הודו – הנמר האסייתי החדש

בשנים האחרונות של המשבר הכלכלי העולמי שהתחולל בשנת 2008, סין המשיכה לצמוח ולמעשה סחבה את הכלכלה עולמית על גבה. בשנתיים האחרונות הצמיחה המרהיבה של סין נחלשת מעט והזרקור מופנה לתת היבשת הודו שלא רק תחליף את סין בקרוב בתור המדינה המאוכלסת בעולם אלא גם בכלכלה הצומחת בעולם. ה-OECD ביצע סקירה כלכלית על תת היבשת ואלו הם המסקנות שלו.

מהר יותר, חזק יותר

בשנת 2016, הכלכלה ההודית צמחה מהר יותר מזו הסינית – קצב של 7.5% בשנה ולמעשה הצמיחה הגדולה ביותר מבין כלכלות ה-G20. הסיבות העיקריות לצמיחה מרשימה זו הן רפורמות חשובות שהעבירה הממשלה בעיקר בתחומי הרגולציה והורדת חסמים המקלים על עשיית עסקים ויצירת השקעות. למרות זאת, הודו ללא מממשת את מלוא הפוטנציאל שלה מבחינת השקעות עקב מס חברות גבוה יחסית, תשתיות לא מפותחות, קושי לקבל הלוואות ושוק עבודה מורכב. כדי להקל על השקעות בהודו ממליץ ה-OECD הן לחזק את מגזר הבנקים ולהקטין את שיעור המדינה בבעלותם.

מעוני מחפיר לעוני סביר

למרות הצמיחה הכלכלית המרשימה, הפערים הכלכליים בהודו עצומים ולעיתים בלתי נתפסים. בשנים האחרונות נתוני העוני בהודו במגמת שיפור ובתחילת שנות ה-90 כמעט חמישים אחוז מההודים הרוויחו 1.90$ ליום עבודה וכעת נתון זה עומד על 20%. בעשור האחרון 140 מיליון הודים יצאו ממעגל העוני. בין יתר הפעולות שביצעה הממשלה ההודית בשנים האחרונות כדי להתמודד עם שיעורי העוני: יצרה מספר זהות ייחודי ל-1.1 מיליארד אזרחים כדי שקצבאות יוכלו לעבור בצורה יעילה יותר; מאוגוסט 2014 – 276 מיליון חשבונות בנק נפתחו למען העניים; 34 מיליון בתי שימוש נבנו החל מאוקטובר 2014 ובשנים 2015-2016 כ-7,108 חוברו לרשת החשמל מתוך 18,452 כפרים ללא חשמל.

למרות כל זאת, ההשקעה הממשלתית בתחומי הבריאות למשל עדיין נמוכה מאוד ועומדת על 1% בלבד מהתוצר. גם ההשקעה בחינוך אינה מספיקה ו-30% מההודים מעל גיל 15 הם אנאלפביתיים. המלצות ה-OECD הם השקעות גדולות יותר בתשתיות – חברתיות ופיזיות. כדי לצמצם את הפערים החברתיים ממליץ הארגון למסות בצורה אגרסיבית יותר את ההכנסה ולעלות את מס קניין. נכון להיות, רווחים ממס הכנסה בהודו מהווים 2% בלבד מהתמ״ג לעומת 9.5% במדינות ה-OECD. כדי להגדיל את רווחי המס מציע הארגון להגדיל את כוח האדם בסוכנות המיסים ולהשקיע בכוח האדם הקיים. לא רק שיעורי העוני גבוהים אלא גם הפערים בחברה ואי-השוויון וה-OECD ממליץ לבטל הטבות מס המועילות בעיקר לעשירים, בכל מה שקשור להשקעות בדיור.

שוק עבודה פרוץ

בכל חודש, מיליון הודים מצטרפים לשוק התעסוקה אך רק 10% מכלל כוח העבודה מכוסים תחת ביטוח לאומי. הערכת ה-OECD היא ששוק התעסוקה ימשיך לגדול עד 2040 לפחות בזכות אוכלוסייה צעירה והשתתפות קטנה יחסית של נשים. הארגון ממליץ להודו להשקיע יותר בתשתיות כדי להעלות את פרודוקטיביות העובדים ולייצר ליברליזציה בשוק המוצרים ובשוק העבודה.

השקעות מתחזקות

בשנתיים האחרונות כלל ההשקעות בהודו היו בירידה אך בסוף 2016 היה נראה שהיקף ההשקעות חוזר להיקף רגיל וגם הייצוא ההודי. התחזית של הארגון הוא שהיקף השקעות פרטיות ימשיך לגדול ככל שהבנקים בהודו ימשיכו לצמוח. האינפלציה נמצאת בירידה וצפויה להמשיך לרדת. אחת מההמלצות העיקריות של הארגון להודו הוא להפחית את מס החברות מ-30% ל-25% ולהקטין הנטל הרגולטורי המקשות על השקעות זרות.

להילחם בשחיתות על גבם של העניים

בנובמבר 2016 החליטה הממשלה ההודית לבטל את מעמדם החוקי של השטרות 500 ו-1000 רופי כדי להילחם בכסף השחור. ההחלטה נכנסה לתוקף באותו יום והשטרות איבדו את תוקפם אך ניתן היה להפקיד אותם בחשבון הבנק עד סוף השנה. מעבר לכלכלה השחורה, הממשלה ההודית ביקשה להילחם בהעלמות ומקלטי מס וגם בשחיתות שנוהגים להלבין כספים שהתקבלו בצורה לא חוקית. בטווח הקצר, רפורמה זו פגעה קשות בתושבי הודו שלרבים מהם אין חשבון בנק ומתנהלים במזומן והצריכה נפגעה ולכן ה-OECD הקטין את תחזית הצמיחה אך טוען שבטווח הארוך מעבר לכלכלה המבוססת פחות על כסף מוזמן תאפשר לבנקים לספק יותר הלוואות ורווחים גבוהים יותר במיסים.

העוני בהודו אינה זהה בין המדינה הענקית הזאת ולמעשה הפערים בתת היבשת בין אזורים הם מהגדולים בעולם ובאזורים מסוימים ניתן למצוא קרוב ל- 70% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני ובאזורים אחרים מסביב לאפס.

הידיים שבונות את הודו

הודו כמו סין עוברת לא רק שינוי כלכלי רדיקלי אלא גם שינוי חברתי ומעבר מהכפר לעיר והפיכת הכלכלה למבוססת שירותים. למרות זאת, שיעור התעסוקה בחקלאות בהודו הוא עצום ועומד על 50% לעומת 30% בסין. ההערכה שעד שנת 2050 קצב האוכלוסייה העירונית תגדל ב-11 מיליון כל שנה אך נכון להיות 70% מהאוכלוסייה גרה באזורים כפריים. כדי להקל על מצבם של החקלאים בהודו ולהגדיל את הפרודוקטיביות הנמוכה במגזר זה ממליץ הארגון להפחית רגולציה ולצמצם את שרשרת המזון הארוכה מדי מהחקלאי לצרכן. הודו מעניקה הטבות רבות לחקלאים העניים כגון חשמל בחינם כדי שיוכלו לשאוב את המים והגנה על מחירי מוצרים. הארגון ממליץ להודו לעבור למערכת של הטבות ישירות לחקלאים וקצבאות הכנסה. ה-OECD ממליץ להשקיע יותר בתשתיות מים ובעיקר בשיטות השקיה חדשות שיאפשרו לחקלאים בהודו לצמצם צריכת מים, בדומה למהלך שישראל ביצעה במגזר החקלאות. בנוסף, החקלאות בהודו מבוססת על חוות קטנות מאוד – 67% מהם עם שטח של פחות מ-1 האקטר מה שמקשה עליהם להתפתח, להשקיע במיכון והם תלויים בהלוואות בעיקר בכלכלה הלא פורמאלית.

לנסות לנשום

הודו לא רק עוקפת את סין בצמיחה כלכלית אלא גם בתור המדינה המזוהמת ביותר וזיהום האוויר בדלהי גבוה יותר מזה שבבייג’ינג ועומד על 230 מיקורגרמים בעוד ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי הוא 10 מיקרוגרמים. זיהום האוויר בערי הודו נגרם בעיקר מהיקפי התחבורה ושימוש בדלקים מזהמים. הארגון ממליץ להשקיע בתשתיות של הסעה המונית, מיסים ירוקים וביטול שימוש ברכבים מזהמים כמו מוניות הטוק-טוק המוכרות של הודו.

העתיד ההודי

הודו נמצאת בדרך הנכונה לצמיחה כלכלית יציבה שתהפוך אותה לאחת מהכלכלות החשובות בעולם ותעמיד אותה באותה במה יחד עם סין.  יחד עם זאת, האתגרים שהודו עומדת מולם הם עצומים והדרך להפוך לכלכלה מפותחת עוד ארוכה ועוברת בצמצום הרגולציה וייעול המערכות. הפיתוח הכלכלי שעובר על הודו הוא הזדמנות לייצר צמיחה מכלילה, משימה קשה גם לכלכלות מפותחות ושיתוף הפעולה עם ה-OECD יכול לעזור לה להשיג זאת.