ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
בתחילת יולי, הצטרפה ישראל לצוות ההיגוי של פרויקט הדגל “חדשנות עבור צמיחה מכלילה” – Innovation for Inclusive Growth”, אשר מתייחס לסל כלי המדיניות לניתוב חדשנות תעשיינית-טכנולוגית להשגת מטרות חברתיות נרחבות. עד כה, התרכז הפרויקט בהיבטים של שימוש בחדשנות על רקע של פיתוח (כלומר כלכלות מתפתחות וצומחות), אך עתיד להתייחס בחלקו השני גם מקרי מבחן ממדינות ה-OECD עצמן.
ישראל, אשר יזמה שינוי זה, מקווה לתרום לפרויקט החשוב, אשר נוגע בסוגיות הליבה של הליך עיצוב המדיניות לחדשנות, צמיחה ואתגרים חברתיים. לבקשתה של המזכירות, הציגה הנספחת הכלכלית, ריטה גולשטיין- גלפרין, את הניסיון הישראלי בהקשר זה ואת הרלוונטיות של הפרויקט עבור מדינת ישראל, כמו גם עבור חברות אחרות ב-OECD. שכן, על פי התחזיות הכלכליות (כפי שפרסמנו בפוסטים קודמים, בין היתר פה וגם פה), אי-השוויון ממשיך לצמוח במרבית המדינות החברות בארגון, אם לא בכולן, ונראה שההקצנה קוראת לפתרונות חדשניים. צוות ההיגוי של הפרויקט כולל מספר מדינות החברות ב-OECD: גרמניה, ספרד, קוריאה, צרפת ומקסיקו. וכן מספר שותפות שאינן חברות בארגון: סין, קולומביה והודו.
פרויקט הדגל מנוהל על ידי אגף המדע, התעשייה והטכנולוגיה (STI) והינו תולדה של העבודה הגדלה במחלקה לגבי חדשנות משבשת (חדשנות הפותחת שוק חדש והמשבשת שווקים קיימים) וכמנוע לצמיחה כלכלית מחד, ויעדי ה-OECD לעידוד מדיניות לצמיחה בת-קיימא וחברתית, מאידך.
חדשנות, כפי שמדגים פרויקט זה, צריכה להילקח בחשבון בראייה רחבה ובהקשרים של צמיחה מכלילה וחברתית, ולא רק כמנוע לטכנולוגיות חדשניות או סיוע בינלאומי לפיתוח. מטרת הפרויקט הינה הבאתן של עדויות להשפעתה של חדשנותמסוגים שונים צמיחה ופיתוח כלכלי תוך התמקדות בשלוש קטגוריות של אי שוויון: חברתי, תעשייתי וטריטוריאלי. (קרא/י בהרחבה על רקע הפרויקט).
אי-שוויון, כפי שפרויקט זה מדגיש, מתקיים בכמה מופעים על קו התפר שבין חברה וכלכלה. מנקודת מבט תעשייתית, עומד הדוח על הפערים שבין סקטורים כלכליים מובילים לבין שווקים וענפים מדשדשים. בהקשר זה חדשנות, בין אם בדמות תשתית תקשורת, טכנולוגיה פורצת דרך או מודלים עסקיים – יכולה לשמש כמפתח לצמצום פערים והגדלת הזליגה החיובית של פירות הצמיחה (spillovers) ממנועי הצמיחה לשאר המשק.
הפרויקט בוחן גם את האופן, בן חדשנות יכולה לגשר בין אוכלוסיות מוחלשות לאלו הנהנות מפירותיה של הצמיחה. כך למשל, חדשנות למטרת הוזלת מוצרי צריכה בסיסיים עבור שווקים בעלי כוח קנייה שברירי, פתרונות חדשניים עבור קהילות מודרות בתחומים כמו מים, חינוך, תחבורה ועוד, או הוזלת טכנולוגיות תקשורת ורפואה- יכולים לתרום לצמיחה לצד צמצום פערים חברתיים אקוטיים. במקביל, מתייחס המחקר גם להופעתו המרחבית של אי-השוויון, וזאת בשל נטייתן של תעשיות מוביליות וחדשנות להתקבץ בערים ואזורים גיאוגרפיים מסוימים. אותם “איים של הצלחה”, ובהם ריכוז גבוה של הון וידע, מתפקדים למעשה ככלכלות מקבילות לפריפריות נכשלות. חדשנות נקראת גם כאן לגשר בין התהומות בין אם על ידי עידוד זליגתה לאזורים שונים, ובין אם ידי רתימתה לטובת החייאת מחוזות בעזרת מתקני אנרגיה, חקלאות או תחומי פעילות אחרים.
ניתוח מקרי הבוחן, המבוססים על נתונים וראיונות אשר נערכו במדינות הנסקרות, ועיקרי מסקנות המדיניות הנובעות מהם, מתורגמת בימים אלו לדו”ח מקיף אשר יפורסם לקראת סוף השנה. הדו”ח, אשר יושק גם במסגרת כנס חדשנות גדול בהודו, מכנס את המסקנות תחת שלוש קטגוריות או סוגיות מדיניות: חדשנות עבור צמיחה, שדרוג חדשנות וחדשנות מכלילה בחינוך.
ההתבטאות הישראלית, אשר התקבלה בעניין רב, נגעה להמשך העבודה, אשר בתמיכתה של המזכירות ושל גרמניה, צפויה להתייחס לצמיחה מכלילה במדינות OECD עצמן. הניסיון הישראלי, אשר נידון במהלך המפגש, הינו דוגמה מובהקת לצורך לפיתוח לרתימת מדיניות חדשנות למטרת צמיחה מכלילה. המקרה הישראלי מלמד שתרומתו הכלכלית של סקטור היי- טק פורח ומשגשג, לא מחלחלת בהכרח הלאה לסקטורים אחרים, בין אם תעשיה מסורתית או שירותים. למעשה, בישראל מתקיימת כלכלה דואלית ובה סקטור פרודוקטיבי ותחרותי מאוד התופס נפח של כ5% מכלל הפעילות המשקית, וסקטורים אחרים המדדים מאחור.
הבעיה החברתית-כלכלית בישראל עלתה לאחרונה לסדר היום הלאומי בעקבות המחאה החברתית על יוקר המחיה, אשר הודגשה אף היא בהתבטאות. המחאה המחישה לא רק את הצורך בשינוי באופן רחב, אלא גם את האופן האי-שוויוני בו השגשוג והצמיחה מחלחלים לכלל האוכלוסייה. אומנם המקרה של ישראל הינו חריף במיוחד, לאור ההצלחה של מיתוגה כ-Startup Nation, המסתירה מציאות מורכבת יותר בה “מככבת” המדינה בתחתית מדדי השוויון של ה-OECD. עם זאת, ישראל אינה לבד, ומחאות חברתיות דומות מהשנים האחרונים ברחבי העולם מספרות סיפור דומה. פערים חברתיים-כלכליים הולכים וגדלים ברוב מדינות ה-OECD ופערי פיתוח הינם גם נחלתם של העשירות במדינות העולם, כפי שגם מראים הנתונים זה זמן רב.
היום יותר מתמיד, צמיחה מכלילה נקשרת בהליך החשיבה על מדיניות כלכלית בישראל, כמו במדינות אחרות ברחבי ה-OECD. לחדשנות יש תפקיד מרכזי בהקשר זה, הן כקו הקדמה והטכנולוגיה בסקטורים שונים והן בדמות פרקטיקות עבודה ומודלים עסקיים ומימוניים (עסקים חברתיים, מימון המונים וכו’). אולם חדשנות, כפי שמדגיש פרויקט זה, צריכה להילקח בחשבון גם בהיבט רחב יותר, כאפשרות לחולל מהפכות באופן בו מידע, כישורים, שירותים ומסחר מתבצעים. כחברה בצוות ההיגוי של פרויקט “Innovation for Inclusive Growth”, לישראל אפשרות לחלוק מניסיונה העשיר בתחום החדשנות והזדמנות ללמוד על האופן בו מנועי צמיחתה יוכלו להטיב עם חלקים גדולים יותר באוכלוסייה והכלכלה.
