האם הענק הסיני צולע?

ה-OECD מונה 35 מדינות, הכלכלות המשפיעות בעולם ולמרות זאת חסרה מדינה אחת שאינה חברה בארגון ומשפיעה כיום על הכלכלה העולמית לא פחות מארה”ב. סין, אינה חלק מה-OECD  אך הארגון עובד עם סין על פרויקטים ספציפיים וכמובן במסגרת פורום G20 שסין עומדת בראשו השנה. הנמר האסייתי שסחב את הכלכלה העולמית בשנות המשבר הכלכלי האחרון מראה סימנים של התעייפות וכיוון שסין משפיעה על כולנו, החליט ה-OECD לעדכן מדי פעם על מצב הכלכלה הסינית.

כלכלה במעבר

הכלכלה הסינית שביצעה זינוק אדיר בעשורים האחרונים נמצאת בתקופת מעבר כלכלית שאמורה להפוך את הכלכלה שלה דומה יותר לכלכלות המערב המתקדמות:

הממשל הסיני עדיין עובד בתוכניות חומש והאחרונה שבהם הוכרזה השנה והיעדים הם שאפתניים:

• צמיחה גבוהה בתוצר, כ-6.5% ממוצע עד 2020
• שימוש בחדשנות לשדרוג התעשייה
• עידוד אורבניזציה ומודרניזציה של החקלאות
• צמיחה ירוקה
• הגברת הפתיחות
• לקדם רווחה אישית

מהשקעה לצריכה

למרות הרצון של הממשל הסיני להפוך את הכלכלה הסינית לחברת צריכה, שיעור ההשקעות והחסכונות כמעט ולא ירד. כיצד זה השפיע על הצריכה? נתונים עדכניים מראים שהצריכה החודשית בסין לא עלתה או צנחה, למעט מוצרים מסוימים שנמכרו היטב, מכוניות למשל, אך זה הודות לקיצוץ מיסים בענף זה. הממשל הסיני ביצע מספר צעדים חשובים בתחומים אלו, בעיקר בהגדלת רשת הרווחה על-ידי הגדלת שכר המינימום והורדת מכסי ייבוא על מוצרי צריכה. צעדים נוספים שה-OECD המליץ לסין לבצע הם: השקעה גבוהה יותר בתשתיות חברתיות שיאפשרו הכנסה פנויה כגון בריאות, הגדלת תקציבי האבטלה ובעיקר הפחתת ההסתמכות על מדיניות השקעות ככלי לצמיחה כלכלית.

מתעשייה לשירותים

כלכלה מודרנית היא כלכלת שירותים וסין בדרך לשם עם עלייה הדרגתית במגזר השירותים ובתקופה האחרונה הצמיחה במגזר זה עקפה את הצמיחה במגזר התעשייה. מגמה זו קשורה קשר הדוק למגמה השלישית של אורבניזציה המגבירה את הצורך בשירותים. בנוסף, הממשלה הסינית הקלה במדינה מסוימת על הנטל הרגולטורי בכניסה לתחומים מסוימים, בנקים למשל. למרות זאת, עדיין יש חסמים להשקעות חיצוניות בתחומים מסוימים כמו בנייה ותקשורת. חסם נוסף הוא הבעלות הממשלתית הגדולה הקיימת בסין, גם במגזר השירותים כגון קמעונאות, מלונות ואפילו מסעדות. ה-OECD ממליץ לסין לשפר את מערכת החינוך הכללית לשם עמידת בתכנית החומש המבקשת לשדרג את המגזר התעשייתי.

ציבורי לפרטי

יש קושי רב לממשל הסיני לעבור מציבורי לפרטי ובעיקר להפחית בחברות הממשלתיות הרבות כיוון שללא חברות אלו הממשל יאבד שליטה על היכולת לכוון את הכלכלה ואף כנראה יגדיל את שיעורי האבטלה, לפחות לטווח הקצר.

מהכפר לעיר

למרות האורבניזציה המהירה העוברת על סין, עדיין מעל 30% מהעובדים הסינים עוסקים בחקלאות. הסינים בהחלט רוצים לעבור אל הערים הגדולות, בעיקר אלו שבהם אפשר להרוויח שכר גבוה אך פעמים רבות, מדיניות ממשלתית מונעת מעבר זה. הממשל הסיני מעניק אישורי מגורים (hukou) בעיקר לערים הקטנות והבינונית ולא לערים הגדולות בהם השכר הוא הגבוה ביותר. למרות זאת, הממשל הסיני מתגמש והעניק לאחרונה 13 מיליון אישורי מגורים לאנשים לא רשומים. ה-OECD דוחק בסין לאפשר לאנשים לגור בערים הגדולות, לאפשר לאנשי הכפר להחזיק באדמות באופן קולקטיבי ולעלות את רמת החינוך באזורים הכפריים המפגרים בהשוואה לערים וכך להכין את התושבים המקומיים לעבודות בעלי כישורים גבוהים הנמצאות בערים.

ארץ האפשריות הבלתי מוגבלות?

אם סין תצליח במעבר שישרטטו כלכלני ה-OECD , היא תהפוך למעשה לארה”ב – כלכלה חדשנית המבוססת על שירותים. למרות זאת, הדרך של סין לדגם המערבי צפוי להיתקל במהמורות, בעיקר בחוסר היכולת והרצון של השלטון הסיני לוותר על שליטה בכלכלה ובחברות רבות. האם המעבר למודל מערבי משמעו גם צמיחה מערבית, כלומר איטית הרבה יותר? כיצד זה ישפיע על המדינה המאוכלסת ביותר בעולם? בכל מקרה חשוב להקשיב לרוחות הנושבים ממזרח כי הם מניעים את העולם כולו.

ישראל וסין

סין חשובה מאוד לכלכלה הישראלית ובעקבות תכנית החומש החדשה משרד הכלכלה והתעשייה מרחיב את הפעילות בסין, פעילות רחבה ממילא. משרד הכלכלה רואה בתכנית המעבר מהכפר לעיר כהזדמנות עסקית חשובה מאוד לישראל בעיקר בתחום החקלאות החכמה שישראל מצטיינת בה. על פי נתוני הלמ”ס, היצוא הישראלי לסין רשם במחצית הראשונה של השנה ירידה של כ–10% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, מרמה של 1.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2015 לרמה של כ–1.08 מיליארד השנה. הדבר נובע, בין השאר, מההאטה בכלכלה הסינית.

למידע נוסף לגבי אפשריות מסחר בסין, אתם מוזמנים להיכנס לאתר הנספחות הכלכלית בסין.