לכבוד יום האישה הבינלאומי , מפרסם ה-OECD סקר, אשר מציג את את האיזון בין השעות שנשים וגברים מקדישים לעבודה לעומת עבודות בית ופנאי. לא קשה לנחש, כי גם במדינות המפותחות החברות בארגון טרם הגענו לשוויון מלא בין המינים. שוויון בין המינים בשעות עבודה חייב לבוא לידי ביטוי לא רק בתעסוקת נשים במשרות מלאות, אלא גם בהורדת שעות העבודה של הגברים. נתונים לגבי שעות העבודה, שנאספו עבור חלק ממדינות הארגון, מדגימים כיצד הנטייה לימי עבודה ימים או ארוכים משתנה בין מדינות ובין מינים.
בגרף 1 (חלוקה של שעות העבודה על פי מדינות ומינים ), ניתן לראות, למשל, כי באנגליה ישנה מנטליות של שעות עבודה רבות. יותר מ- 20% מהגברים וכ-10% מהנשים (המועסקים) עובדים בין 40 ל- 50 שעות בשבוע. בצ’כיה, צרפת, פולין ואנגליה יותר מ- 20% מהגברים עובדים מעל 50 שעות בשבוע, מספר גבוה יחסית למדינות כמו גרמניה, הונגריה ומהמדינות הסקנדינביות. צרפת ואנגליה הן גם המדינות עם השיעור הכי גבוה של נשים אשר עובדות יותר מ- 40 שעות שבועיות (כ- 15%).
יש לציין, כי לשוני בשעות העבודה הרשמיות בין המדינות יש השפעה רבה על ניתוח התוצאות של הסקר. כך למשל, בפינלנד, נורבגיה ושוודיה הסכמים קיבוציים מביאים לכך, שברוב המקרים שעות העבודה עומדות על 37.5 שעות שבועיות, מה שמסביר את שעות העבודה הנמוכות יחסית במדינות הסקנדינביות. תרבות של שעות עבודה נמוכות במדינות אלו תורמת לתפיסה, כי שילוב חיי תעסוקה אקטיביים וחיי משפחה הינו שאיפה ריאלית לאימהות ואבות כאחד.
בחמישים השנים האחרונות, נשים הורידו את שעות העבודה אשר אינן בתשלום (עובדות בית וטיפול בילדים וזקנים) כתוצאה ומהעלייה בשעות העבודה בתשלום. גברים אומנם לוקחים כיום חלק פעיל יותר בעבודות בית וטיפול בילדים, אך לא מספיק בכדי להוריד משמעותית את חוסר השוויון בכל הנוגע לאיזון בין תעסוקה, עובדות בית ופנאי.
כפי שניתן לראות בתרשים הבא, במקסיקו נשים מקדישות 377 דקות ביום למטלות של עבודות בית וקניות. גברים במקסיקו לעומת זאת מקדישים כ- 113 דקות ביום לאותן מטלות ואילו גברים קוריאנים מקדישים לכך 45 דקות ביום בלבד. באופן ככלי, ממוצע שעות העבודה (בתשלום וללא תשלום) של נשים לעומת גברים במדינות ה- OECD גבוה בכ- 2.6 שעות ביום.
בכל הנוגע לשעות טיפול אישי, הכולל שינה ואוכל, הפער בין המינים קטן בהרבה. נשים צרפתיות ואיטלקיות מקדישות הכי הרבה זמן לטיפול אישי , 755 ו- 697 דקות בהתאמה. ואילו הגברים הצרפתים והאיטלקים מקדישים לכך זמן דומה לנשים במדינתם, 738 ו- 697 דקות ביום בהתאמה. כמעט בכל המדינות שנבחנו, גברים מקדישים יותר זמן לפנאי בכל יום מנשים בזמן שנשים מקדישות יותר זמן לעבודות בית.
נתונים אלו מלמדים אותנו, שעל אף הקידום במעמד האישה בכל הנוגע לתעסוקה, הדרך עוד ארוכה עד לשוויון אמיתי בין נשים לדברים. אם בוחנים את שעות העבודה הכלליות, אשר כוללות גם את עבודות הבית, חוסר השוויון המגדרי עדיין בולט גם במדינות המפותחות ביותר בעולם.