הולכים על צמיחה

דוח ׳בדרך לצמיחה׳ של ה-OECD ממליץ למדינות לבצע רפורמות בשוק התעסוקה כדי להקטין את שיעורי האבטלה. לגבי ישראל ממליץ הארגון להשקיע בחינוך ולהקטין את הפערים החברתיים

"בדרך לצמיחה" הוא דו"ח המתבסס על ניסיונן של המדינות החברות ברפורמות מבניות , וגוזר מתוך תובנות המלצות מדיניות עבור מעצבי מדיניות במדינות השונות. המלצות המדיניות ה-OECD, נועדו לקדם צמיחה, לשפר הכנה ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב המדינות החברות ושותפות המפתח (ברזיל, הודו, רוסיה, אינדונזיה, דרום אפריקה וסין). באמצעות הניתוח המתבצע עבור דו"ח זה ה-OECD מזהה רפורמות שעשויות להגדיל את ההכנסות הריאליות והתעסוקה. מאז פסגת פיטסבורג שנערכה ב-2009 ישנו לדו"ח הזה תפקיד חשוב. ממצאיו תורמים תרומה חשובה למדינות ה-G20. בעבור כל מדינה מזוהים חמשת צעדי המדיניות החשובים ביותר לפי מידת יכולתם לשפר את רמת החיים החומרית לטווח הארוך באמצעות הגברת הפריון והתעסוקה.  צעדי המדיניות הקונקרטיים המומלצים לכל מדינה שייכים לתחומי המדיניות הבאים: רגולציית מוצרים ושווקי עבודה; חינוך והכשרה מקצועית; מערכות מס והטבות סוציאליות; כללי סחר והשקעות; וחדשנות.

להלן ההמלצות העיקריות:

  • בדוח האחרון ניתן לזהות עדיפות ברורה לרפורמות שמטרתן להגדיל את התעסוקה במדינות החברות. ככלל, מרבית הרפורמות המתועדפות נוגעות לתחומים של תנאים סוציאליים ופעילות הנוגעת לשוק העבודה. זה מעיד על התמודדות עם ההשלכות שהותירה אחריה ההתאוששות החלשה מהמשבר הכלכלי ועל האתגר המרכזי של גוש היורו כיום: לעזור למובטלים לחזור לעבודה. על חשיבות הפעילות שמטרתה לעודד תעסוקה דיבר המזכ"ל אנחל גורייה בנאומו בוועידת השרים השנתית- MCM- שבה הוקדש חלק משמעותי לסוגיה זו.
  • קצב ביצוע הרפורמות שנסקרות היה, גבוה מאוד במדינות גוש היורו וביניהן יוון, אירלנד, פורטוגל וספרד. זה קרה בעיקר לאור ההשפעה של תוכניות סיוע פיננסי שחייבו את המדינות לשנות באופן בסיסי את התנהלותן. מרבית הרפורמות הבשילו בתחומים שיש להם רגישות פוליטית כגון רגולציה בתחום מדיניות סוציאלית, תחומים שהעניין בהם עלה בעקבות המשבר הכלכלי.
  • במדינות שנפגעו פחות ממשבר גוש היורו, לדוגמה יפן או קוריאה, ישנו דגש גדול יותר על הגדלת פריון העבודה, על פיקוח על השקעות זרות, הענקת סובסידיות לחקלאות ועוד'. שינוי מבנה המס מצויין כתחום בעדיפות גבוהה גם עבור ארצות‑הברית, יחד עם הצורך לשפר את היעילות והשוויון בנגישות של מגזרים לחינוך ולבריאות.
  • מדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר ‑ כגון מקסיקו, טורקיה , ומדינות BRICS– נהנו מצמיחה מסיבית בשנים האחרונות, אך מתמודדות עם כמה אתגרים הנוגעים לאיכות מערכות החינוך ונגישותן לכלל; כמו גם עם אתגרים של פיתוחתשתיות; וכן ריבוי חסמים לתחרות והשקעות בינלאומיות  בפני חברות מקומיות וזרות גם יחד.

92173330a

יתרה מכך, הדו"ח מציין כמה מההשפעות העתידיות של רפורמות להגברת הצמיחה. להלן כמה מהן:

  • רבים משינויי המדיניות המומלצים לעידוד צמיחה מסייעים גם בהפחתת אי שוויון חברתי. יחד עם זאת, מספר המלצות עשויות להתנגש עם יעדים של חלוקת הכנסה מחדש או עם יעדים סביבתיים, ועל קובעי‑המדיניות להיות מודעים לפשרות אלו כדי לתכנן חבילות מדיניות העונות באופן מיטבי על יעדיהם.
  • רפורמות אחרות יכולות ליצור סתירה בין יעדי צמיחה ליעדים הקשורים לחלוקת הכנסות. לדוגמה, העברת מרכז הכובד של סל המס ממיסי הכנסה על עובדים וחברות לעבר מיסי צריכה משפרת תמריצים לעבוד, לחסוך ולהשקיע, אך עלולה לפגוע בשוויוניות. צעדים אלה למתן או למזער עזרת כלים של חלוקה מחודשת של ההכנסה עבור השכבות החלשות.
  • השפעותיהן קצרות-הטווח של רפורמות משתנות בהתאם לתנאים המחזוריים השוררים. קיימות כמה עדויות לכך שב"זמנים קשים", רפורמות מסוימות בשוק העבודה (במערכות דמי אבטלה ובהגנה על תעסוקה) יכולות להחמיר זמנית את המצב הכלכלי. בכלכלות הנתונות עדיין בשפל מוטב אולי לפיכך להוציא לפועל רפורמות כאלה רק ברגע ששוק העבודה מגלה סימני התאוששות ברורים, אלא אם כן המדיניויות המיושמות בהווה נראות בלתי תקינות בעליל.רפורמות המעודדות צמיחה עשויות לפגוע במשאבים סביבתיים, כגון: הגברת פליטות של גזי חממה, ייצור מוגבר של פסולת או הפקת מים מוגברת. לעומת זאת, כמה מן ההמלצות הללו יתרמו גם להעלאת הקיימות של גידול עתידי בתמ"ג על ידי ייקור עלויות הייצור של פעילויות המזיקות לסביבה. דוגמה לכך היא ההמלצה להעברת משקל המיסוי מן העבודה לפליטות מזהמות.
  • לרפורמות מבניות לעידוד צמיחה יש השפעה ישירה בטווח הקצר על תקציבים ממשלתיים כאשר יישומן מחייב לעיתים משאבים ציבוריים נוספים או כאשר הוא גורר אחריו קיצוצים בהוצאות או הגדלת הכנסות בשלב הראשון. בטווח הארוך יותר, השפעתן של רפורמות מבניות על התקציב תשתנה בעיקר בהתאם לדרך שבה הן בוחרות לעודד צמיחה.

באשר לישראל קובע הדו"ח את הדברים הבאים:

  • יש לשפר את תוצאות החינוך, היות והישגים חלשים בתחומי הליבה מקטינים את הפוטנציאל לתעסוקה. על כן, הנהיגה ממשלת ישראל רפורמה בחינוך לגיל יסודי ותיכון שצמצמה את מספר התלמידים בכיתה, העלתה את גיל הנשירה מבתיה"ס, הגדילה את שעות העבודה של המורים ועוד. הרפורמות הללו, קובע הדו"ח, נמצאות בעיצומן. על כן, ההמלצה בעניין זה מעודדת את המשך הרפורמות, בדגש על פיקוח על האוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק העבודה הוא הנמוך ביותר –  נשים ערביות וגברים חרדים.
  • יש לקצץ בבירוקרטיה לעסקים, להסיר חסמים, להתיר את הנהלים המסורבלים שלא מאפשרים לעסקים להתפתח. ננקטו מספר פעילות בעניין זה שהוקדשו לייעול הרגולציה על עסקים, אלא שזה התרחש באיטיות רבה ויש להאיץ את עניין זה. הקמתה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תחת משרד הכלכלה- ואיחוד כלל העבודה הקשורה בהקמת עסק בעבודה מול הסוכנות- זה צעד חשוב ומבורך ויש להמשיך לחזק עבודתה.
  • בתחומי התעשייה חלו שינויים חשובים בכלכלה הישראלית. שוק התקשורת נפתח לתחרות והצטרפו אליו חברות חדשות שהוזילו משמעותית את מחירי הסלולר בישראל. יש להרחיב את הפעילות ולהקים רגולטור שייועד רק לטיפול בסקטור התקשורת. זה צעד בכיוון הנכון אך יש להתמיד ברפורמות גם בסקטורים אחרים. למשל, רפורמה בסקטור החשמל או יצירת תחרות בסקטורים של המים ותחבורה ציבורית.

קישורים רלוונטיים:

סיכום וועידת השרים של ה-OECD

המטרה: הסרת הבירוקרטיה

פרסום דו"ח התעסוקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *