור את אלו המציירים תמונה ורודה יותר של הביצועים, ועוד.

עריכת המחקר במסגרת ה-OECD מדגישה כיצד למרות העובדה שעסקים הם בעלי השפעה מירבית על רווחתם של אנשים, הידע אודותיהם עדיין חסר. רוב המסגרות הקיימות למדידת עסקים אינן מכסות באופן שיטתי היבטי רווחה רבים המושפעים מההתנהלות העסקית, ובכך מוגבלת האפשרות ללמוד מהם ולהשוות בין עסקים ועל פני זמן. בעוד שהן מכסות בדרך כלל באופן נרחב היבטים עסקיים כסביבה, ממשל, בריאות ותעסוקה, מדדי רווחה אחרים כחינוך, רכישת מיומנויות, איזון בית-עבודה, הכנסה ועוד מצויים בייצוג חסר. כדי להבין את התמונה המלאה אודות עסקים והשפעותיהם, יש צורך בכינוס סט מדדים מאוחד, הנשען על תפיסות ברורות של רווחה ואיכות חיים ואופן ההשפעה של עסקים עליהם, וכן עקרונות בסיסיים למדידה. 

לקריאה נוספת:

מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בישראל

סקירת ה-OECD על עסקים קטנים ובינוניים ויזמות בישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *