ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
האם תחרות פוגעת בתעסוקה או ליתר דיוק במספר העבודות המוצעות? בדיון שנערך ב-OECD, כחלק מהפורום הגלובאלי בנושא תחרות, הוזמנו TUAC, ארגון הגג של גופי העובדים ב-OECD ו-BIAC, ארגון הגג של המעסיקים לתת את תשובתם.
הצד של העובדים – תחרות ולא מלחמה
אלו שבעד לבצע דה-רגולציה לשוק טוענים, שכל השפעה שלילית על תעסוקה בטווח הקצר תיפתר בטווח הארוך באמצעות השפעת החלחול, איפה שהוא, מתי שהוא. העובדות ידועות, דה-רגולציה מביאה לירידה בתעסוקה, בשכר ובביטחון התעסוקתי. כל המחקרים מראים, שעובדים מבוגרים המאבדים עבודתם מתקשים מאוד למצוא עבודה אחרת במקום ובכל מקרה יחוו ירידה בשכר. גם נשים סובלות מאותן השלכות. לשוק עבודה גמיש יש השלכות גם על איכות העבודות, כיוון שלעובדים המועסקים מחדש, לרוב ימצאו עצמם במשרה חלקית או במשרה שאינה קבועה. ממד נוסף, שיש לקחת בחשבון, הוא פגיעה בכישורי העובדים, כיוון שבשוק עבודה גמיש, בו העובד מחליף עבודות באופן תדיר, הכישורים משתנים מעבודה לעבודה ויכולה להיווצר בעיה של התמקצעות. אלו שעוברים למשרות מכניסות פחות, נשים ומבוגרים, יסבלו מכישורים שאינם תואמים למשרה.
אומרים לנו, שהשוק יצמח ושוק עבודה גמיש תורם לכלכלה ויוצר אפשריות רבות. דעה זו היא בהחלט כבדת משקל, אך יש לקחת אותה בערבון מוגבל, כיוון שלא תמיד מעמידים מולה את ההשפעות השליליות, שלא תמיד מבטלות אחת את השנייה. באנגליה, למשל, הפריטו את שוק האנרגיה ובכך הגדילו את פרודוקטיביות העובדים, אך כאשר בודקים את ההשפעה על החברה כולה מגלי, שהרצון לייעול החברה הפרטית גרם לקריסת מערכת החשמל לעתים תכופות יותר ועליית מחירים, מה שיצר בסופו של דבר פגיעה גם בכלכלה. בארה”ב, מחיקת הרגולציה בשוק הסיטונאי יצרה אפקט בשם “וולמרטיזציה”, קרי: הקמת חניות ענק באזורים מסחריים מחוץ לעיר. ההשפעות החיצוניות, שכמעט אף פעם לא מחושבות בתחשיב הכלכלי, היו הריסת מרקם החיים העירוני של חנויות קטנות ועקב הריחוק של מרכזים אלו, ההשפעות הסביבתיות הן עצומות.
וולמארט- הריסת אלפי מקומות עבודה, הרס מרקם החיים העירוני והשפעות סביבתיות הרסניות
תחרות כשלעצמה אינה יכולה להיות מטרה ולרגולציה יש חשיבות רבה בתכנון נכון. ניתן לקחת, לדוגמה, את צפיפות האוכלוסין. באירופה וביפן, הצפיפות גדולה מאוד ולכן יש חשיבות רבה לרגולציה ביצירת אזורי תעשייה במיקום מסוים כדי לא להכביד על התשתיות הקיימות ולייצר רווחה כללית. ממד נוסף של תחרות הוא מיזוגים ורכישות, הנתפסים כחשובים לפעילות כלכלית, אך היתרון שלהם לכלכלה בטווח הארוך מוטל מאוד בספק. במחקר גדול, שביצעו באירופה, המקיף 155 מיזוגים, ביצועי החברה בהשתלטות עוינת כמעט תמיד ירדו. העובדים הם הראשונים לשלם את מחיר המיזוג, שלא בהכרח תורם לכלכלה מעבר לבונוסים שמנים למנהלים.
לסיכום, תחרות היא גורם חשוב לכלכלה ולקדמה חברתית, אך היא צריכה לעשות בחוכמה וכאשר היא נעשית ללא רגולציה, נוצרת תחרות לא בריאה, בה העובדים משלמים את המחיר. התוצאות החברתיות הן עוני ואי-שוויון. מדיניות של תחרות אינה יכולה להיות מטרה בפני עצמה ותמיד יש להשתמש בה בפרספקטיבה הלוקחת בחשבון את הטוב החברתי.
הצד של המעסיקים – תחרות יוצרת פרודוקטיביות
תחרות לא פוגעת בתעסוקה, להפך. הניסיון מראה, שתחרות מגבירה פעילות כלכלית ובסופו של דבר את הצורך בידיים עובדות. בסקטורים בהם התחרות גבוהה, הפרודוקטיביות עולה גם כן ובסופו של דבר גם השכר ואילו בסקטורים בעלי רגולציה נוקשה המקשה על תחרות, הפרודוקטיביות נמוכה ולכן משפיעה באופן שלילי גם על התעסוקה. אמנם, חדשנות יכולה להוביל לפיטורים בטווח קצר בזכות התייעלות, אך בטווח הארוך, חדשנות מועילה לכלכלה, להורדת מחירים, עלייה בביקושים ובסופו של דבר לתעסוקה.
בואו ניקח לדוגמה את צרפת, הידועה בתור מלכת הרגולציה של האיחוד האירופי וענף הקמעונאות הינו דוגמה מובהקת לרגולציה, שאינה עובדת, היוצרת ביצועים ירודים ופרודוקטיביות נמוכה. ההערכות מדברות על כך, שאם השוק היה פתוח לתחרות, כמו בארה”ב, לצרפת היו מתווספים 3.5 מיליון עבודות.
הפגנה על חוק שיאפשר עבודה ביום ראשון בצרפת
הרצון להגן על עבודות מפני תחרות יכול למנוע דילולם בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא בעל השפעות שליליות, כגון עליית מחירים, מניעת חדשנות, שמתבטאת באי-ייצור מוצרים חדשים וירידה בפרודוקטיביות. כל ההשפעות הללו מונעות, בסופו של דבר, יצירת עבודות חדשות. לעתים, ההגנה מתפרשת על סקטורים שלמים, בעיקר מפני תחרות ממדינות אחרות כמו הצעד, שביצע הנשיא ג’ורג’ בוש ונועד להגן על תעשיית המתכות האמריקאית. צעד זה אמנם הגן על 3,500 עבודות, אבל חיסל בין 12,000 ל-43,000 עבודות בחברות אחרות, שהשתמשו במתכות למוצרים שלהם. בוש הציל את וירג’יניה המערבית, בה ממוקמים מכרות המתכת, אך פגע בכלכלה האמריקאית כולה.
לא כל מיזוג בין חברות הוא מוצלח ויצירת מונופולים מביאה עמה פחות תמריצים לחדשנות, אבל לרוב, שילוב של מרכזי מחקר ופיתוח יוצרים חדשנות גבוהה יותר ומגבירים את הפרודוקטיביות. בסופו של תהליך, אלו יוצרים עבודות בעלי שכר גבוה. במדינות רבות יצרו תקנות כדי שמיזוגים ייקחו בחשבון השפעה על העובדים, אך בשורה התחתונה אין תחליף ליעילות עסקית ובטווח ארוך, עסק יעיל הוא עסק מרוויח היוצר יותר עבודות.
לסיכום, תחרות מובילה ליעילות, שמביאה לצמיחה כלכלית. יעילות יוצרת חדשנות, המועילה לא רק לצרכן הפרטי אלא גם לתעסוקה ולחברה עצמה. על מדינות לוותר על פרוטקציוניזם בהגנה על סקטורים לאומיים, כי בסופו של יום עניין זה יפגע גם במדינה עצמה.
