היום שאחרי מהפכת הייצור הבאה

כחלק מפורום ה-OECD נערך פאנל בנושא מהפכת הייצור הבאה וכיצד הטרנדים הטכנולוגיים החדשים הולכים לשנות את חיי כולנו

המהפכה התעשייתית הראשונה התרחשה במאה ה-18 באירופה ובארה"ב ושינויים טכנולוגיים הביאו רמת עושר ופיתוח, שהעולם עד אז לא חווה, מה שגרם לשינויים פוליטיים רחבים, מהמהפכה הצרפתית ועד למהפכה הצרכנית. העולם כיום משתנה בקצב מהיר הרבה יותר, הטכנולוגיה מעצבת את הפוליטיקה החדשה ובמהלך OECD Forum נערך דיון מרתק על מהפכת הייצור הבאה והעתיד שצופה לנו.

הנושא העיקרי, שכלל חברי הפאנל שמו עליו דגש, הוא שהטכנולוגיה משנה לחלוטין את שוק העבודה ואת תהליך הייצור שלנו: רובוטים מתוחכמים מבצעים עבודות שנעשו בעבר על-ידי בני אדם, מדפסות תלת-מימד, שיכולות לייצר בכל מקום וזמן, אינטרנט תעשייתי, שתפקידו לעבד כמויות מידע ענקיות וכמובן ננו וביו טכנולוגיה. אולי אלו לא טכנולוגיות מהפכניות אבל כאשר משלבים את כולן ביחד, מקבלים את מהפכת הייצור הבאה. אם ניקח לדוגמה מכונת גילוח של פיליפס, המיוצרת במפעל בהולנד, המכונה כמעט כולה נעשית באופן רובוטי ואוטומטי ומצריכה עשירת כוח אדם לעומת ייצור של מכונה דומה במפעל בסין.

הטכנולוגיה משנה לא רק את תעשיות המחשוב, אלא גם תעשיות מסורתיות, כמו תעשיות הרכב ,שמכניסות יותר ויותר תוכנה לתוך הרכב המכני, מה שיוצר מוצר חדש לחלוטין. למרות כל הנתונים המבשרים יום חדש, יש נתון אחד שמאפיל עליו והוא פריון העבודה, שבאופן מוזר נחלש, למעט בחברות הטכנולוגיה הגדולות המוכנות למהפכה הבאה.

מה תפקיד המדינה במהפכה הבאה? המדינה צריכה להבין ששוק התעסוקה משתנה כליל וכיום, שניים מתוך שלושה אנשים חסרים כישורים טכנולוגיים, מה שאומר שפערים החברתיים יגדלו עוד יותר. בנוסף, המהפכה התעשייתית השנייה לא צריכה עובדים רבים כיוון שבשנות ה-90, שלוש ענקיות הרכב האמריקאיות העסיקו 1.2 מיליון איש ואילו כיום, שלוש חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר מעסיקות 137 אלף איש בלבד.

גוגל פלקס: יותר רווחים, הרבה פחות עובדים. קרדיט תמונה: Kevin Krejci
גוגל פלקס: יותר רווחים, הרבה פחות עובדים. קרדיט תמונה: Kevin Krejci

פיליפ ג'יי. ג'יינקיס (Philip J. Jennings) איש העבודה המאורגנת, היה הפסימי ביותר בדבריו בדיון וצייר עתיד דיגיטלי שחור ומאיים, בעיקר לעובדים, כיוון שכבר כיום שוק התעסוקה נמצא בתהום של מחסור במיליוני עבודות ומיליוני מובטלים והעתיד לדבריו יהיה קודר עוד יותר. לפי ג'יינקיס, במערב, כל 14 שניות עובד מפסיד את עבודתו למפעל יזע ברברי בסין, שלא מכבד זכויות עובדים ולעתים אף זכויות אדם. העתיד הטכנולוגי ישנה לחלוטין את עולמנו וגם את מוסד המדינה, כיוון שכל עובד משלם 30% מס המקיים את המדינה, אך האם הרובוטים שיחליפו אותם ישלמו מס? שואל ג'יינקיס. על כך ענו לו המשתתפים האחרים ,שמי שאחראי עליהם, חברות הטכנולוגיה למשל, יצטרכו לשלם מס אך כמובן שמקלטי המס עובדים לטובת חברות הענק.

לעומתו, ג'ק ואן דר ברוק (Jacques van den Broek), מנכ"ל Randstad Holding, חברת ייעוץ לכוח אדם, הציג את התסריט האופטימי והדגיש את החשיבות לעובדי טכנולוגיה, שהדרישה להם נמצאת בעלייה ולדעתו אירופה צריכה לפתוח את שעריה לעובדים בעלי כישורים אלו, כיוון שכיום רק 3% מעובדים אלו מגיעים מחוץ לאירופה, לעומת 16% בארה"ב. דה ברוק הזכיר את ההיסטוריה וטען, שבכל מהפכת ייצור אנשים הציגו תסריטי בלהות על מכונות, שמחליפות אנשים, כמו שחשבו בתחילת המאה ה-20, אך זה לא קרה וזה לא יקרה. אל התחזית האופטימית הצטרף פרופסור לטכנולוגיה בשם אנינדיה גוהוס (Anindya Ghose), שאמנם הסכים, שמיליוני עבודות יאבדו, אך מיליוני עבודות ייווצרו אבל הבעיה היא מערכת החינוךף כיוון שהורים ממעמד בינוני ומעלה מכינים את ילדיהם לעתיד הטכנולוגי ומקנים להם כישורים מתאימים, לעומת הורים עניים המסתמכים לחלוטין על המדינה ולרוב יצאו לשוק התעסוקה עם כישורים לא נכונים.

חתול
בין 7% ל-27% לא יודעים כיצד מתפעלים עכבר.

עמדת המדינה יוצגה על ידי חברת הפרלמנט האירופי מריאטה שאק (Marietje Schaake), שציינה ששוק הטכנולוגיה הוא בעיקרו פרטי ולא ציבורי, כלומר, למדינה יש פחות כוח ביצירת עבודות, מה שהופך את העולם העתידי לחדש ולא צפוי.  למרות זאת, לדעתה תפקיד המדינה עדיין נשאר זהה והוא לפקח על שוק העבודה ובעיקר לשמור על הדמוקרטיה, בעיקר כאשר חברות האינטרנט צוברות כל-כך הרבה כוח וידע ובארה"ב אף ביקשו לערער את ניטראליות הרשת. גם חברת הפרלמנט ציינה את נושא הכישורים החסרים, כיוון שבאירופה מוכת האבטלה יש מעל מיליון עבודות טכנולוגיה לא מאוישות, בשל העובדה שאין עובדים עם הכישורים המתאימים.

לדברים אלו הצטרפה רות ביזקובה (Rut Bízková) מצ'כיה, שעובדת עם הממשלה על קידום טכנולוגיות והציגה זווית מעניינת על "יום הדין", שלאחר המהפכה התעשייתית השנייה, כיוון שצ'כיה היא אחת המובילות באירופה בשימוש באנרגיה גרעינית, אך העולם משתנה ויש לעבור לאנרגיה ירוקה. ביזקובה תהתה האם המעבר יעבור בשקט או באי נחת פוליטי, שיזעזע את המדינה עקב איבוד מאות אלפי עבודות. ביזקובה התייחסה גם לנושא הביטחון הלאומי, שבולט דווקא על רקע העידן המחובר כל-כך שאנחנו נמצאים בו. בימנו טרוריסט יכול להיות מנותק מרשת החשמל, להתחבר באופן פרטי דרך פאנל סולרי ולהדפיס נשק במדפסת תלת מימד מבלי שהמדינה תוכל לדעת.

ניטראליות הרשת: מי ישמור על השומרים? קרדיט תמונה: wordstream
ניטראליות הרשת: מי ישמור על השומרים? קרדיט תמונה: wordstream

לסיכום, המהפכה התעשייתית השנייה כבר כאן. החל מהמצאת המכונות, רבים מתכוננים ליום הדין, שבו המכונות ישלטו בבני אדם ולא אנחנו בהם. המציאות, כמו תמיד, הרבה יותר אפורה ואמנם אין עדיין מכונה, השולטת על העולם אך פייסבוק ודומיה מעסיקים אותנו רוב היום והפרטיות נעלמת. שוק העבודה משתנה תדיר ותפקיד המדינה הוא להתקדם באופן מהיר וכמו שכל חברי הפאנל הדגישו הדבר החשוב ביותר הוא: כישורים, כישורים, כישורים. עובדי העתיד יהיו חייבים להיות בעלי כישורי אינטרנט ומערכות החינוך יצטרכו לדאוג, שהעובדים של מחר יהיו מוכנים לכך.

לצפייה בדיון המלא:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *