ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מה החשיבות של TUAC ב-OECD?
TUAC, כלומר The Trade Union Advisory Committee נוסד ב-1948 כחלק מתכנית מרשל לשיקום אירופה שאחרי המלחמה. מאז 1961 זה הממשק של איגודי עובדים ל-OECD ולמדינות החברות בארגון. 58 ארגוני עובדים מרוכזים תחת TUAC, כולל כמובן ההסתדרות, המייצגים מעל 60 מיליון עובדים מאוגדים ברחבי מדינות ה-OECD. מעבר לכך, יש לנו מדינות נוספות החברות ב-TUAC כמו ברזיל, אינדונזיה, רוסיה ודרום-אפריקה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם Global Union Federations. מגוון זה מאפשר לנו להביא ל-OECD את עמדת העובדים, פרספקטיבה לאומית ובינלאומית ולעצב מדיניות הלוקחת בחשבון את רצונות העובדים.
חשוב מאוד שאיגודי העובדים ייוצגו ב-OECD ויתרמו לעיצוב מדיניות היוצרת צמיחה מכלילה ובת קיימא, הלוקחת בחשבון עבודות איכותיות, מבטיחה השקעות נאותות ומדיניות המבקשת רגולציה מחמירה יותר על מגזר הפיננסים. אנחנו מתמקדים בחיזוק המו”מ הקיבוצי וזכויות עובדים, הקטנת אי-השוויון בהכנסות, חיזוק כישורי העובדים, הפצת החדשנות לטובת כלל העובדים והבטחת מערכת מס הוגנת שלא מטיבה עם העשירים בלבד. בעשורים האחרונים יש לגלובליזציה חשיבות רבה על חיי העובדים ולכן יצירת דיאלוג בין העובדים, בעלי עסקים והממשלה חשוב יותר מבעבר. אחת מהפעולות החשובות של TUAC הוא לנטר ולפקח על עסקים בינלאומיים לאור המלצות ה-OECD להתנהגות עסקית נאותה ויחס הוגן לעובדים.
בישראל, בניגוד למדינות אירופה, האבטלה נמוכה יחסית ואף מממוצע ה-OECD אך יחד עם זאת השכר החציוני בישראל נמוך בהשוואה לשאר מדינות הארגון.
השכר החציוני הנמוך בישראל הוא רק קצה הקרחון לצערי. יש לנו חששות גדולים לגבי חלוקת פירות הצמיחה הכלכלית, משיעורי העוני גבוהים והיווצרות קבוצה גדולה של עובדים עניים. בדוח ה-OECD בשם “In it Together” הראה הארגון שאי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD. המרוץ בשכר כלפי מטה לעובדים סוציאליים, מורים, שוטרים, אחיות ואחרים מגדיל את שיעורי העוני שהפך בישראל לכפול מממוצע הארגון. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב מיעוטים, בעיקר ערבי ישראל עם שיעורי עוני של 60%. ההסתדרות הצליחה בשנים האחרונות להשיג מספר יתרונות כמו קבלת הסכמת הממשלה להעלאת שכר המינימום אך יש לעשות הרבה יותר בישראל כדי לייצר צמיחה מכלילה.
החלום הישראלי הוא לעבוד במגזר ההיי-טק המצליח של ישראל המספק הטבות למכביר. רוב עובדי ההיי-טק לא רואים צורך באיגודים מקצועיים. האם אתה חושב שאיגודים אלו נותנים מענה לעובדים בעלי כישורים גבוהים ואם אתה חושב ששוק לא גמיש עדיף לעובדים אלו?
מגזר היי-טק, יותר מרוב מגזרים אחרים, יוצר עבדות לא סטנדרטיות ולא רק עובדים בעלי כישורים גבוהים. במדינות רבות, עובדי היי-טק מתאגדים לשם יצירת ביטחון תעסוקתי, הגנות סוציאליות ולשם הגדלת יכולת ההשפעה על השכר ועל תנאי העבודה שלהם. עבודות היי-טק לרוב מבוצעות תחת לחץ אדיר על העובדים המצריך מהם גמישות רבה ולכן איגודים חשובים ביותר ליצירת דיאלוג בין המעסיקים להבטחת איזון בין עבודה לזמן הפנוי של העובד, בעיקר לעובדים ניידים והבטחת תנאי עבודה בטוחים. שוק עבודה גמיש לא בהכרח מטיב עם המדינה כיוון שמגדיל עבודות זמניות ועובדים בעלי כישורים גבוהים עוברים למדינות אחרות.
מצד שני, יש הוכחות רבות, למשל מחקר שערך הבנק העולמי ב-2015, הראה שלאיגודים ולמו”מ קיבוצי יש תפקיד חיובי ביצירת לכידות חברתית גבוהה יותר וקידום מדיניות המחזקת מוסדות בשוק התעסוקה וכך מגדילה את הפרודוקטיביות המתרגמת בסופו של דבר לשכר גבוה יותר. בישראל, כמו בכל שאר העולם, יש צורך בהבנה שאיגודי עובדים תורמים לעסקים, לפיתוח כישורים ולחדשנות. ללא הבנה זו, המודלים העסקיים החדשים יגרמו לאיבוד יכולת פיתוח כישורים ואמון וכמובן להגדלת אי-השוויון. עובדים בעלי כישורים גבוהים צריכים מוטיבציה כדי להשקיע את מרצם ויכולתם בעסק שבו הם עובדים ואת זה ניתן להשיג אך ורק ברגע שיש יציבות תעסוקתית ויכולת להשפיע על תנאי עבודתם. בסופו של דבר, חברה כמו ישראל המתבססת על חדשנות וידע מחויבת להשקיע בהון האנושי שלה ולתת קול לעובדים.
“השכר הנמוך בישראל הוא רק קצה הקרחון של בעיה חברתית גדולה יותר שבסיסה שיעורי עוני גבוהים ועובדים עניים”
בכנס שרי התעסוקה האחרון, שרת העבודה מגרמניה אמרה “איגודים לא צריכים לבקש לעובדים שלהם רק העלאת שכר והטבות אלא גם הכשרה מקצועית והשקעה בכישורים”. האם אתה מסכים עם אמירה זו?
אנחנו מסכימים בלב מלא לאמירה זו. ראשית, הניסיון הגרמני מלמד אותנו שדיאלוג חברתי יכול להצליח, במיוחד עם הצלחת שכר המינימום החדש שנקבע בחוק לפני כשנה וכיום ניתן לראות שהשכר עלה ולא הייתה השפעה שלילית על תעסוקה. בנוגע לכישורים, איגודי עובדים הם שחקנים ראשיים בעיצוב אסטרטגיית הכישורים הלאומית. תנועות העובדים לדורותיהם תמיד ביקשו השקעה ופיתוח כישורים לעובדים ומסלול הכשרה מקצועי. ברחבי העולם, איגודים משתתפים בעיצוב תכניות של הכשרה מקצועית, כולל הבטחת הכשרה בעבודה וחופשה בתשלום ללימודים. איגודים מקצועיים הם אחד מהשחקנים העיקריים בתחום של עיצוב מערכות ה-VET וחניכות.
ב-OECD אוהבים לדבר על עתיד התעסוקה והעובדים אך כיצד יראה העתיד של האיגודים?
כל עוד עובדים ישאפו לדבר אחד עם השני וימצאו מכנה משותף לאינטרסים שלהם, האיגוד המקצועי יהיה קיים. חופש ההתאגדות ומו”מ קיבוצי הם זכויות בסיסיות בחברה המודרנית. בסופו של דבר, תפקיד האיגודים המקצועיים הוא להבטיח שזכויות אלו ישמרו. למרות זאת, אנחנו מסכימים לחלוטין שעל איגודי העובדים להתאים עצמם לשוק העבודה המשתנה ולהיות אטרקטיביים יותר לעובדים. כיום, יותר מתמיד, אנחנו צריכים תנועת עובדים חזקה יותר, כולל בישראל.
