הזוית הישראלית בסקר 2017 לכלכלה דיגיטלית

אושרי דודי ושלי וולקוביץ

ארגון ה-OECD פרסם לאחרונה את סקר 2017 לכלכלה דיגיטלית, דו”ח דו-שנתי הסוקר את ההתפתחויות, ההזדמנויות, והאתגרים בתחום. התחזית מתייחסת לנושאים מרכזיים כמו ניסוח אסטרטגיות דיגיטליות לאומיות, צמיחת ענף שירותי טכנולוגיית המידע, פיתוח תשתיות תקשורת ונגישות לשירותים עבור מדינות, חברות ויחידים. בנוסף, הוא מספק הצצה על ההתפתחויות האחרונות בתחומי הסייבר, בינה מלאכותית, ובלוקצ’יין. דגש מיוחד ניתן לשימוש בטכנולוגיות אלו והאופן שבו הן עשויות לסייע למימוש הפוטנציאל שבכלכלה הדיגיטלית להנעת חדשנות וצמיחה.

תעשיית טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT) הישראלית זוכה בדו”ח למקום של כבוד – כיאה ל”סטארט-אפ ניישן”. ישראל בולטת בנטייה לתחום במסגרת כלל המחקר והפיתוח במדינה וכך למשל ניצבת בראש רשימת שיעור חוקרי טכנולוגיות מידע ותקשורת מסך כל החוקרים. בשנת 2014 לדוגמא כמעט 60% מהחוקרים בישראל סווגו כחוקרי טכנולוגיות מידע ותקשורת, מספר כמעט כפול מהממוצע במדינות הארגון. שיעור הפטנטים בתחום הסייבר בישראל מסיווג IP5 (תקן בינלאומי לפטנטים) עומד על כ-45% אחוזים מסך כל הפטנטים בישראל. גם נתון זה גבוה מממוצע ה-OECD, העומד על כ-34%.

כידוע, ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל היא מהגבוהות בעולם ומגיעה לכ-3.6% מהתוצר הלאומי הגולמי. שיעור ההשקעה בטכנולוגיות מידע ותקשורת כאחוז מהתוצר היא השלישית בגודלה בעולם, ומגיעה לכ-1.61%. אמנם אין בהכרח קשר סיבתי בין ההשקעה הגבוהה לכמות הפטנטים, אבל המתאם הגבוה יכול בהחלט להצביע על הסבר אפשרי להובלה הישראלית בתחום.

הסבר נוסף עולה בהמשך הסקירה, בפרק הנוגע לחדשנות; חוקרי ה-OECD מצאו שסטארט-אפים קטנים הם בעלי היכולת הגבוהה ביותר לניצול ההזדמנויות שמציעה הכלכלה הדיגיטלית. עם זאת, במקרים רבים אלו הם חסמים פיננסיים ורגולטוריים המקשים, ולעתים מונעים, מיזמים להקים חברות חדשות. לפי הממצאים בעיה זו קטנה משמעותית בישראל מבשאר העולם והיא המובילה העולמית בהשקעות הון-סיכון ביחס לתוצר, עם יחס של 0.38% מתוכם 0.25% מגיעים למיזמים בשלבי ההון הראשוני (“Seed”) או מעט לאחריו (“Early Stage”). לשם השוואה, המדינה המדורגת במקום השני, ארצות הברית, משקיעה כ-0.33% של הון-סיכון ביחס לתוצר, מתוכם 0.14% במיזמים בשלביהם הראשונים. במרבית המדינות האחרות שנסקרו, סך כל השקעות הון-הסיכון היוו פחות מ-0.05% מהתוצר.

השילוב בין תעשיית הון-סיכון מפותחת יחד עם השקעה גבוהה במחקר ופיתוח יכולה להצביע על כך שההשקעה במיזמים הישראלים מגיעה משילוב של תאגידים, גופיים המוסדיים אך גם אנשים פרטיים. מצד שני, לא בטוח שאלו נתונים והישגים שמספיקים כדי להבטיח את מקומנו בצמרת הכלכלה הדיגיטלית.

דירוג העומס הביורוקרטי המושת על חברות סטארט-אפ ממקם את ישראל דווקא בחציה התחתון של הרשימה. בעלים של חברה המעוניינים לגייס עובדים מיומנים מחו”ל יגלו במהרה שהדרך אל הויזה ארוכה ויקרה,  במיוחד כשמדובר בעובדים שאינם יהודים. אם ירצו לייבא לארץ מוצרים, יעמדו בפני דרישות גבוהות מצד מכון התקנים ומשרדי ממשלה אחרים שמיקרים ומאריכים מראש את תהליך הייבוא. מכשולים אלו ואחרים, מאתגרים את ישראל להמשיך ולחתור לשיפור מדיני-רגולטורי כדי לשמר את הסטטוס “סטארט-אפ ניישן” גם בשנים שיבואו.

את הסקירה המלאה ניתן למצוא בקישור הבא: Digital Economy Outlook 2017