הגירה, תעסוקה ומה שביניהן

מדינות המערב השבעות הן המקום שאליו נוהרים מאות אלפי פליטים בעקבות האביב הערבי ומשברים כלכליים. מהן המגמות שמזהה ה-OECD בתחום זה?

המדינות החברות ב-OECD מהוות מוקד משיכה למהגרים מכמה סיבות, שהמשבר הכלכלי נתן להן משנה תוקף. הסיבות נעוצות בעיקרן במידת החירות שישנה במדינות אלו ובאפשרויות הכלכליות שהן טומנות בחובן. הווה אומר, המדינות החברות ב-OECD הן מדינות דמוקרטיות, פתוחות, ולכן הן עשויות למשוך אליהן מספר רב של מהגרים ממדינות שבהן השלטון נוקשה יותר. יחד עם זאת, כאמור, יש להן יתרון כלכלי חשוב על מדינות רבות אחרות. הסוגיה הכלכלית למשל, היא שמביאה להגירה גם בתוך מדינות גוש היורו, איפה שהאזרחות האירופאית מאפשרת ואיפה שלמרות החירות ישנם פערים בין האפשרויות הכלכליות שמאפשרת יוון לאלו שמאפשרת גרמניה (מספר היוונים והספרדים העוברים למדינות אחרות באיחוד האירופי הוכפל מאז 2007, והגיע ל- 39,000 ו72,000 בהתאמה. בגרמניה נרשמה עלייה של 73% ממהגרים יווניים בין שנתי 2011 ו -2012, קרוב ל -50% לאזרחים ספרדיים ופורטוגזיים). אם כן, אפשרויות התעסוקה, רשת הביטחון הסוציאלי, החינוך הטוב יותר שניתן להעניק לבני הדור השני (ילדי המהגרים). סיבות אלו קוסמות למהגרים ומביאות אותם לעקור ממדינות האם שלהם ולחפש להם עתיד חדש במקום אחר.

בשל חשיבות סוגיית ההגירה למדינות החברות, ההתמודדויות הדמוגרפיות, הכלכליות והחברתיות שישנן בגינה, לצד יתרונות חשובים, משקיע ה-OECD  מאמץ בניתוח שלה.

syrie

לאחרונה פרסם הארגון דו"ח השופך מעט אור על המגמות העיקריות הקשורות לנושא זה. להלן כמה מהן:

  • בשנת 2011 ההגירה עלתה בשני אחוז לעומת השנה שלפניה, אך מנתה עדיין פחות מ-4 מיליון מהגרים אל תוך המדינות. נתונים ראשוניים של שנת 2012 מצביעים על עלייה נוספת בשיעור המהגרים.
  • המדינות החברות הן מוקד משיכה לסטודנטים מרחבי העולם. בשנת 2010 נרשמה עלייה של שישה אחוזים במספר הסטודנטים שהגיעו מחוץ למדינות החברות כדי ללמוד בתחומיהן.
  • אף שהודו וסין מוגדרות כשווקים מתעוררים, שלהם אחוזי צמיחה משמעותיים בשנים האחרונות, הן ממשיכות להוות יעד מוצא חזק למהגרים אל המדינות החברות. פולין ורומניה, גם הן חזקות מאוד בדירוג המהגרים וזאת בשל אפשרות הניוד הטובה יותר בתחומי האיחוד האירופי.
  • בשנת 2011 גדל מספר מבקשי המקלט במדינות ה-OECD ועלה על 400,000 איש לראשונה מזה עשור. מדינות היעד המרכזיות לכך הן ארה"ב, צרפת וגרמניה. הדו"ח מציין את "האביב הערבי" כגורם משמעותי למגמה זו.
  • ממשלות רבות החלו מגבילות יותר ויותר את גיוסם של עובדים מחו"ל מתוך רצון להגן על כוח העבודה במדינותיהן. ככלל, מצב המהגרים בשוק העבודה החמיר בשנים האחרונות. שיעור האבטלה של ילידי חו"ל עלה ב-5 אחוזים בין 2008-2012 וב-3 אחוזים בהשוואה לילידי המקום.
  • השאלה האם המהגר הוא נטל על החברה שבשעריה בא או יתרון, היא שאלה שכיחה. הדו"ח מלמד כי ככלל, השפעתם של המהגרים על המדינות החברות שאליהן באו, שולית. בדרך כלל, היא אינה עולה על 0.5% מהתמ"ג בין אם לחיוב או לשלילה.

קישורים רלוונטיים:

נאומו של מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה בנושא.

המסמך המלא בעניין זה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *