האם ישראל מובילה במדע וטכנולוגיה?

בשני העשורים האחרונים הצליחה ישראל לצבור מוניטין בינלאומי כמובילה טכנולוגית. תדמית זו באה לידי ביטוי גם ב- OECD, כאשר שמה של ישראל עולה פעמים רבות בדיונים על פרקטיקות טובות לעידוד החדשות וסביבת היזמות במדינה. יחד עם זאת, מדע וטכנולוגיה הינם מושגים רחבים וכיצד בעצם ניתן לקבוע אלו מדינות באמת מובילות בתחומים אלו? בדיוק לשם כך, הצליח ה- OECD לחלק את המושג הרחב לאינדיקטורים מצומצמים יותר מתחומים שונים, אשר יחד מרכיבים תמונה מלאה יותר על מצב המדע, הטכנולוגיה והחדשות במדינות השונות. מדדי הארגון פרוסים על קשת רחבה של תחומים, הכוללים בין השאר: בניית ידע, זרימה של מידע, טרנדים בחדשנות ועוד.

ישראל מובילה במדדי מו”פ עסקי

אחד המדדים המקובלים לבחינת החדשנות במדינה הוא ההוצאה על מחקר ופיתוח (מו”פ). ישראל הינה המדינה המובילה בהוצאה על מו”פ בסקטור העסקי, עם 80% מסך ההוצאה על המו”פ בישראל, גבוה בהרבה ממוצע הארגון העומד על 67% בלבד. גם כאשר בוחנים את הוצאות הסקטור העסקי על מו”פ כאחוז מהתמ”ג, ישראל מובילה את ברשימת המדינות המפותחות (ראה גרף). בשנת 2008, הוציאו החברות העסקיות בישראל כ-3.51% מהתמ”ג על מו”פ וזאת לעומת 1.59% בממוצע במדינות הארגון. כמו כן, מעניין לבחון מהם מקורות המימון של המו”פ העסקי. חברות מסתמכות על מקורות מימון מגוונים עבור פרויקטים של מחקר ופיתוח: מימון עצמי, מימון  מחברות אחרות (מקומיות, זרות, חברות אם ועוד), ממוסדות ציבוריים (ממשלה ומוסדות השכלה גבוהה) או ארגונים בינלאומיים. המשקל של חברות בינלאומיות בכלכלה הינו מרכיב משמעותי לבחינת הייצור המקומי של טכנולוגיות. כך למשל, במדינות בהן משקל החברות הבנילאומיות גבוה יחסית, ניתן לראות כי גם שיעור המימון למו”פ העסקי מחו”ל הינו גבוה גם כן: באוסטריה, בריטניה ואירלנד, המימון מחו”ל מייצג יותר מ- 20% מהמימון העסקי למו”פ. ואילו ישראל מדורגת ראשונה במדד זה, כאשר המימון למו”פ מחו”ל מייצג בה יותר מ-50% מהמימון העסקי למו”פ.

ערוצים יעילים להעברת ידע הינו מניע חשוב לשיפור החדשנות. ה- OECD מצליח להציג תמונה של העברת ידע בינלאומית על ידי מגוון אינדיקטורים הקשורים להשכלה גבוהה,  שיתופי פעולה בין חברות, ניוד כישורים ועוד. סטודנטים הבוחרים ללמוד מחוץ למדינתם הינם מקור חשוב לזרימת מידע בין מדינות. ארה”ב היא המדינה, אשר מצליחה למשוך אליהם את הכמות הגדולה ביותר של סטודנטים בינלאומיים עם 710 אלפי סטונדטים בשנת 2011. ישראל מדורגת נמוך בדירוג מדינות ה- OECD, עם כארבעת אלפים סטודנטים זרים בלבד בשנת 2011. למרות היתרון היחסי בתחום המדע בישראל, כ- 44% מהסטודנטים הזרים בישראל לומדים במקצועות מדעי הרוח, אומניות וחינוך ואילו 7% בלבד רשומים לפקולטות מדעים מדויקים.

מדד נוסף הינו שיעור הפרסומים המצוטטים ביותר מסך הפרסומים המדעיים הבוחן את איכות המחקר במדינה. בתקופה שבין השנים 2003-2011, ארה”ב היא המדינה בה התפרסמו הכי הרבה פרסומים מדעיים (בערך מוחלט). בשנים אלו הובילה שוויץ את דירוג המדינות האיכותיות במחקר עם שיעור הפרסומים המצוטטים הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון עם 19.6% פרסומים איכותיים מסך הפרסומים המדעיים באותן שנים. גם בישראל שיעור הפרסומים האיכותיים (המצוטטים ביותר) גבוה יחסית, כאשר מתוך 135 אלפי פרסומים בשנים המצויינות, 14.6% פרסומים היו פרסומים איכותיים.

מדדים נוספים, אשר יכולים לסייע בהצגת התמונה המלאה על מדע וחדשנות בישראל מול יתר המדינות בארגון כוללים בין היתר שיתופים פעולה בחדשנות, מימון ממשלתי ישיר למו”פ עסקי, הוצאות על השכלה גבוהה על פי תחומי לימוד, פטנטים על פי סוגי טכנולוגיה, הוצאות מו”פ על ידי חברות בשליטה זרה ועוד. כמו כן, אנו ממשיכים לעדכן ולהעלות מדדים על סקטורים ותעשיות שונות, מימון, עסקים קטנים, יזמות ותחומים נוספים, אשר מציגים תמונה כוללת של מצב המדע, הטכנולוגיה והחדשנות בישראל ודירוגה בין המדינות המובילות.